חרדה חברתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: הסרת קישור לא מתאים
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה
שורה 22:
ה. הפחד החרדה וההימנעות אינם פרופורציונליים לעצם האיום שבסיטואציה ואינם מותאמים להקשר החברתי.
 
ו. הפחד החרדה וההימנעות הם ממושכים, ובדרך כלל נמשכים שישה חודשים או יותר.
 
ז. הפחד החרדה וההימנעות גורמים לפגיעה משמעותית מבחינה קלינית בתפקוד החברתי התעסוקתי ובתפקודים אחרים החשובים לאדם.
 
ח. הפחד, החרדה וההימנעות אינם ניתנים להסבר טוב יותר על ידי הפרעה פסיכיאטרית אחרת, כמו הפרעת פאניקה, הפרעת גוף דיסמורפית, או הפרעת הספקטרום האוטיסטי.
 
ט. אם קיים רקע רפואי נוסף (כמו מחלת פרקינסון, השמנת יתר, השחתה של הפנים כתוצאה מכוויות או פציעה), הפחד החרדה וההימנעות הם לחלוטין אינם קשורים, או שהם נרחבים מאד.
 
תת סוג של ההפרעה: פחד מפני דיבור בפני קהל.
 
== שכיחות ואפידמיולוגיה ==
שורה 43:
 
=== סוגיות תלויות תרבות ===
התסמונת Taijin Kyofusho (ב[[תרגום מכונה]] מ[[יפנית|יפאנית]]: "טיפול אישי") המוכרת בתרבות [[יפן|היפאנית]] [[קוריאה|והקוראנית]] קשורה בעיקר להשפעה שהאדם עם ההפרעה מיחס למבטים שלו. כוללת היבטים של חרדה חברתית ו[[הפרעת גוף דיסמורפית]] ובחלק מהמקרים גם [[הפרעה דלוזיונלית]].
 
נקודה נוספת היא שבקרב מהגרים לבנים לארצות הברית נמצא שיעור נמוך יותר משמעותית של הפרעת חרדה חברתית .
 
== מהלך ההפרעה ==
הגיל החציוני לתחילת ההפרעה בקרב ילידי ארצות הברית הוא גיל 13. כ 75% מהילדים מפתחים את ההפרעה בין גיל 8 לגיל 15. תמונת ההפרעה עולה לעיתים מסיפור החיים של הילד הכולל עכבות חברתיות וביישנות. ההפרעה יכולה להתפתח ולבוא לידי ביטוי גם בילדים צעירים יותר. התפתחות ההפרעה יכולה להתרחש על רקע של התנסות משפילה (למשל ילד שהיה קורבן ל[[אלימות]] ב[[בית ספר|בית הספר]], ילד שהקיא כשהיה צריך לדבר מול קהל). במקרים אחרים ההפרעה מתפתחת בהדרגה ובאיטיות.
 
התפתחות של הפרעה חברתית בבגרות היא אירוע נדיר יחסית וקשור לצורך לרכוש תפקידים חברתיים חדשים (למשל תפקיד בכיר יותר בעבודה, או ניסיון למצוא בת זוג לנישואין). במקרה האחרון, החרדה החברתית תיעלם עם [[נישואים|הנישואין]]. עם זאת היא עלולה להופיע שוב אם האדם [[גירושים|יתגרש]].
 
== התמונה הקלינית ==
שורה 56:
 
== תחלואה נלווית ==
מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, אנשים עם חרדה חברתית יכולים להציג במקביל גם סימפטומים של הפרעות אחרות ובכללן [[הפרעות חרדה]] נוספות, [[דיכאון]] (שכיח)I, [[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו קוטבית]], [[דיסטימיה]], [[BDD|הפרעה בדימוי הגוף]] או [[אילמות סלקטיבית]]. כמו כן, בקרב הסובלים מההפרעה יש אחוז גבוה, ביחס לשאר האוכלוסייה, של [[אלכוהוליזם|התמכרויות לאלכוהול]] [[חומר פסיכואקטיבי|וסמים]], כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054659:0}} מבחינה רפואית 'חרדה חברתית היא ממצא שכיח אצל חולי [[טרשת נפוצה]] (MS).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=12&s=3&id=1784|הכותב=מערכת The Medical|כותרת=TheMedical - אתר הרופאים של ישראל {{!}} סימפטומים של חרדה חברתית שכיחים בחולי טרשת נפוצה|אתר=www.themedical.co.il|תאריך=2008|תאריך_וידוא=2017-08-14}}}}
 
