מחול – הבדלי גרסאות

כל עוד [[בלט|הבלט הקלאסי]] היה סוג המחול היחיד (בתרבות המערבית), ניתן היה לתעד מחול באופן מילולי, הודות לעובדה שהאוצר התנועתי של הבלט הקלאסי היה קבוע ומוגדר בקפדנות, עם כינוי מסוים וברור לכל תנועה, כיוון ומיקום על הבמה (רובם המכריע של כינויים אלה הוא בצרפתית). ככל שאוצר התנועות המחולי התרחב, הלך והתגבר הקושי בתיעודו המילולי. פתרון לכך נמצא (לפחות חלקית) במחצית השנייה של המאה העשרים, שבה פותחו מספר שיטות לתיעוד של תנועה ומחול בעיקרון המקביל לתיווי מוזיקלי והמכונות "שיטות [[כתב תנועה]]", לדוגמה: [[כתב התנועה אשכול-וכמן]], [[כתבניתוח התנועה בשיטתתנועה לאבאן|כתב התנועה בשיטת לַאבַּאן]] (Labanotation), ו[[כוריאולוגיה|כוֹרֵיאוֹלוֹגְיָה]], שהיא כינויו של כתב התנועה בשיטת בֶּנֶשׁ (Benesh Movement Notation). אדם המתמחה בכתיבה וקריאה של כתב תנועה בשיטת בֶּנֶשׁ נקרא [[כוריאולוג]].