ויקיפדיה

כוכב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏ה' יושב מרום: שגיאת לשון קלה
סקריפט החלפות (הייתה, יישובים, דוגמה, לעיתים, אוויר, אסלאם), הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[גרם שמים]]}}
[[קובץ:Sagittarius_Star_Cloud.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[M24|שדה הכוכבים של קשת]]]]
'''כוכב''' הוא [[גרם שמים]] דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה [[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]] ו[[גז]]. כוכב, בניגוד ל[[כוכב לכת]], מפיק [[קרינה]] משל עצמו על ידי [[היתוך גרעיני]] ופולט אותה ל[[החלל החיצון|חלל החיצון]]. מקורה של האנרגיה המשתחררת מכוכבים הוא בהיתוך גרעיני, והיא נפלטת לחלל בצורת [[קרינה אלקטרומגנטית]] וחלקיקי [[נייטרינו]].
 
לפי הערכות, ב[[היקום|יקום]] הנראה יש בקירוב {{תמ|7|22}} כוכבים. הכוכב הקרוב אלינו, מחוץ ל[[מערכת השמש]], הוא [[פרוקסימה קנטאורי]] ([[לטינית]]: proximus - "קרוב"), הנמצא במרחק של 4.22 [[שנת אור|שנות אור]] מאיתנו.
 
הכוכבים יכולים להיות בגדלים שונים, מ[[ננס אדום|ננסים אדומים]] שרדיוסם הוא רק כפליים הרדיוס של כוכב הלכת [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], ועד [[ענק אדום|ענקים אדומים]], [[ענק כחול|ענקים כחולים]] ו[[על-ענק]]ים, אשר רדיוסם גדול פי 1000 [[רדיוס שמש|מרדיוס השמש]]. את ה[[מסה]] של כוכבים נהוג למדוד ביחידה "[[מסת שמש]]". מסת שמש אחת היא המסה של [[השמש]] במערכת השמש (סול) - 1.989x10<sup>30</sup> ק"ג. מסתו של כוכב [[סדרה ראשית]] נעה מ-0.08 מסות שמש (מתחת לגבול זה נמצאים [[ננס חום|ננסים חומים]]) ועד 100–150 מסות שמש. הכוכב המסיבי ביותר שנצפה עד כה (ל-[[2016]]) הוא [[R136a1]] ומסתו 265 [[מסת שמש|מסות שמש]].
 
חלק מהכוכבים נמצאים ב[[כוכבים זוגיים|מערכת כפולה]] עם כוכבים אחרים. קיימות גם קבוצות גדולות יותר של כוכבים, אשר מכונים [[צביר כוכבים|צבירי כוכבים]]. ישנם צבירי כוכבים מפוזרים, כמו ה[[פליאדות (צביר כוכבים)|פליאדות]] (Pleiades) או ההיאדות (Hyades) שליד הקבוצה [[שור (קבוצת כוכבים)|שור]] (Taurus), וישנם [[צביר כדורי|צבירים כדוריים]], המורכבים בדרך כלל מכוכבים ותיקים (כוכבי דור שני, Population II). הכוכבים ביקום אינם מפולגים באופן אחיד, אלא נוטים להצטבר במבנים הנקראים [[גלקסיה|גלקסיות]], שבתורן מאורגנות במבנים של [[צביר גלקסיות|צבירי גלקסיות]] ו[[צביר על|צבירי על]].
שורה 12:
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מחזור חייו של כוכב]], [[התפתחות כוכב]]}}
 
