הבדלים בין גרסאות בדף "ג'רג' לוקאץ'"

הוסרו 5 בתים ,  לפני שנתיים
לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 ב[[בודפשט]], שהייתה אז ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]]. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור ב[[אוניברסיטת ברלין]] בשנת [[1906]], ערך מספר מסעות ל[[איטליה]], ולאחר מכן שהה ארבע שנים ב[[היידלברג]], שם למד אצל הפילוסוף [[היינריך ריקרט]] והסוציולוג [[מקס ובר]]. בגרמניה גם הושפע מתפיסות [[קומוניזם|קומוניסטיות]]-[[מרקסיזם|מרקסיסטיות]].
 
ב-[[1919]] היה קומיסר לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת החייםהימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון.
ב-[[1923]], לאחרעם חזרתושובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]].
 
לוקאץ' תרם את רעיונות ה[[חפצון]] (ראיפיקציה) ו[[תודעה מעמדית|התודעה המעמדית]] לפילוסופיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" ([[1923]]), הוא מבקר את ה[[פטישיזם צרכני|פטישיזם]] הנעוץ ב[[קפיטליזם]] המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה.
בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" ([[1951]]) ו"הרומן ההיסטורי" ([[1955]]), שהשפיעו על המחשבה ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטית]] בספרות.
 
בזמן [[המרד ההונגרי]] ב-1956 היהכיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי -סובייטית של אימרה נאגי. עם פלישת הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. ב-1957 הוא חזרשב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה ב[[בודפשט]] ב-1971.
 
==ראו גם==