== מחקר ==
הפרעת הפוביה החברתית עדיין אינה מובנת דיה וחלק מהעבודה המחקרית על הפרעה זו עוסקת בניסיונות לבסס גורמים פרוגנוסטים העשויים לנבא טוב יותר התפתחות של פוביה חברתית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ayelet Lahat, Connie Lamm, Andrea Chronis-Tuscano, Daniel S. Pine|שם=Early Behavioral Inhibition and Increased Error Monitoring Predict Later Social Phobia Symptoms in Childhood|כתב עת=Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry|כרך=53|עמ=447–455|שנת הוצאה=2014-04-01|doi=10.1016/j.jaac.2013.12.019|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0890856714000422}}}} סוג אחר של מחקרים בודק שיטות התערבות חדשות שתכליתן לסייע לאנשים עם הפרעת חרדה חברתית. דוגמה לשיטה כזו היא פיתוח של מערכת היוצרת מציאות וירטואלית מובוססת אינטרנט בה יכולים אנשים עם ההפרעה להתנסות בחשיפה מדורגת ומבוקרת לגירויים המפחידים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Karolin Neubauer, Maxie von Auer, Eileen Murray, Franz Petermann|שם=Internet-delivered attention modification training as a treatment for social phobia: A randomized controlled trial|כתב עת=Behaviour Research and Therapy|כרך=51|עמ=87–97|שנת הוצאה=2013-02-01|doi=10.1016/j.brat.2012.10.006|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S000579671200160X}}}}
 
== אבחנה מבדלת ==
'''[[ביישנות]]''' ביישנות היא תכונה חברתית ידועה שבפני עצמה אינה מהווה פתולוגיה. בחברות מסוימות היא אף מעידה על נימוסים טובים ויראת כבוד כלפי הזולת. ההבדל הוא שבחרדה חברתית התגובה היא תגובה של חרדה ופחד נוכח המצב החברתי ולא תגובה של ביישנות.
 
[[אגורפוביה|'''אגורופוביה''']]. אגורופוביה כוללת פחד מהימצאות במקומות פתוחים והומים, מחשש שמא האדם לא יוכל להחלץ מהם אם וכאשר ירצה בכך. הפרעת חרדה חברתית נוגעת למצבים חברתיים ופחות (או בכלל לא) למקום שבו הם מתרחשים.
 
'''[[הפרעת פאניקה]]''': הפרעת פאניקה מתרחשת באופן ספונטני בלי שיהיה גורם ברור שהצית את ההתקף. בחרדה חברתית מה שמצית את התתקף הוא סיטואציות חברתיות.
 
'''[[הפרעת חרדה מוכללת]]''': פוביה חברתית שכיחה בקרב אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת. ההבדל בין ההפרעות הוא שבהפרעת חרדה מוכללת הדגש הוא על קשרים בינאישיים ופחות על שיפוט חברתי.
 
[[חרדת נטישה|'''הפרעת חרדת נטישה:''']] אנשים עם הפרעת חרדת נטישה עלולים להמענ ממצבים חברתיים אך לא מפני שהמצבים מפחידים אותם, אלא מפני שהם חשים צורך להשאר קרובים לאדם מסוים.
 
'''[[פוביה ספציפית|פוביה ספציפית:]]''' לרוב אנשים עם פוביה ספציפית אינם חוששים משיפוט חברתי שלהם נוכח הפוביה הספציפית
 
'''[[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי:]]''' ייתכן דפוס של הימנעות ממצבים חברתיים אך הסיבה אינה בהכרח רצון להימנע מחרדה, הכרוכה בהימצאות בציבור או כרוכה בשיפוט חברתי.
 
'''[[הפרעת גוף דיסמורפית]]''': אצל אנשים עם הפרעה זו מוקד החרדה הוא פגם גופני הקיים אצלם לדעתם, וההופך אותם לבלתי אטרקטיביים. חרדה חברתית אינה חייבת להיות קשורה לפגם גופני כלשהו.
 
'''[[הפרעה דלוזיונלית|הפרעה דלוזיונלית:]]''' אנשים עם הפרעה דלוזיונלית יכולים לפתח אמונת שווא לפיה הם דחויים מסיבה כלשהי. אנשים עם הפרעת חרדה חברתית אינם מפתחים דלוזיות והשיפוט החברתי שלהם לא מבוסס על אמונות שווא בדרך כלל.
 
[[הספקטרום האוטיסטי|'''הספקטרום האוטיסטי:''']] לאנשים עם הפרעת חרדה חברתית יש כישורי תקשורת בינאישית טובים יותר מאלה שיכולים להציג אנשים על הספקטרום האוטיסטי.
 
'''מצבים נפשיים אחרים''' : פחד חברתי יכול להתרחש על רקע של [[סכיזופרניה]], אלא שאז התמונה הקלינית תכלול גם תסמינים אחרים של סכיזופרניה. גם ב[[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]] יכולה להיות רתיעה של האדם מפני מצבים חברתיים, אך בהפרעות אכילה לא יהיה חשש מפני שיפוט חברתי כפי שיש בהפרעת חרדה חברתית.
 
'''מצבים רפואיים''' : מצבים רפואיים שונים כמו [[מחלת פרקינסון]] יכולים גם הם להיות כרוכים ברתיעה ממצבים חברתיים. אשר הפחד והחרדה משמעותיים תיתכן גם אבחנה של חרדה חבתרית.
 
'''[[הפרעת התנגדות]]''': קשורה לסירוב של הפרט לציית לסמכות. הפרעה זו אופיינית לילדים. כמו כן הפרעה זו לא קשורה לחרדה מפני ביקורת חברתית.
 