[[קובץ:Comparison of the sizes of a red dwarf, the Sun, a B-type main sequence star, and R136a1.jpg|שמאל|ממוזער|350px|השוואת גודלם של כוכבים. באדום [[ננס אדום]] בעל 0.1 מסות שמש, בצהוב [[השמש]], בתכלת [[ענק כחול]] בעל 8 מסות שמש ובכחול עמוק חלק מ-[[R136a1]]]]
הכוכבים נולדים בתוך [[תווך בין-כוכבי#ענן מולקולרי|עננים מולקולריים]] של [[מימן]], כאשר התפרצות [[סופרנובה]] גורמת לפלוקטואציות בתוך הענן שסופן ב[[קריסה כבידתית]] של חלקי ענן מסוימים, המכונים [[קדם-כוכב]]ים. הקדם-כוכב מתכווץ בהדרגה תחת [[כבידה עצמית]] [[טמפרטורה|והטמפרטורה]] בו הולכת ועלה כתוצאה מהלחץ ההולך וגדל, עד שהיא תהיה מספיקה להתחלת תהליכי [[היתוך גרעיני]] בליבת הכוכב, שיאזנו את תהליך הקריסה הכבידתית לתוך עצמו, וכך נוצר כוכב יציב.
 
שורה 21:
ב'''כוכבים בעלי מסה קטנה''', יתחיל בליבה היתוך הליום, אך תהליך זה יגרום לאי-יציבות הכוכב, ובסופו של דבר השכבות החיצוניות של הכוכב יתפזרו, כאשר הוא משאיר מאחוריו לא יותר מ[[ננס לבן]]. כוכבים קטנים במיוחד, בעלי מסה של פחות מחצי מסת שמש, לאחר סיום היתוך מימן יגוועו לאט. גורלם של כוכבים אלה מעולם לא נצפה על ידי האסטרונומים, מכיוון שאורך החיים של כוכבים נמוכי מסה גדול מגיל היקום הנראה.
 
ב'''כוכבים בינוניים''', שמסתם כחצי מסת שמש ועד כ-1.4 מסות שמש ([[גבול צ'נדראסקאר]]), לאחר שלב הענק האדום, כשייגמר המימן במעטפת הכוכב, הם יתחילו לקרוס לתוך עצמם, עד שהתנאים בליבה יהיו מתאימים להיתוך הליום ל[[פחמן]]. בשלב זה הכוכב יתחמם יותר ויותר, יתרחב במה שקרוי [[הבזק הליום]], וכשייגמר ההליום, הכוכב ישיל את שכבותיו החיצוניות, שתהפוכנה ל[[ערפילית פלנטרית]], ליבת הכוכב הפחמנית תקרוס ותהפוך ל[[ננס לבן]].
 
ב'''כוכבים מאסיביים''', אשר מסתם עולה על [[גבול צ'נדראסקאר]], לאחר סיום תהליכי היתוך ההליום שתוארו לעיל הכוכב יתכווץ בשנית והטמפרטורה בליבה שלו תגדל עוד יותר. עקב הטמפרטורה הגבוהה, יתחילו בליבה תהליכים גרעיניים נוספים, בהם יווצרו יסודות כמו [[חמצן]], [[מגנזיום]], [[צורן (יסוד)|צורן]], עד ל[[ברזל]]. למעשה, הכוכב יהפוך למורכב משכבות-שכבות של יסודות שונים, בדומה לקליפות בצל. מסתה של ליבת הברזל תלך ותגדל, וכאשר היא תעבור על גבול צ'נדראסקאר, תתכווץ הליבה במהירות והשכבות החיצוניות של הכוכב תועפנה לחלל בפיצוץ [[סופרנובה]] מסוג II. הכוכב עצמו יקרוס ל[[כוכב נייטרונים]], או, אם מסתו תעלה על שלוש מסות שמש ([[גבול אופנהיימר-וולקוף]]), הוא יקרוס מעבר לכך, ויהפוך ל[[חור שחור]].
שורה 37:
== אמונות עתיקות בכוכבים ==
 
