מייק בראנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
טענות לא מבוססות הנוגעות לשימוש בנרקוטיקה
שורה 26:
משה ברנד נולד ב־[[1 בפברואר]] [[1947]] ב[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה המעצר]] [[פמגוסטה]] בקפריסין להורים [[יהודים]] פולנים שנמלטו מאימת [[השואה]] (אימו, ברוניה רוזנברג, נמלטה ממחנה הריכוז [[אושוויץ]] ואביו, פישל ברנד, נמלט מהחזית הסובייטית) והתחתנו ב[[קפריסין]], לאחר שגורשו מהארץ על ידי ה[[בריטים]] עם שאר ה[[מעפילים]]. אמו נאלצה ללדת אותו בתנאים קשים. לאחר עליית המשפחה לארץ התיישבו ב[[חיפה]] וחיו חיי דחק. משה הילד לא פצה את פיו עד הגיעו לגיל 5. בגיל 12, מאחר שלא השתלב בבית הספר "כרמלי", עבר ל[[גשר (קיבוץ)|קיבוץ גשר]]. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר ב[[המוזיאון הימי הלאומי|מוזיאון הימי הלאומי]], מוכר קרח, סבל ועוד). שוחרר משירות ב[[צה"ל]] בשל ניתוח שעבר ב[[קיבה]] בגיל 15.
 
עם העלייה בהצלחה החל ברנט להידרדר ל[[סמים]]. ב־[[22 בנובמבר]] [[1974]], בעת ששהה במלון ב[[ז'נבה]], קפץ בראנט מחדרו של וינטרוב אשר בקומה החמישית, אך נפילתו נבלמה על ידי מרפסת בקומה השלישית. מייק שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור על עצמו. לאחר שהשתחרר מבית החולים נכנס מיד לאולפן כדי להקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה).
 
ב-[[25 באפריל]] [[1975]] בראנט שם קץ לחייו, לאחר שקפץ ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו.