מצב צבירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) מ אין צורך לקשר מכל מופע של מילה. לרוב מקשרים רק מהמופע הראשון. במקרה של טקסט ארוך ניתן לקשר שוב, אך זה אינו המקרה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 70:
כאשר החומר כולו הופך לגז המשך חימום יגרום לטמפרטורת אדי החומר לעלות, כלומר להגדלת תנועת החלקיקים.
ה[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]] שונה באופן מהותי ממצבי הצבירה האחרים. בעוד שההבדל בין מצבי הצבירה האחרים (גז, נוזל ומוצק)
▲ה[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]] שונה באופן מהותי ממצבי הצבירה האחרים. בעוד שההבדל בין מצבי הצבירה האחרים (גז, נוזל ומוצק) הוא רק באופי הקשרים החלשים אשר יוצרות מולקולות החומר בינן לבין עצמן ללא שינוי במבנה המולקולות והאטומים עצמם, בפלזמה משתנה מבנה האטום עצמו. במצב צבירה זה, הקרוי גם גז מיונן, אחדים מה[[אלקטרון|אלקטרונים]] שבקליפה החיצונית (או כל האלקטרונים הללו) הופרדו מה[[אטום]], והחומר הוא אוסף של [[יון|יונים]] ואלקטרונים שאינם מחוברים זה לזה. מצב צבירה זה אופיין לראשונה על ידי [[ויליאם קרוקס]] בשנת 1879. אף שמצב זה אינו נפוץ ב[[כדור הארץ]], הוא מצב הצבירה של 99% מהחומר הרגיל ב[[היקום|יקום]] (כלומר, למעט [[חומר אפל|החומר האפל]]) . צורות נפוצות של פלזמה כוללות את [[השמש]] ו[[כוכב]]ים נוספים, [[ברק]], [[רוח השמש]], הגז בנורות ניאון ופלאורסנט ועוד.
== מצבי צבירה מיוחדים ==
|