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגיאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעתיםלעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעתיםשלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו. כמו כן היו ידועים קולות הפיצוץ ורעידות האדמה כתוצאה מפגיעת מטאורים - בעיניהם: כוכבים נופלים.{{הערה|שם="הצופן"|1=[https://books.google.co.il/books?id=fRQnDwAAQBAJ&printsec=frontcover הספר שמות הצופן ליודעי ח"ן (הקודקס האזוטרי), שדים ואלים של רוח ושמים], רוקו גראנוויל, הוצאת לולו. [[מסת"ב]] 9781365908248 (אנגלית, אתר ספרי גוגל)}} כמו כן האמינו שהעדר אחת ה[[מזלות]] אחת לחודש משמי הלילה, השפיע על מצבי הרוח ועל הבריאות והגורל של העולם ובפרט על ה[[מזל]] של בני אדם. לרבות מאמונות אלו יש המשך המתקיים עד ימינו בתרבויות ובדתות שונות, ביניהן גם בדתות המונותאיסטיות, וגם בעיני אתאיסטים. עד למהפיכה המדעית החשיבו את ה[[אסטרולוגיה]] - חישובי הגורלות על פי המזלות, כנושא מדעי, אף שכבר בסביבת שנת 1000 הנוטים אחר הפילוסופיה היוונית החשיבו זאת כשטויות. אמונות אלו השפיעו על ההיסטוריה באופן משמעותי.{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=zcWiK755EnwC השמיים הגורליים, על ההיסטוריה של האסטרולוגיה] בנסון בובריק, 2006, בהוצאת סימון ושוסטר (אנגלית, אתר ספרי גוגל)}}
 
=== אל השמש ואב השמים והשפעתו על הכוכבים ===
השמש, שנחשבה מובדלת משאר גרמי השמים, זוהתה כמרכבת אש והאל שהיה במרכבה זו, [[אל השמש]], האיר את היום וסילק את הכוכבים שהתקדמו בשמים במהלך הלילה אל עולם החשיכה מעבר לשמים, למעט כוכב הצפון אשר נותר מעוגן במקומו (ואולי מניע את הכוכבים "במסילותם") בעודו מקושר לעגלה הקטנה, המהווה מרכבה לאלים או לכוכב השמש עצמו, או מקושר למחרשה שמימית הזורעת או זורה את הכוכבים.{{הערה|שם="אביתר"|1=ר' מאמריו של חוקר המקרא אביתר כהן [[s:he:ביאור:מענה ה' לאיוב - תיאור רקיע השמים|גרמי השמים במענה ה' לאיוב]] וכן [[ביאור:חדרי תמן|על חדרי תמן]] שהועלו לויקיטקסט מ[[אתר הניווט בתנ"ך]]}}
 
לדוגמה [[הליוס]] אל השמש והאש בלילה רכב אם מרכבתו אל מנהרה בשאול, תחת האדמה. בתרבויות שונות האל הראשי כונה '''אב השמים''' ולעתיםולעיתים קרובות זוהה עם אל השמש. בתרבות ה[[שומר|שומרית]]ית הוא נקרא אנכי - אב השמים, וכך גם בתרבות היוונית זוס-פַּטֶר - כלומר אבי השמים, ובתרבות הרומית יופיטר - באותה משמעות.{{הערה|שם=שמות89|1=שמות הצופן, עמ' 89}} אל זה נקרא '''שמש''' בתרבות הפלשתית, '''בעל''' בתרבות הכנענית והחתית, '''בל''' בתרבות הבבלית, '''אמן''' (האל הנסתר - עקב העלמותו בלילה) בתרבות המצרית המאוחרת ו'''רע''' בתרבות קדומה יותר, '''אשר''' בתרבות האשורית, ו'''אל''' בתרבות הארמית. אחד מכינויי בעל היה רכב ערפת - רוכב ערבות (כלומר השמים){{הערה|1שם=שמות הצופן, עמ' 89שמות89}} האל גבר - הוא השמש, נשתמר בתרבות הערבית כאחד משמותיו של אללה - אל האלים באיסלםבאסלאם.{{הערה|1=אטלס השמים הישראלי, הוצ' מפה, פרק: שמש}}
 
האל '''דגן''' (אל החיטה, אח של בעל, או אולי כינוי נוסף לאל בעל) זוהה עם כוכב צדק, כוכב הלכת השני בגודלו. כל אלו יחד נקראו '''צבאות השמים''' שנלחמו זה בזה בעת סופות והרוו את האדמה על ידי פתיחת "ארובות השמים".{{הערה|שם="הצופן"}}{{הערה|שם="אביתר"}}
 
