משפט ארצלה-אסקולי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up באמצעות AWB
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
====== ב[[אנליזה פונקציונלית]], '''משפט ארצלהאַרְצֶלָה-אסקוליאַסְקוֹלִי''' ('''Arzelà–Ascoli''', נקרא גם '''משפט אסקולי''') מעניק איפיון מלא ל[[קומפקטיות]] של משפחת פונקציות רציפות בקבוצה קומפקטית, באמצעות תכונת ה[[רציפות במידה אחידה]]. המשפט מהווה הכללה מרחיקת-לכת של [[משפט בולצאנו-ויירשטראס]]. ======
 
==תיאור פורמלי==
שורה 7:
כמו בכל מרחב מטרי, תת-קבוצה A של <math>C(K)</math> היא "[[קבוצה חסומה|חסומה]]" אם קיים חסם ממשי על כל ערכי הפונקציות שלה.
 
:'''משפט ארזלהארצלה אסקולי:''' תהי <math>A \subseteq C(K)</math> קבוצה חסומה. אזי לכל [[סדרה]] ב-A קיימת תת-סדרה מתכנסת, אם ורק אם A [[רציפות במידה אחידה|רציפה במידה אחידה]].
 
:'''מסקנה:''' אם <math>A \subseteq C(K)</math> סגורה (בטופולוגיה הנורמית) וחסומה, אז A [[קומפקטיות|קומפקטית]] אם ורק אם היא רציפה במידה אחידה.
:'''הוכחה:''' ממשפט ארזלהארצלה-אסקולי נובע כי אם A חסומה ורציפה במידה אחידה, אז לכל סדרה יש תת-סדרה מתכנסת. תוספת הנתון ש-A סגורה קובע כי תת-סדרה זו מתכנסת לתוך A. מכאן ש-A מהווה מרחב מטרי שבו לכל סדרה יש תת-סדרה מתכנסת, תכונה השקולה לקומפקטיות. הכיוון השני של השקילות נובע באופן טריוויאלי מהמשפט.
:'''מסקנה:''' אופרטור האינטגרל <math>\ T\,:\,C(K) \rightarrow C(K) </math> המוגדר <math>\ T(f) = \int_a^b k(s,t)f(t)\,dt </math>, כאשר <math>\ k </math> [[גרעין (אנליזה)|גרעין]] רציף על <math>\ K \times K</math>, הוא [[אופרטור קומפקטי]].
 
==הוכחת המשפט==
 
===כיוון ראשון===
 
שורה 29 ⟵ 28:
לכל <math>\ 1\le i\le l</math> קיים <math>k_i\in\mathbb{N}</math> כך ש-<math>x_{k_i}\in O_i</math> (כי <math>\left\{x_k\right\}_{k=1}^\infty</math> צפופה ב-<math>\ K</math>). כמו כן הסדרה <math>\left\{g_n\left(x_{k_i}\right)\right\}_{n=1}^\infty</math> מתכנסת ל-<math>\xi_{k_i}</math> לכן לפי [[סדרת קושי|תנאי קושי]] קיים <math>\ N_i</math> כך שלכל <math>\ n,m>N_i</math> מתקיים <math>d\left(g_n\left(x_{k_i}\right),g_m\left(x_{k_i}\right)\right)<\frac{\varepsilon}{3}</math>. נסמן <math>\ N:=\sup(N_i)</math>. כעת, לכל <math>\ n,m>N</math> ולכל <math>x\in K</math> קיים <math>\ 1\le i\le l</math> כך ש-<math>x\in O_i</math> ומתקיים <math>d\left(g_n\left(x\right),g_m\left(x\right)\right) \le d\left(g_n\left(x\right),g_n\left(x_{k_i}\right)\right) + d\left(g_n\left(x_{k_i}\right),g_m\left(x_{k_i}\right)\right) + d\left(g_m\left(x_{k_i}\right),g_m\left(x\right)\right) < \varepsilon</math>. לכן, לפי תנאי קושי, הסדרה <math>\left\{g_n\right\}_{n=1}^\infty</math> מתכנסת במידה שווה.
 
== קישורים חיצוניים ==
==== ראו גם ====
* {{הערותצ-ספר|מחבר=דניאלה ליבוביץ|שם=טופולוגיה שוליים}}[קבוצתית|מו"ל=בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2007|עמ=159–160|פרק=7: קומפקטיות|קישור=http://olvreader.sefereshet.org.il/Olive/OTB/OpenU/?href=C20521/2008/01/03&usticket=Z3Vlc3Q&ticket=] על משפט ארצלה אסכולי בפרק ה7 בספר הדיגיטלי: ליבוביץ', דולי. '''טופולוגיה קבוצתית''', ספר קורס הנושא שם זה באוניברסיטה הפתוחה. בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2007}}. הספר מתוך "פא"ר – פתיחת אוצרות ורוחרוח", אתר הספרים הדיגיטליים של האוניברסיטה הפתוחה.
 
[[קטגוריה:משפטים באנליזה פונקציונלית|ארצלה-אסקולי]]