דוד נמרי – הבדלי גרסאות

ראשי [[ההגנה]] הכירו בכישוריו הלוגיסטיים ומינוהו כממונה על הצד הלוגיסטי ולקצין המבצעים של [[המוסד לעליה ב']] בשנים [[1937]]–[[1947]]. בתפקידו זה היה אחראי למבצעי [[העפלה]] בים, באוויר (במסגרת [[מבצע כנף]] הראשון) וביבשה. וכן לאיתור החופים המתאימים להורדה ולשם כך ערך יחד עם [[כתריאל יפה]] את הסקר הראשון של חופי הארץ. בהגיע האניות היה אחראי להורדת המעפילים מהאניות במהירות, לפני ש[[המנדט הבריטי|השלטונות הבריטיים]] יבחינו בכך. דוידקה נחשב אקטיביסט בהשקפותיו ובמעשיו, יחד עם חבריו אנשי הקיבוץ המאוחד, במאבק מול הבריטים. דוידקה ויגאל אלון תבעו להגיב בפעולות צבאיות כנגד הבריטים ובהנחייתם נדרשו מובילי אניות המעפילים להתנגד לכל ניסיון של הבריטים להשתלט על האניות. כשעמד על הפרק נושא אניות הגירוש בקיץ 1946 שלח דוידקה שדר למוסד לעליה ב' בתל אביב: "אם יגורשו בלי הגבה לא נינקה לעולם". דוידקה היה איש הקשר בין הפלמ"ח והמוסד והאחראי על לשכת הקשר של המוסד בנמל חיפה. לשם ההורדה ארגן את "נערי הירקון" (שלימים היו המסד ל[[פלי"ם]]). בהנהגתו הורדו בחופי הארץ כ-60,000 מעפילים שבאו ב-80 אניות. בהעפלה ביבשה מסוריה, לבנון, טורקיה ועיראק, ארגן את הברחת המעפילים מעיראק דרך נהריים במשאיות, שעשו דרכן מעבר הירדן מערבה ובהן הוכנסו המעפילים אל מתחת לרצפת קרשים שהותקנה ברצפת המשאית. על ההעפלה האווירית הסביר לימים כיצד עלה הרעיון: {{ציטוטון|מבגדאד הדרך ארוכה וקשה. הסכומים שרוצים בעד עליית אדם משם הם אגדתיים. אמנם יש שם הרבה נוער, אבל עד היום הזה הזרימה משם היא טיפין - טיפין. ייתכן שנתגבר על כך בחודשים הקרובים תמורת כסף רב}}.

 

 

בתקופת פעילותו בהגנה ובפלמ"ח היו לדוד נמרי 10 כינויי סתר מחתרתיים. הידוע יותר: חופשי. שאר הכינויים: אשדותי, דוידקה, ותיק, חרט, ירמוקי, לבן, נתן, עמלי, חופי.

 

ב-[[1960]] מונה לסמנכ"ל וב-1962 למנכ"ל משרד התחבורה תפקיד בו החזיק עד [[1965]], בתקופות כהונתם של שרי התחבורה [[יצחק בן אהרן]] ו[[ישראל בר יהודה]]. בתקופת כהונתו כמנכ"ל, ב-1962, החלה בניית [[נמל אשדוד]].

 

 

 

אחיו הצעיר [[יעקב נמרי]] (1911 - 1982) היה מפקד הנוטרים וההגנה ב[[קריית ים]] וממייסדי העיר.