בנותיו של האל הראשי, המזוהה גם עם השמש ונשותיו של אל זה השפיעו על מזג האוירהאוויר ומכאן על התבואה בתרבות החקלאית, הן על הגשם והן על סופות וההתייבשות. לדוגמה נשותיו/בנותיו של האל בעל היו טלי בת רב (רביבים - הם טיפות גשם), פדרי בת אור (אלת הערפל) וארצי בת יעבדר.{{הערה|שם="הצופן"}}
 
=== עשתורת / אסתר - אלת הכוכב ===
אשת האל הראשי או בתו היתההייתה אלת הפריון שזוהתה עם כוכב הלכת [[נוגה]], אך לעתיםלעיתים גם עם קבוצות כוכבים או כוכבים בודדים אחרים, כמו הכוכב [[כוכב (כוכב)|כוכבּ]] שבעגלה הקטנה. העגלה נחשבה כמחרשה או כחלק מן המרכבה הנושאת את האלים ומוסעת בידי כוכב הצפון המעוגן במקומו לאורך הלילה ואינו "נוסע".{{הערה|שם="הצופן"}} נראה שהמילה '''סטאר''' - ''"כוכב''" בשפות אירופאיות, נגזרה משם האלה [[עשתורת]] - הצידונית, היא אשתהר - הבבלית, או איסתר - הפרסית (ו[[אסתר]] בפי יהודי פרס). ומכאן גם הביטוי לאדם מצליח או מפורסם: כוכב, או כוכב עולה. היא זוהתה לעתיםלעיתים עם יונה או פריון הכבשים אך לא ברורים קבוצות הכוכבים שזוהו עם אלו.{{הערה|שם="אביתר"}}
 
=== אל הירח וקשריו עם הכוכבים ===
על השפעת הירח על השפל והגיאות ידעו הקדמונים כפי שמעידים שמותיהם של ישוביםיישובים הסמוכים למקורות מים, כמו [[יריחו]] לחוף [[ים המלח]], [[בית ירח]] סמוך לחוף [[הכנרת]] ובשמותיהם הלטיניים (בדומה ל''"לבנה''" בעברית) '''פך-לונה''' לחוף נהר הפרסקל בצרפת (שזרם שם בעבר וכיום אצור בסכר), ו'''לונה''' (כיום לוני) בצפון מערב איטליה בשפך נהר מגרה אל הים התיכון. השפעת הירח גם זוהתה עם [[המחזור החודשי]] הנשי (וכפי שסבר בטעות [[צ'ארלס דרווין]] היה לכך הקשר ביולוגי התפתחותי).{{הערה|1=[http://www.sciencefocus.com/qa/it-coincidental-human-menstrual-cycle-about-same-length-moon-cycle על הקשר בין המחזור החדשי הנשי למחזור הירח] (אנגלית, אתר המיקוד במדע)}}
 
השמש האירה את היום ולעתיםולעיתים נראו כוכבים מעטים ביום למרות אורה, והכוכבים האירו את הלילה עם או בלי הירח, ובלילות מעוננים או מעורפלים חסרי כוכבים השתרר חושך מוחלט. השפעה זו נראתה כמעשה האלים.{{הערה|1=כפי שמעידה תפילת חנה בספר שמואל: וישת חשך... חשרת מים... אשר לדעת פרופ' [[משה דוד קאסוטו]] באה להנגיד את האמונה הישראלית לעבודת האלילים.}}
 
שמות אלי הירח הם '''צין''' או '''סין''' בתרבות הבבלית ואחיותיה (מדי, פרס, עילם), בתרבות אוגרית וארם '''ירח''', בתרבויות הכנעניות: '''יבש''' או '''צאן''', ובתרבות המצרית: תות, ולפי פרשנויות אחדות עינו האחת של '''חור''' אל השמים.
 