== טיפול ==
'''טיפול תרופתי:''' קיימות מספר אפשרויות בטיפול התרופתי, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת [[SSRI]] או [[SNRI]] שיש ליטול באופן רציף והשפעתם למשך כל היום, תרופות נוגדות חרדה ממשפחת [[בנזודיאזפינים]] כמו [[קלונקס]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Edward K. Silberman|שם=The Role of Benzodiazepines in Treating Social Anxiety Disorder|כתב עת=American Journal of Psychiatry|כרך=171|עמ=795–795|שנת הוצאה=2014-07-01|doi=10.1176/appi.ajp.2014.14010048|קישור=http://ajp.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.ajp.2014.14010048}}}}. אפשרות תרופתית נוספת שהיא חדשה יחסית היא ההורמון [[אוקסיטוצין]] המשפר יכולות חברתיות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Inga D. Neumann, David A. Slattery|שם=Oxytocin in General Anxiety and Social Fear: A Translational Approach|כתב עת=Biological Psychiatry|כרך=79|סדרה=Oxytocin and Psychiatry: From DNA to Social Behavior|עמ=213–221|שנת הוצאה=2016-02-01|doi=10.1016/j.biopsych.2015.06.004|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0006322315004783}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sonam Dodhia, Avinash Hosanagar, Daniel A Fitzgerald, Izelle Labuschagne|שם=Modulation of Resting-State Amygdala-Frontal Functional Connectivity by Oxytocin in Generalized Social Anxiety Disorder|כתב עת=Neuropsychopharmacology|כרך=39|עמ=2061–2069|שנת הוצאה=2014-08|doi=10.1038/npp.2014.53|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4104324/}}}}
 
'''פסיכותרפיה פרטנית:''' ישנן עדויות להצלחת טיפול פרטני באמצעות CBT. טיפול זה יצליח יותר אם למטופל לא היו תסמיני דיכאון.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054659:1|{{צ-מאמר|מחבר=Craske, M. G., Niles, A. N., Burklund, L. J., Wolitzky-Taylor, K. B., Vilardaga, J. C. P., Arch, J. J., . . . Lieberman, M. D|שם=Randomized controlled trial of cognitive behavioral therapy and acceptance and commitment therapy for social phobia: Outcomes and moderators|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology,|כרך=82(6)|עמ=1034-1048.|שנת הוצאה=2014}}}}
 
'''טיפול קבוצתי:''' ישנן עדויות להצלחת CBT בטיפול קבוצתי.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054659:1}}
שורה 101:
== ראו גם ==
* [[הפרעות חרדה]]
* [[ביישנות]]
 
== לקריאה נוספת ==
* ד"ר בני רוטברג, פרופ' אבי ויצמן, [http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=12&s=2&id=1572 חרדה חברתית בילדים ובמתבגרים]. (תיאור מקרה) The Medical אתר הרופאים
* [http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=12&s=3&id=1684 CGI I כלי טוב להערכה של מטופלים עם חרדה חברתית מערכת] The Medical אתר הרופאים
* מרום, צופי; ניובורן, מיכל; לבין, מרים; גלבוע-שכטמן, '''איך הביישן למד : מדריך לטיפול עצמי בחרדה חברתית וביישנות'''. דיונון, 2016.
* ברברה ג'. מרקווי... [ואחרים] למות מבושה : התמודדות עם חרדה חברתית ופוביה, הוצאת אח, 2013.
* Stravynski, Ariel, '''Social phobia : an interpersonal approach''' Cambridge University Press 2014
* Carrie Masia Warner, Daniela Colognori, and Chelsea Lynch, '''Helping Students Overcome Social Anxiety: Skills for Academic and Social Success (SASS)''', Guilford Press,
* 2018
* Peter M. McEvoy, Lisa M. Saulsman, and Ronald M. Rapee, '''Imagery-Enhanced CBT for Social Anxiety Disorder''', Guilford Press, 2018
שורה 116:
{{מיזמים|ויקימילון=חרדה חברתית}}
* [http://www.stillwaters.co.il מים שקטים] - העמותה להתמודדות עם חרדה חברתית (ע"ר)
* [http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/shadows1 עולם שלם]- חוויות אישיות בהתמודדות עם חרדה חברתית.
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/ חרדה חברתית] באתר בטיפולנט
* [https://sites.google.com/site/sastag/social_anxiety/spai-c שאלון חרדה חברתית - ילדים]
שורה 131:
**[http://sites.google.com/site/sphaifa/home2 דפי מחשבות לחרדה חברתית]
* [http://sas.tag.googlepages.com/ חרדה חברתית - קבוצה תרגולית במרכז]
* [https://www.social-ensemble.com/ חרדה חברתית - קבוצות יחסים בין-אישיים בתל אביב.]
* [http://www.socialphobia.co.il/ אתר המספק מידע על חרדה חברתית ועצות לטיפולה]
* ליאור כהן, [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2505 אינטגרציה בין פסיכולוגיה חיובית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית], ספטמבר 2010, אתר [[פסיכולוגיה עברית]]