ליאו הואי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקום להצגת הערות השוליים
קישורים חיצוניים+ הערות שוליים
שורה 4:
ליאו הואי הציג את המתמטיקה בדרך שונה מהטקסט שעליו כתב פרשנות. בספר היו כתובים מרשמים בלבד, ללא הוכחה. הואי הוסיף למרשמים כללים בסיסיים, מעליהם ניתן היה לבסס את החישובים. הוא ביטא את תוצאותיו המתמטיות בעזרת [[שבר עשרוני|ביטויים עשרוניים.]]
 
הואי פרסם הוכחה משלו למשפט זהה ל[[משפט פיתגורס]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Donald B Wagner|שם=A proof of the pythagorean theorem by Liu Hui (third century A.D.)|כתב עת=Historia Mathematica|כרך=12|עמ=71–73|שנת הוצאה=1985-02-01|doi=10.1016/0315-0860(85)90071-0|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0315086085900710}}</ref> בעזרת תרשים שיצר, והציע שיטות למציאת אורך הצלעות ב[[משולש ישר-זווית|משולש ישר-זווית]] בעזרת [[פרמטר|פרמטרים]].
 
בפרשנותו ל"תשעת הפרקים" הוא הציג:
שורה 12:
מאוחר יותר הוא המציא שיטה מהירה יותר ונעזר במצולע בעל 3072 צלעות והגיע ל 3927/1250=3.1416 = π . ההערכה הזאת של פאי זכתה לשם "יחס הואי".
 
האלגוריתם של הואי היה אחד מתרומותיו החשובות למתמטיקה בסין העתיקה. בעזרת עבודתו של הואי חישב [[זו צ'ונגז'י]] את π להיות 3.1415927>π>{{כ}}3.1415926 אשר נשארו ההערכות המדויקות ביותר ל- π במשך כמעט 1000 שנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://liuhuimathmatician.wordpress.com/tag/approximation-of-pi/|כותרת=approximation of pi {{!}} Liu Hui and his mathematic career|אתר=liuhuimathmatician.wordpress.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-21}}</ref>.
 
הואי פרסם כללים לחיבור, חיסור, כפל וחילוק שברים, כמו כן נוסחאות למציאת הנפח של פאונים תלת ממדיים כגון [[מנסרה (גאומטריה)|מנסרה]], [[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]], [[ארבעון]], [[טריז]], [[גליל (גאומטריה)|גליל]], [[חרוט]] ו[[פרוסטום של חרוט]]. הוא השתמש ב[[עקרון קאוואליירי]] על מנת למצוא את נפחו של גליל ושל גוף גאומטרי הנוצר על ידי הצטלבות שני גלילים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://liuhuimathmatician.wordpress.com/tag/cavalieris-principle/|כותרת=Cavalieri’s Principle {{!}} Liu Hui and his mathematic career|אתר=liuhuimathmatician.wordpress.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-21}}</ref> הנקרא כיום "[[מודל שטיינמץ]]". הואי היה הראשון לחשוב על מודל זה, אך נכשל בניסיון החישוב שלו. עבודתו הושלמה כמה מאות שנים לאחר מכן על ידי זו צ'ונגז'י ובנו [[זו ג'נג]].  
 
בפרק 8 של פרשנותו הוא התייחס ל[[משוואה ליניארית|משוואות ליניאריות]] סימולטניות ומחשב אותן עם מספרים חיוביים ושליליים. הוא היה אחד המתמטיקאים הראשונים שהשתמש במספרים שליליים.
שורה 41:
 
== קישורים חיצוניים ==
[http://www-history.mcs.st-and.ac.uk/Biographies/Liu_Hui.html ג'ון ג. או'קונור ואדמונד פ. רוברטסון, "ליאו הואי", אוניברסיטת סט. אנדרוס].
 
[https://www.britannica.com/biography/Liu-Hui קרין קרול קמלה, "ליאו הואי", אנציקלופדיה בריטניקה.]
<nowiki>http://www-history.mcs.st-and.ac.uk/Biographies/Liu_Hui.html</nowiki>
 
[https://www.britannica.com/biography/Liu-Hui אנציקלופדיה בריטניקה]
 
<nowiki>https://www.britannica.com/biography/Liu-Hui</nowiki>
 
[http://www.encyclopedia.com/science/dictionaries-thesauruses-pictures-and-press-releases/liu-hui אתר אנציקלופדיה]
 
<nowiki>http://www.encyclopedia.com/science/dictionaries-thesauruses-pictures-and-press-releases/liu-hui</nowiki>
 
<nowiki>https://liuhuimathmatician.wordpress.com/2014/04/03/biography-of-liu-hui</nowiki>.
 
הוכחתו למשפט פיתגורס:
 
<nowiki>https://ac.els-cdn.com/0315086085900710/1-s2.0-0315086085900710-main.pdf?_tid=e2ffce60-eb41-11e7-8d21-00000aab0f01&acdnat=1514405567_61fe3d45892fd8eaa61c832f94bb73d6</nowiki>
 
<nowiki>https://liuhuimathmatician.wordpress.com/tag/approximation-of-pi/</nowiki>
 
<nowiki>https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0315086085900710</nowiki>
 
<nowiki>https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0315086085900205</nowiki>
 
<nowiki>https://liuhuimathmatician.wordpress.com/tag/cavalieris-principle/</nowiki>
 
[http://www.encyclopedia.com/science/dictionaries-thesauruses-pictures-and-press-releases/liu-hui אתרהו פנג יוק, "ליאו הואי", אנציקלופדיה]
 
<nowiki>[https://liuhuimathmatician.wordpress.com/2014/04/03/biography-of-liu-hui</nowiki>. ליאו הואי ועבודתו המתמטית]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}