פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן – הבדלי גרסאות

בשנת [[1913]] הצטרף פרידריך כריסטיאן לאקדמיה הצבאית ב[[דרזדן]], ובמהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] שירת במטה הכללי ב[[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|חזית המערבית]], ואף קיבל כמה עיטורים על אומץ לב. בנוסף היה לו כושר רטורי מדהים, ומשום כך שלח אותו אביו לשליחויות דיפלומטיות ל[[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד]], [[מהמט החמישי]], [[סולטאן]] [[האימפריה העות'מאנית]] ו[[קרל הראשון, קיסר אוסטריה]].

 

 

לאחר המלחמה החל פרידריך כריסטיאן בלימודי [[משפטים]] באוניברסיטאות [[אוניברסיטת קלן|קלן]], [[אוניברסיטת פרייבורג|פרייבורג]], [[אוניברסיטת ורוצלב|ברסלאו]] ו[[אוניברסיטת וירצבורג|וירצבורג]], ואת עבודת ה[[דוקטורט]] שלו עשה על [[ניקולאוס קוזאנוס]], שתרם רבות לפיתוח המשפט הקנוני ב[[ימי הביניים]] המאוחרים.

בשנת [[1923]] ויתר אחיו הבכור [[גאורג, נסיך הכתר של סקסוניה]] על זכויותיו לכתר סקסוניה, והצטרף ל[[מסדר הישועים]]. בעקבות כך הפך פרידריך כריסטיאן לראשון בסדר הירושה של [[בית וטין]], ולאחר מות אביו [[פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה]] בשנת [[1932]] ירש פרידריך כריסטיאן את תאריו.

 

 

פרידריך כריסטיאן ומשפחתו התגוררו ב[[במברג]], ובשנת [[1937]] עברו לגור ב[[טירת ואכוויץ]] על ידי [[דרזדן]], והתגוררו בה עד לשנת [[1945]]. הטירה שרדה את [[הפצצת דרזדן]] על ידי [[בעלות הברית]] בשנת [[1945]], ופרידריך כריסטיאן אף שיכן בה פליטים רבים מהעיר. בסוף המלחמה עברו בני המשפחה דרך [[הוף, בוואריה|הוף]] ו[[רגנסבורג]] ל[[ברגנץ]] שב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש הצרפתי]], שם שהו ילדיהם הצעירים משנת [[1940]]. בשנת [[1955]] עבר פרידריך כריסטיאן להתגורר ב[[מינכן]] על יד בניו הגדולים, וב-[[9 באוגוסט]] [[1968]] מת ב[[סאמדן]] שב[[שווייץ]].