מחלוקת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה |
מ ←התמודדות עם קיום מחלוקת ביהדות: הבהרה |
||
שורה 12:
היעדר מחלוקת (כלומר קיומו של [[קונצנזוס]]) מוצג ב[[ביטוי]] ה[[ארמית|ארמי]] "כולי עלמא לא פליגי" - כל העולם אינו חולק.
=== פסיקת ההלכה במקום של מחלוקת ===
{{ערך מורחב|פסיקת הלכה}}
ישנם מספר עקרונות המדריכים מי שנתקל במחלוקת פוסקים כיצד לנהוג:
* "[[יחיד ורבים הלכה כרבים]]", כלומר במקרה וישנה מחלוקת בין חכם יחיד לחכמים רבים, בדרך כלל נפסקת הלכה כרבים. כמו כן ישנם תחומים מסוימים בהלכה בהם נפסקת הלכה לעיתים כדעת היחיד כנגד הרבים (לדוגמה בהלכות [[אבלות (יהדות)|אבלות]]), וכן לעיתים מסתמכים על דעת יחיד ב[[שעת הדחק]], או במקרים בהם מעורבים שיקולים נוספים להיתר.
* מאידך '[[הלכה כבתראי]]' - ישנם מקרים של מחלוקת בין פוסקים מאותה סוג תקופה, שבהם מעדיפים את הפוסק האחרון דווקא. לדוגמה, מקובל בהלכה שבמחלוקות בתוך תקופת האמוראים, הלכה כאחרונים.{{הערה|השופט [[מנחם אלון]] מסביר את עיקרון "הלכתא כבתראי": "אין להבין עקרון זה, כאילו נתמעט על ידו משהו מן ההערצה שייחסו הדורות המאוחרים לדורות הראשונים, אך הערצה זו היה בה כדי להניע את הפוסק המאוחר כדי לעיין בכובד ראש, ביראה ובענוה בהחלטתו, שכן ידע שהוא דן בבעיה שכבר דנו בה הראשונים. אך משהגיע למסקנתו - נפסקה הלכה כדבריו, ולא כדברי הראשונים." מן הספר "[[המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]", עמ' 235}}
* ב[[דאורייתא ודרבנן|דין תורה]] הולכים אחר המחמיר, בדברי חכמים אחר המיקל.
==== אלו ואלו דברי אלוהים חיים ====
על אף ריבוי המחלוקות ב[[חז"ל]] ישנה תפיסה ששתי הדעות נכונות. כך נאמר בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|עירובין|יג|ב}}}}:
שורה 23 ⟵ 30:
* "שבעים פנים לתורה" {{הערה|במדבר רבה יג טו}}.
* "ריב"ל אמר ועליהם ככל הדברים וכתיב כל המצוה אשר אנכי וגו' כל ככל דברים הדברים מצווה המצוה מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|קהלת|א|י}}}} יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים" {{הערה|ויקרא רבה כב.}}.
רש"י
==ראו גם==
| |||