יוזף ברויר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
| כיתוב = יוזף ברויר (1877)
}}
'''יוֹזֶף
== טיפול בדיבור ==
פפנהיים הגיעה אל ברויר כשהיא לוקה ב[[תסמין|תסמינים]] שונים כ[[שיעול]] טורדני, עייפות, [[שיתוק]] של הגפיים הימניות ושרירי ה[[צוואר]], [[מצב רוח|מצבי רוח]] משתנים, הפרעות ב[[ראייה]], ב[[שמיעה]] וב[[דיבור]].
כושר דיבורה התדרדר כך שבשלב מסוים עברה לדבר [[אנגלית]] בלבד. אבחונו של ברויר היה כי מדובר ב[[היסטריה נשית]], כלומר בתסמינים פסיכוסומטיים. במהלך טיפולו של ברויר הוא שוחח ארוכות עם החולה, שיחות שבמהלכן היא תיארה בפניו את כל המתחולל במוחה (תהליך שכונה על ידה "ניקוי ארובות"). ברויר גילה כי כאשר הצליח להגיע לשורש הבעיה, כלומר הסיבה הבלתי מודעת שהביאה להתהוות סימפטום זה או אחר - השתפר מצבה של ברתה.
[[קובץ:Josef Breuer, 1905.jpg|ימין|ממוזער|
ברויר (1905)
]]
בשנת [[1882]] הפסיק ברויר את טיפולו בפפנהיים. ככל הנראה, סיבת הפסקת הטיפול הייתה יחסי משיכה שהתפתחו בין הרופא למטופלתו, שלא יכלו להגיע לידי מימוש.
הספר "[[כשניטשה בכה]]" מאת [[ארווין יאלום]] מתאר פגישות דמיוניות בין ברויר ל[[פרידריך ניטשה]], בהן הוא מתאר לפניו את פרטי המקרה באריכות.
שורה 20:
==לקריאה נוספת==
* זיגמונד פרויד, יוזף ברויאר, '''מחקרים בהיסטריה (1893–1895)''' (תרגום מגרמנית: מרים קראוס; עורך: דרור גרין), צפת: ספרים, 2004{{הערה|1=[https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=400 לקריאה] באתר פסיכולוגיה עברית}}.
שורה 29 ⟵ 28:
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}
|