אדריכלות נאו-קלאסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Escarbot (שיחה | תרומות)
שורה 15:
 
==נאו-קלאסיציזים בישראל==
בתקופה בה הגיעה האדריכלות הנאו-קלאסית לשיאה בעולם, ב[[ארץ ישראל]] שלטה אדריכלות מקומית שאפיינה את הבנייה הערבית במזרח התיכון. הבנייה האירופית באזור, הייתה אף היא בעלת אופי מקומי ולא התקרבה לסגנון הנאו-קלאסי.[[תמונה:Knesetisrael.JPG|שמאל|ממוזער|100px|ההצעה המקורית לבניין [[משכן הכנסת]] בתכנונו של ה[[אדריכל]] [[יוסף קלארווין]]]]
בתקופה בה הגיעה האדריכלות הנאו-קלאסית לשיאה בעולם, ב[[ארץ ישראל]] שלטה אדריכלות מקומית שאפיינה את הבנייה הערבית במזרח התיכון. הבנייה האירופית באזור, הייתה אף היא בעלת אופי מקומי ולא התקרבה לסגנון הנאו-קלאסי. הדוגמאות הטובות ביותר לאדריכלות ניאו-קלאסית בישראל הם המבנים שב[[המרכז הבהאי העולמי|מרכז הבהאי העולמי]] (הגנים הבהאים) שב[[חיפה]] אשר נבנו כולם במחצית השנייה של המאה ה-20 אך מבנים אלו הם יוצאי דופן בנוף האדריכלי של ישראל והם אינם מייצגים סגנון מקומי כלשהו.
 
ניתן למצוא ב[[משכן הכנסת]] בתכנונו של ה[[אדריכל]] [[יוסף קלארווין]] את הבניין הנאו-קלאסי המובהק ביותר בישראל. על אף שמשכן הכנסת תוכנן ונבנה עשרות שנים לאחר שיאה של התקופה הנאו-קלאסית, ובעוד הסגנון הברוטליסטי היה השליט בארץ, הרי שבניין זה, שכבר מעצם כינויו "משכן" ועד לתוכנית הבניין המקורית ולחזיתות המבנה המוגמר, הרי שאלמנטים נאו-קלאסים שולטים בסגנון הבניין.