טיגינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מחיקת קואורדינטות בתבנית עיר - נשתמש בנתון מוויקינתונים (תג) (דיון)
שורה 42:
 
==יהודים==
יהודים החלו להתיישב בעיר בסוף המאה ה-18 .
יהודים החלו להתיישב בעיר בסוף המאה ה-18 . בסוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20 נרשם גידול משמעותי במספר היהודים, אשר נבע מהגירתם מ[[פולין]] ל[[בסרביה]]. תוך פחות מ50 שנה הוכפל כמעט פי ארבעה מספר היהודים בעיר – מכ 4500 איש בשנת [[1861]] לכ 20,000 בשנת [[1910]], אז היוו היהודים כ 35% מאוכלוסיית העיר.
 
בשנת 1814, רבי אריה ליב (ורטהיים), נכד הבעל שם טוב (שם משפחתם וורטהיים כשם סבם המפורסם רבי שמשון וורטהיימר מוינה), נשלח ע"י הרב מאפטא לכהן ברבנות בנדרי כדי להפיץ את תורת החסידות במדינת בסרביה (נפטר בשנת 1853). לאחר פטירתו, המשיכו בניו את שושלת רבני וורטהיים, במשך 4 דורות עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. רבני משפחת וורטהיים היו מקורבים לתנועת המזרחי והיו ציונים.
* בנו רבי שמעון שלמה וורטהיים (נפטר בשנת 1864) כיהן כאדמו"ר בקהילת בנדרי לאחר פטירתו של אביו.
* בנו רבי יצחק וורטהיים (נפטר בשנת 1910) כיהן כאדמו"ר בקהילת בנדרי לאחר פטירתו ל אביו.
* בנו רבי שמעון שלמה וורטהיים. נחשב לרבם של חסידי בסרביה. ביקר ב[[ארץ ישראל]]. נפטר בשנת 1925. כיהן כאדמו"ר בקהילת בנדרי לאחר פטירתו של אביו.
* בנו רבי אריה לייב וורטהיים. נולד בשנת 1855. נהרג בשנת 1920, על ידי [[קוזאק|קוזאקי]] [[סימון פטליורה]] בבורחו מקייב לבנדרי. כיהן כאדמו"ר בקהילת בנדרי לאחר פטירתו של אביו.
* בנו רבי יוסף וורטהיים, נולד בשנת 1882. כיהן באדמו"ר בקהילת בנדרי וכן בפולין. בשנת 1946 עלה לישראל ובה נפטר. מחתניו היה הרב [[שמעון אפרתי]].
יהודים החלו להתיישב בעיר בסוף המאה ה-18 . בסוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20 נרשם גידול משמעותי במספר היהודים, אשר נבע מהגירתם מ[[פולין]] ל[[בסרביה]]. תוך פחות מ50 שנה הוכפל כמעט פי ארבעה מספר היהודים בעיר – מכ 4500 איש בשנת [[1861]] לכ 20,000 בשנת [[1910]], אז היוו היהודים כ 35% מאוכלוסיית העיר.
 
בשנת 1940, לאחר העברת בסרביה לשליטת [[ברית המועצות]], יהודים אמידים ומרבית רבני העיר נאסרו והוגלו ל[[סיביר]].