כוכב – הבדלי גרסאות

== במסורת ישראל ==

=== צבא השמים והכוכבים בתנ"ך ===

 

==== השפעת כוכבים על בני אדם ====

יוסף חולם על 11 כוכבים (אחיו) וכן השמש והירח (אביו ואמו החורגת) ה"משתחווים" לכוכב שלו. מקרה שבו השפעת הכוכבים על בני האדם ברורה יותר היא בקללת בלעם שהפכה לברכה שב[[ספר במדבר]]: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת! הדריכה כאן במשמעות של משיכת קשת כי כאמור הברקים הם חיצים הנורים מתוך הכוכבים, ואולי כאן מדובר על מזל קָשַּׁת.

 

 

==== עבודת כוכבים ====

 

ישראל מוזהרים ב[[עשרת הדברות]] ...וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם... אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם.

פעמים רבות בתנ"ך האל יושב מעל לשמים או בשמים, והם מקומו של האל: בלעגו על מלך בבל אומר ישעיהו: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, - מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי-אֵל אָרִים כִּסְאִי! וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן!... {{ש}}

בסיום טקס הביכורים (המוקרא בחלקו בליל הסדר ונמצא ב[[ספר דברים]]) מביא הביכורים מתבקש להגיד: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"...{{ש}}

ב[[תהלים]] ישנו משל על גפן שהאל השקיע מרץ רב בנטיעתו ובטיפול בו. אך אז התרגז על הפירות הבאושים ופרץ את הגדרות המגינים עליה, וחיות אוכלות אותה. ברגע השפל מבקש המשורר (בשם [[אסף]]): אֱלֹהִים צְבָאוֹת? שׁוּב נָא '''הַבֵּט מִשָּׁמַיִם''' וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת!

 

 

בספר [[מלאכי]], הקשר בין האל, הכוכבים והגשם מופיע באופן ברור:

::עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ? אוֹ: מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ?

::...בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים! ...

 

 

ובמזמור לאיתן האזרחי:

 

==== שימוש בכוכבים במשלים וסיפורים ====

 

=== בימי בית שני ובימינו ===