האל הארמי '''ירח''' נקרא גם '''מאור צבאות השמים''' (כלומר: מאור הדרך לכוכבים), היה נשוי לאלה נכּל, והטל שנבע ממנו הפרה את צמחיית המדבר עליה היא מנויה. פעם בחודש נישא לה מחדש.{{הערה|1=[http://www.witchcraft.co.il/?p=41 כנעניות הדת העתיקה של ארץ ישראל] 2004, במאמר רשימת מקורות לועזיים ממנו נמשך המידע. (אתר כישופים)}}{{הערה|1=[https://no666.wordpress.com/2008/11/10/%D7%94%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95/ הצד האפל של הירח] הגנוסיס בתרבות הפופולארית :חלק ב' (אתר המולטי יקום של אלי אשד)}}
 
האל המצרי חור צויר בדמות אדם עם ראש בז, ודמותו קשורה ל[[נשר (קבוצת כוכבים)|קבוצת הכוכבים '''נשר''']]). האל שת (סת, הוא השטן, וגם אל-המדבר והסערות) שליווה את אל האלים ואל השמש ''רע'' (או: ''רעה'') במסעותיו הצליח להשיג את עינו של חור ולהחזירו למקומו. באגדות קדומות יותר שפוענחו מתוך ממצאי כתבי החרטומים בעתיקות מצרים, העין היתההייתה עינה של האלה ודית - אלת הצבע הירוק, שמקבילתה נכל, לפי התרבות הארמית היתההייתה אשת האל '''ירח'''.
 
אולי בהקשר עם המחזור החודשי, בתרבות היוונית והרומית אלת הירח '''לונה''' נחשבה לאלת השיגעון. הורציו - משורר רומי שחי בסביבות שנת 0 לספירה, מתאר בשיר החול לדורות (קרמן סקולרא) את האלה לונה המתבקשת להאזין לשירת בנות הכוכבים.
שורה 72:
 
==== השפעת כוכבים על בני אדם ====
יוסף חולם על 11 כוכבים (אחיו) וכן השמש והירח (אביו ואמו החורגת) ה"משתחווים" לכוכב שלו. מקרה שבו השפעת הכוכבים על בני האדם ברורה יותר היא בקללת בלעם שהפכה לברכה שב[[ספר במדבר]]: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת! הדריכה כאן במשמעות של משיכת קשת כי כאמור הברקים הם חיצים הנורים מתוך הכוכבים, ואולי כאן מדובר על מזל קָשַּׁת.
 
ב[[שירת דבורה]] מתואר סיוע של סופה ואולי נפילת מטאור ל[[מלחמת סיסרא|ניצחונה בקרב]]: מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ! הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא! כלומר שהכוכבים יצאו מהמסילה-מסלול שלהם, אולי מכך שהחשיכה הקדימה ואולי כאמור היה זה "כוכב נופל". מההקשר ניכר שלא מדובר בסיוע "רוחני" של הכוכבים, אלא במקרה בו נתקעו מרכבותיהם הכבדים של המואבים בבוץ בנחל קישון.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11306 סיפור מלחמת דבורה וברק בסיסרא כפשוטו] חיים גלעד (אתר ספרית מט"ח)}}
 
==== עבודת כוכבים ====
בספרות התלמודית ואחריה בהלכה עבודת אלילים נקראת עבודת כוכבים, או '''עבודת כוכבים ומזלות''' (עכו"ם). ביטוי זה הפך נפוץ בעיקר בתקופה שהספרות היהודית צונזרה בידי הנוצרים, וכל מקום שנכתב על גויים, נכרים או מינים הוחלף במילה עכו"ם. לעתיםלעיתים היהודים הביאו את הדברים לידי גיחוך ועיקום כמו במקרה של ''פיאה-נכרית'' שבמהדורות הראשונות של [[דפוס וילנה]] נרשמה פיאת-עכו"ם, וגם ''עכו"ם שאינו עובד כוכבים''.{{הערה|1=[https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/40723-sFile.pdf מאורות הדף גליון 976, עבודה זרה כ'-כ"ו] (אתר הדף היומי)}}
 
ישראל מוזהרים ב[[עשרת הדברות]] ...וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם... אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם.
שורה 84:
 
