אסלאם שיעי – הבדלי גרסאות

לשיעים עמוד אמונה שישי, ה[[ולאיה|וולאיה]], על [[חמשת עמודי האסלאם|החמישה המקובלים באסלאם]], והוא האמונה שמנהיג האסלאם ([[אימאם]]) חייב להיות מזרע עלי בלבד ולו סמכות בלעדית בקדושה וחולין. השיעים גם מאמינים שבכל דור ודור, ישנו מנהיג שמתווך בין אלוהים לבין המאמינים, ובדור הנוכחי הוא נסתר ועדיין לא התגלה.

**כופרים (כופרים הם עובדי אלילים או כאלה שהם אויבי האסלאם. על פי הקוראן, הנוצרים והיהודים מוגדרים כ[[דת|דתות]]ות [[מונותאיזם|מונותאיסטיות]] "עמי הספר" ורשאים לקיים את אמונתם)

השיעים מהווים כ-15% מהעולם המוסלמי, ואוכלוסייתם הוערכה ב-[[2009]] בכ-200 מיליון בני אדם. האוכלוסייה השיעית הגדולה ביותר נמצאת ב[[איראן]], בה כ-90% מהאוכלוסייה ולמעלה מ-65 מיליון בני אדם הם שיעים. שיעים מהווים רוב גם ב[[עיראק]] (65%), [[בחריין]] (70%) ו[[אזרבייג'ן]] (85%). אוכלוסיות שיעיות גדולות קיימות ב[[פקיסטן]] (כ-10% מהאוכלוסייה, כ-20 מיליון איש) ב[[הודו]] (כ-20 מיליון), [[תימן]] (35%, כ-9 מיליון), [[טורקיה]] (10-15%: 7-11 מיליון) ו[[אינדונזיה]] (5 מיליון).

גם ב[[לבנון]] הזרם הגדול ביותר הוא השיעה (35%), ואוכלוסייה גדולה קיימת גם ב[[כוויית]] (30%), [[סוריה]] (15%, כמחציתם [[עלווים]]), [[אפגניסטן]] (10%-15%), [[ערב הסעודית]] (10%-15%), [[איחוד האמירויות הערביות]] (10%), [[טג'יקיסטן]] (7%) וקבוצות קטנות יותר במדינות [[המפרץ הפרסי]] ובארצות [[אפריקה|אפריקאיות]] כגון [[ניגריה]] ו[[טנזניה]]. בישראל יש מספר קטן של שיעים; במקורם הם סונים שהשתייעו, והמוקד שלהם נמצא בכפר [[דבורייה]] שלמרגלות [[הר תבור]].

[[קובץ:Haram emam REZA1390 (2).JPG|שמאל|ממוזער|300 פיקסלים|[[מקדש האימאם א-רידא]], האימאם השמיני, ב[[משהד]], [[איראן]]]]

ההבדלים בין השיעים ל[[אסלאם סוני|סונים]] הם [[היסטוריה|היסטוריים]] ו[[תאולוגיה|תאולוגיים]], כאשר המחלוקת העיקרית נובעת סביב מיהו ומי אמור להיות המנהיג הלגיטימי לאחר מות [[מוחמד]]. השיעים נחשבים ליותר דתיים מהסונים. ההבדלים התאולוגיים הם באמונות השונות ביחס לעקרונות האסלאם - סביב אמינות ה[[חדית'|חדית'ים]]ים השונים. ניתן למצוא הבדלים ביחס ל[[תווחיד]] ([[מונותאיזם|אחדותו]] ו[[צדק (מוסר)|צדקו]] של האל), נובוואה ([[נבואה]]), ו[[אימאם|אימאמיות]] ([[מנהיגות]]). כמו כן (בהכללה גסה) יש ביניהם הבדלים בסוג הרגש הדתי: השיעים נחשבים ליותר רגשניים, [[משיחיות|משיחיים]], בעלי דת פופוליסטית, ואילו הסונים נחשבים כיותר קרים ושקולים.

השיעים מאמינים כי יש אל אחד והוא אינו מוגבל בשום אופן. הם מאמינים כי האל הוא אחד במהותו ובמאפייניו, ולכן הוא אינו מורכב מחלקים (ולפיכך, אין לו צורה או [[גוף]], ומאפייניו אינם נפרדים ממנו), כי הוא [[בריאת העולם|יצר כל דבר בעולם]] וממשיך לחיות את העולם (כלומר, הקיום של כל הדברים הוא הודות לו ורק לו), וכי אותו לבדו צריך לעבוד, וכי כל הטוב והרע בא ממנו. השיעים גם מאמינים כי האל הוא טוב וצדיק, ולכן הוא צודק בשיפוטו. לפי השיעה, האל [[שכר ועונש|גומל לטובים ולרעים]], והוא אינו יכול לגמול רעה על טובה ולהפך. לבני האדם ניתנה ה[[בחירה חופשית|בחירה]] בין הטוב והרע, ובחירתם תקבע את עתידם וגורלם. הסונים מחולקים לשתי אסכולות עיקריות ביחס לתווחיד. ה[[מועתזילה|מועתזילים]] דומים למדי לשיעה, אך האשערים מאמינים כי לאל יש גוף ולכן גם צורה. הם גם בעלי אמונות שונות ביחס להיבטים אחרים של התווחיד, לדוגמה, הם מאמינים כי האל יכול לגמול רעה על טובה. לפי ה[[אשערה|אשערים]], גורלם ועתידם של בני האדם קבוע מראש. רוב המוסלמים הסונים מאמינים שאין לאף מוסלמי את האפשרות ו/או היכולת לחזות או לדמיין את צורתו של האל.

