עקיבא איגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
←חידושי אגדה ותנ"ך: זה שאדם כמוהו עסק בקבלה זה חידוש |
||
שורה 344:
עם זאת, רבים מחידושיו של רע"א לתנ"ך שרדו בציטוטים בספרים אחרים שלו ובספרי אחרים מתלמידיו וחבריו. בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 נעשו ניסיונות ללקטם, כמו האסופה "מדרושי וחידושי רבי עקיבא איגר על התורה"{{הערה|ירושלים תשנ"ו. מהדורה שנייה עם הוספות, תשס"ד.}} הכוללת חידושים גם לשאר ה[[נ"ך]], חלקם מכתבי-יד שלא נדפסו ורובם מלוקטים.
.
נסיון נוסף ומתמשך נעשה על ידי הרב [[שמואל אהרן שזורי]] שהקדיש בירחונו "קול תורה"{{הערה|{{HebrewBooks||קול תורה|10009}}.}} מדור קבוע בשם 'אשישו"ת' שיועד לתרץ בשיטתיות את קושיות רע"א בגיליון הש"ס.
=== הגהות וחידושים על ה"שולחן ערוך" ===
במשך שנים רשם רבי עקיבא איגר את הערותיו על גיליון ספר ה[[שולחן ערוך]] בו למד, הערות אלו כללו: הגהות דפוס, הערות על מקורות ההלכה, קושיות ופלפולים והערות מעשיות. בשנותיו האחרונות מסר רע"א את כרכי השולחן ערוך שלו לבנו בכורו רבי אברהם, כדי להתקינם לדפוס. רע"א חכך בדעתו אם להדפיס את הערותיו כספר בפני עצמו או כנספח על גיליון השולחן ערוך, כשנה לפני מותו הוא מתלבט בעניין במכתבו לבנו תוך שהוא מבקש לקבל את הגרסה הערוכה של ההערות לביקורת בטרם הדפסתה: {{ציטוטון|אולי נכון שאתה תדפיס אצל השו"ע החדושים שממני... או שיהיה כרך בפני עצמו כמו ספר דגול מרבבה{{הערה|'''דגול מרבבה''', ספרו של הרב [[יחזקאל לנדא]]. אף הוא נדפס במהדורות מאוחרות על גליון השולחן ערוך עצמו.}}, ובין כך ובין כך איני יודע התעצלותך לשלוח לי הפנקס על אורח חיים לשום עיני שנית בזה... ומקודם אי אפשר להעלות בדפוס}}. כחודש אחר כך הוא מאשר במכתבו כי ההגהות ראויות לדפוס. למעשה התעכבה הדפסת ההגהות יותר מעשרים שנים לאחר מות רע"א, והן נדפסו לראשונה בברלין בשנת תרכ"ב בידי נכדו אברהם משה בלייכרודה. במקביל הדפיס בנו ר' איצק לייב מהדורה נוספת של הגהות אביו לשולחן ערוך ב[[יוהניסבורג]] {{גר|Pisz}}, פרוסיה. קיימים גם מספר כתבי יד אחרים של ההגהות. בסוף [[המאה ה-20]] יצאה לאור מהדורה השוואתית של הגהות רע"א לשולחן ערוך הכוללת את הגרסאות השונות{{הערה|ראו על כך: מבוא ל'שולחן ערוך השלם', ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ד. עמ' 114–118.}}.
רבי עקיבא איגר נהג לרשום את הערותיו על גליונות הספרים שבספרייתו, ולכן מלבד הערותיו המודפסות על גיליון התלמוד הבבלי ועל גליונות השולחן הערוך, מצויים בידי אספנים רבים ספרים מספרייתו שנתפזרו במשך השנים, והם מתגלים ונמסרים לדפוס מעת לעת ב[[כתב עת תורני|קבצים תורניים]]{{הערה|ראו למשל: הערות והגהות על ספר "[[אליהו שפירא|אליהו רבה]]" [[מוריה (כתב עת)|'''מוריה''']], שנה יב : גיליון (ז-ט) קד-קח, תשד"מ 1984; הגהות והערות לשו"ת "תשובה מאהבה" ח"ג, '''מוריה''', שנה טז : גיליון (ג-ד) לג-לח, תשמ"ח 1988; הגהות לספר "כנסת הגדולה" או"ח, '''מוריה''', שנה יט : גיליון (ה-ו) כד-כה, תשנ"ד 1994}}. פעמים שהיו בספרייתו מספר עותקים של ספר אחד והערותיו נרשמו אקראית על העותקים השונים, בשל החשיבות הרבה שמייחסים לכתביו של רע"א בעולם הישיבות, גם הערותיו הכפולות זוכות למהדורות מודפסות אף במקרים בהם הספר עליו נכתבו אינו ספר יסוד כמו שולחן ערוך{{הערה|ראו למשל:'''גליונות רבי עקיבא אייגר על אליה רבה''', ירושלים תשס"ג. בשער הספר צויין: "יו"ל משני עותקים של גליונות אליה רבה של רבינו". המהדורה מבוססת על עותק אחר מזה שנזכר בהערה הקודמת.}}.
=== עיסוקו בקבלה ===
לדעת [[יוסף אביב"י]] כתב הגהות על הספר מאורות נתן<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף אביב"י|שם=קבלת האר"י|מו"ל=מכון בן צבי|שנת הוצאה=תשס"ח|עמ=752|כרך=ב'}}</ref>
== בתרבות הישיבתית ==
| |||