==== ה' יושב מרום ====
פעמים רבות בתנ"ך האל יושב מעל לשמים או בשמים, והם מקומו של האל: בלעגו על מלך בבל אומר ישעיהו: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, - מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי-אֵל אָרִים כִּסְאִי! וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן!... {{ש}}
בסיום טקס הביכורים (המוקרא בחלקו בליל הסדר ונמצא ב[[ספר דברים]]) מביא הביכורים מתבקש להגיד:
::הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"...{{ש}}
וירמיהו אומר:
::כֹּה אָמַר ה' - נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים - לְאוֹר לָיְלָה, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו - '''ה' צְבָאוֹת''' שְׁמוֹ!{{הערה|1=בספרו [https://books.google.co.il/books?id=gR-Am6MGQAwC&pg=PA402&lpg=PA402#v=onepage&q&f=false העם הישראלי - התרבות האבודה], און זית, בהוצאת ראם, עמ' 402 (אתר ספרי גוגל) טוען בשם חוקרי מקרא שהמילה 'צבאות' נוספה בתקופה מאוחרת לטקסט המקראי.}}{{ש}}
ב[[תהלים]] ישנו משל על גפן שהאל השקיע מרץ רב בנטיעתה ובטיפול בה. אך אז התרגז על הפירות הבאושים ופרץ את הגדרות המגינים עליה, וחיות אוכלות אותה. ברגע השפל מבקש המשורר (בשם [[אסף]]):
::אֱלֹהִים צְבָאוֹת? שׁוּב נָא '''הַבֵּט מִשָּׁמַיִם''' וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת!
 
בתהלים מוזכר שרק האל יכול למנות את הכוכבים והוא מכיר כל אחד מהם בנפרד:
::מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים! לְכֻלָּם - שֵׁמוֹת יִקְרָא!
 
בספר [[מלאכי]], הקשר בין האל, הכוכבים והגשם מופיע באופן ברור:
::הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי,
::וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי!
 
קול שירת הכוכבים מוזכר בתשובת ה' לאיוב, תוך הזכרה שמדובר במלאכים או 'בני אלהים':
::אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ? הַגֵּד! אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.
::מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ? כִּי תֵדָע? אוֹ: מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו?
::עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ? אוֹ: מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ?
::...בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים! ...
כאן הכוכבים שרים יחד עם גרמי השמים לאל, כמו במקומות רבים אחרים בתנ"ך.
 
כמה ממזמורי תהלים מוקדשים לגרמי השמים השרים הלל לאל. הבולט בהם:
::הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ! הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר!
 
ובמזמור לאיתן האזרחי:
::וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ - בִּקְהַל! קְדֹשִׁים.
::כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'? יִדְמֶה לַה בִּבְנֵי אֵלִים?
 
שורה 117:
 
==== שימוש בכוכבים במשלים וסיפורים ====
הכוכבים מוזכרים פעם אחר פעם בהבטחות ה' לאבות, על כך שזרעם יִרבה מאוד כמו מספר הכוכבים שקשה לספור עקב כמותם המרובה. לדוגמאלדוגמה בספר בראשית נאמר על אברהם:
::וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים! אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם? וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ!!
 
בספר [[דברי הימים]] מוסבר איסור ספירת בני ישראל לפני יציאה לקרב (ובמקומו שימוש ב[[מחצית השקל]]) כדי שלא לסתור את הבטחת האל:
::וְלֹא נָשָׂא דָוִיד מִסְפָּרָם לְמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָטָּה, כִּי אָמַר ה' לְהַרְבּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם...
 
=== בימי בית שני ובימינו ===
==== בפיוט אל מלא רחמים ====
בסוף [[ספר דניאל]] הוא מתנבא על אחרית הימים ואומר:
::וּבָעֵת הַהִיא - יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא.
::וּבָעֵת הַהִיא - יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.
::וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ: אֵלֶּה - לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה - לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. {ס}
::וְהַמַּשְׂכִּלִים - יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּמַצְדִּיקֵי - הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד! {פ}
 
מליםמילים אלו נאמרים בכל אזכרה למתים.
 
==== בר כוכבא ====
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כוכב"