יש גם הבדלים ביחס לעקרונות אחרים באסלאם. עבור השיעים, [[נביא|נביאים]]ים/שליחים (כשהנביא [[אדם הראשון|אדם]] הוא הראשון והנביא מוחמד האחרון) מונו בידי האל ולכן הם מושלמים מכל בחינה (כלומר, ב[[אמונה|אמונתם]], בדיבורם, ב[[מחשבה|מחשבותיהם]] ובמעשיהם). [[מועתזילה|המועתזילים]] שוב מחזיקים באמונות דומות לשיעה בנושאים אלה. אך האשערים מאמינים כי הנביאים הם מושלמים רק ביחס לנבואתם. [[מועתזילה|המועתזילים]] והאשערים גם יחד חולקים על השיעה ביחס לאימאמיות. השיעים מאמינים כי האל ממנה בכל תקופה אדם מושלם על מנת להיות יורשו של הנביא ומגן האסלאם. [[סונה|הסונים]] חושבים כי יש גם אופנים אחרים למנהיגות באסלאם (כגון [[מלוכה]]). עבור השיעים, במקרה שבו המנהיג שמונה על ידי האל אינו מצוי, אז כל [[ממשלה]] אחרת שקרובה ביותר לממשלה צודקת היא אפשרית (למשל [[דמוקרטיה]]).

עבור השיעה, הסיפורים והמסורות של מוחמד הם חשובים מאד. השיעה חולק על הסונה בנושא זה, רק לגבי זה שהשיעה מחלקים בין חבריו הנאמנים של הנביא לבין אלה שהיו חבריו, אך היו פחות נאמנים ונודעו כממציאי סיפורים ואירועים היסטוריים. לפיכך, השיעים מאמינים כי את כל הסיפורים על הנביא יש לבחון בצורה רציונלית, תוך כדי בדיקה של דיוק הסיפור ומקורו.

טעות נפוצה היא כי השיעה "נפרד" מהזרם העיקרי-דתי של האסלאם בתקופה אסלאמית מוקדמת. דבר זה אינו מדויק, שכן יש עדויות רבות לכך שלתהליך זה ארך שנים רבות, עד לשנים סביב מותו של [[חוסיין (בן עלי)|חוסיין בן עלי]], בה שני הזרמים התפצלו מבחינה דתית. תחילת המחלוקת הייתה בעיקרה סביב ירושת ההנהגה. כשעדויות סוניות ושיעיות רבות מוסרות, כי לאחר מות [[מוחמד]], [[עלי בן אבי טאלב]] התנגד לתפיסת השלטון על ידי [[אבו בכר]], [[עומר בן אל-ח'טאב]] ו[[עות'מאן בן עפאן]]. שכן לפי המסורת השיעית ([[חדית'|חדית'ים]]ים שונים) [[עלי בן אבי טאלב]] יועד על ידי [[מוחמד]] עוד בחייו לרשת את ההנהגה לאחר מותו. לפי העדויות הסוניות, השם "סונה" נכנס לשימוש לראשונה תחת המנהיגות ה[[בית אומיה|אומאיית]], על ידי אבן אבי סופיאן. בכל מקרה, לשתי הקבוצות יש הגדרות וטענות שונות לגבי האסלאם, ולכן ניתן לראות אותן כשתי קבוצות שונות כבר מההתחלה.

