הדת הבהאית – הבדלי גרסאות

'''הדת הבהאית''' (ב[[פרסית]]: آئین بهائی או بهائیت) היא [[דת]] [[מונותאיזם|מונותאיסטית]] עצמאית חדשה שמקורה ב[[באביזם|דת הבאבית]] שנוצרה ב[[ממלכת פרס|פרס]] ב-[[1844]] על ידי סייד [[עלי מוחמד שיראזי, הבאב]]. אמנם שורשי הדת הבהאית נטועים ב[[אסלאם]] ה[[שיעה|שיעי]], אך היא אינה מוגדרת כזרם בתוכו. מרכזה של הדת ב[[עכו]] וב[[חיפה]]. רוב כתביה הקדושים נכתבו על ידי ה[[נביא]] [[בהאא אוללה]], שטען כי הוא ממשיך בשורתו של הבאב. מעריכים שקיימים כשישה מיליוני מאמינים ברחבי העולם, במספר רב מאוד של ארצות. [[הכתבים הבהאים|כתבי הדת הבהאית]] תורגמו למאות [[שפה|שפות]]. על אף שורשיהם המוסלמיים של מייסדיה, מעטים הם המאמינים הבהאיים ממדינות האסלאם. ב[[איראן]] היא נרדפת קשות והבהאים נחשבים ל"[[מלחמות הרדה|מורתדון]]", כלומר, מוסלמים שנטשו את אמונתם. את עיקר הצלחתה השיגה במערב וב[[הודו]], בשל מסריה ה[[אוניברסליזם|אוניברסליים]].

 

 

==תולדות הדת==