השיעים טוענים, כי ירושת ההנהגה הייתה צריכה ללכת לקרוב המשפחה הקרוב ביותר משפחתית למוחמד, שכן גם לפני מותו הנביא מוחמד הכריז על [[עלי בן אבי טאלב|עלי]] כמנהיג הבא שנבחר בידי האל. אך לאחר מותו של הנביא ב-632, יתר מאמיניו לא כיבדו זאת והחל מאבק על הירושה. קבוצה אחת, חסידיו של [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], קיבלה את [[ע'דיר ח'ם|דבר מוחמד]], אך אנשים אחרים בעלי השפעה לא קיבלו אותו (ביניהם [[אבו בכר]], [[עומר אבן אל-ח'טאב]], [[אבו עוביידה בן אל-ג'ראח]] וקבוצת "אנסאר") והחליטו לבחור מנהיג מביניהם ללא התייעצות עם יתר המוסלמים כולל [[עלי בן אבי טאלב|עלי]] (סוג של בחירה פרלמנטרית, במקום ירושה לפי משפחה או מונרכיה). לדעת השיעים, הם הכריחו את המוסלמים האחרים לקבל את בחירתם ב[[אבו בכר]]. במאבק זה נהרגה בתו של [[מוחמד]], [[פאטמה]] (אשתו של עלי) כש[[עומר אבן אל-ח'טאב]], הח'ליפה השני, התקיף את ביתה על מנת להכניע את [[עלי בן אבי טאלב|עלי]]. מנקודה זו החל הדיכוי של משפחת הנביא וחסידיהם (כלומר, השיעים), נמשך לאורך השנים במדינות ה[[אסלאם סוני|סוניות]], ונמשך אף היום. השיעי מאמין כי דיכוי זה, יחד עם שחיתותו של העולם, יסתיים כאשר יופיע האימאם השנים עשר, מוחמד אל-מהדי.

יש מחלוקות בקרב השיעה לגבי הירושה לאחר מותו של הנביא מוחמד, אבל הם מסכימים כי שלטונם של האימאמים נלקח מהם שלא כראוי.

השיעים השביעיים: ה[[איסמאעיליה|איסמעילים]] הם הזרם הגדול ביותר מקרב השיעים השביעיים.

השיעים החמישיים או ה[[זיידים]]: זרם שנמצא בעיקר ב[[תימן]], שמאמין בארבעת הח'ליפים של האסלאם כמו הסונים, ולאחר מכן בחוסיין ובעלי, ואחר כך ב[[זייד בן עלי]]. זיידים גם דוחים את הרעיון של אימאמים שממונים משמים.

מוסלמים שיעים מאמינים כי עלי, חתנו של הנביא מוחמד, היה הראשון מבין שנים-עשר האימאמים, ומונה בידי מוחמד (ולפיכך בידי האל) לרשת את הנביא כמנהיגה של הקהילה המוסלמית. לפיכך, השיעים מחשיבים את שלושת ה[[ח'ליפה|ח'ליפים]] שירשו אותו כמנהיגים בלתי לגיטימיים, שקיבלו את השלטון כנגד רצונו וציווייו של האל ושל מוחמד. הסונים מחשיבים את שלטונם של שלושת הח'ליפים שלפני עלי ([[אבו בכר]], [[עומר בן אל-ח'טאב]] ו[[עות'מאן בן עפאן]]) כלגיטימיים לחלוטין, מכיוון שהם היו מבוססים על הקונצנזוס של הקהילה המוסלמית.

על אף שפדלאללה ניסה בתחילה לרתום לצידו את "אמל", רוחו של א-צדר הייתה חזקה מדי בארגון ומשימתו לא צלחה. לפיכך הקים בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], תוך סיוע פעיל של אירן, את ארגון [[חזבאללה]], אך לא שימש בו בתפקיד רשמי, אלא כמנהיג רוחני בלבד.

*[[עיד אל-אדחא]] – חג המשותף לכלל המוסלמים ומציין את [[חג'|העלייה לרגל]] לאתרים הקדושים באזור [[מכה]]

*[[עשוראא#יום עשוראא' בשיעה|עשוראא]] – היום העשירי בחודש [[מוחרם]], הוא החודש הראשון של השנה המוסלמית. ביום זה נהרג [[חוסיין (בן עלי)|האימאם חוסיין בן עלי]], והוא יום של [[אבלות (אסלאם)|אבל]]. חוסיין היה האימאם השלישי, והוא סמל של מות קדושים ועמידה כנגד הדיכוי של המוסלמים השיעים בידי המוסלמים הסונים.

*[[ארבעין]] – ביום העשרים של החודש [[צפר (חודש)|צפר]], 40 יום לאחר עשוראא. ביום זה זוכרים את ההשפלה והדיכוי של בני ביתו של [[חוסיין (בן עלי)|חוסיין]], כשהם הוגלו מ[[כרבלא]] (שבמרכז [[עיראק]]) ל[[דמשק]], כשרבים מתו בדרך.

*[[ע'דיר ח'ם|עיד ע'אדיר ח'ם]] – נחוג ב-18 בחודש [[ד'ו אל-חיג'ה]], החודש האחרון בשנה המוסלמית. לפי אמונתם של השיעים, ביום זה בשנה ה-10 ל[[הג'רה]] הכריז מחמד על עלי בן אבי טאלב כעל יורשו, וזאת ליד הנחל חֻ'ם (ע'דיר בערבית פירושו נחל).

*[[מוולִד א-נַבּי]] – יום הולדתו של מוחמד, וכן יום הולדתו של האימאם [[ג'עפר א-צאדק]] (נחוג גם בחלק מהעדות הסוניות).