פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 27,414 בתים ,  לפני שנה
מ
שוחזר מעריכות של F67f6f6llllllll (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
{{מנהיג
== בקיצור אדולף היטלר מספר 2 ==
|שם=בשאר אל-אסד
|תמונה=[[קובץ:Bashar al-Assad (cropped).jpg|210px|מרכז|בשאר אל-אסד]]
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=بشار الأسد
|מדינה={{דגל|סוריה||+}}
|מקום קבורה=
|תאריך לידה=[[11 בספטמבר]] [[1965]]
|מקום לידה=[[סוריה]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מפלגה=[[בעת' (סוריה)|מפלגת הבעת']]
|בת-זוג=[[אסמא אל-אסד]]
|בן-זוג=
|אתר אינטרנט=
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[נשיא סוריה]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[10 ביולי]] [[2000]]
|סיום כהונה=
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[חאפז אל-אסד]]
|הבא בתפקיד=
|תפקיד מעל=
|תחת תפקיד=
}}
|תפקיד2=
|תפקיד3=
|שם השושלת=אסד
|תואר=
|כינוי=
|אב=
|אם=
|צאצאים=
|יורש העצר=}}
'''בשאר אל-אסד''' (ב[[ערבית]]: '''بَشَّار ٱلأَسَد''', [[תעתיק]] מדויק: '''בַּשָּאר אלְאַסַד'''; נולד ב-[[11 בספטמבר]] [[1965]]) הוא [[נשיא סוריה|נשיאהּ]] הנוכחי של [[סוריה]] מ[[יוני]] [[2000]], בנו של הנשיא הקודם, [[חאפז אל-אסד]].
 
מאז [[מרץ]] [[2011]] החלה [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת אזרחים]] בין צבאו לצבאות אופוזיציה, במהלכה נהרגו למעלה מ-500,000 בני אדם ועוד רבים נפצעו, חלקם באמצעות שימוש ב[[נשק כימי]]. עקב זאת נחשב ל[[פושע מלחמה]].
 
== ביוגרפיה ==
=== ילדות ונעורים ===
 
בשאר נולד ב[[דמשק]] ל[[חאפז אל-אסד]] ואשתו [[אניסה מח'לוף|אניסה]] לבית מח'לוף, שניהם מן העדה ה[[עלאווים|עלאווית]] (כת דתית בעלת זיקה לאסלאם, בת כ-2.6 מיליון מאמינים) בסוריה. בילדותו של בשאר מונה אביו לנשיא סוריה, אך בשאר גדל הרחק מאור הזרקורים. לזוג חאפז ואניסה אל-אסד היו חמישה ילדים: בושרה הבכורה, [[באסל אל-אסד|באסל]], בשאר, [[מאהר אל-אסד|מאהר]] ומג'ד. הבן הבכור באסל הוא שטופח לקידום עתידי למשרת נשיא סוריה.
 
אסד למד בבית הספר הצרפתי-ערבי אל-חורייאת והוא דובר [[צרפתית]] ו[[אנגלית]] באופן שוטף. בין השנים 1988–1992 למד בפקולטה ל[[רפואה]] ב[[אוניברסיטת דמשק]] מ-1992 ועד ינואר 1994 התמחה ב[[אופתלמולוגיה|רפואת עיניים]] בבית החולים Western Eye ב[[לונדון]], שם פגש את אשתו, [[אסמא אל-אסד|אסמא אל-אח'רס]], [[אסלאם סוני|מוסלמית סונית]] בעלת רקע בריטי.
 
=== מאבק הירושה ===
עם התרופפות מצבו הבריאותי של [[חאפז אל-אסד|אסד האב]], החל מאבק ירושה, שהגיע לשיא בעימות חריף בין חאפז אל-אסד ואחיו [[רפעת אל-אסד]], בשנים [[1984]]–[[1985]], עימות שגרם ליציאתו של רפעת לגלות. אסד החל לנסות ולטפח את בנו באסל, על מנת למנוע מאבק ירושה עתידי. באסל (יליד [[1962]]) קיבל חינוך צבאי, מונה למשרות בכירות (ביניהן ראש הרשות למאבק בהברחת ה[[סמים]]), ותמונותיו הופיעו לצד אביו בכרזות ברחובות [[דמשק]]. אסד, אשר [[כוניה|כינה]] עצמו במשך שנים בשם "אבו סולימאן", כונה מעתה "אבו באסל". ההכרזה הרשמית על באסל כיורש נמנעה, אולי מן הטעם שלפי ה[[חוקה]] הסורית, אין למנות נשיא מתחת לגיל 40. עם זאת ברור היה כי אסד תולה תקוות רבות בבנו ורואה בו את יורשו העתידי.
 
תקוות אלו התנפצו ב-[[21 בינואר]] [[1994]] כאשר באסל נהרג ב[[תאונת דרכים]]. עתה הפנה אסד את מבטו אל בנו השני, בשאר. בעת התאונה שהה בשאר ב[[לונדון]], שם למד [[רפואת עיניים]]. הוא זומן במהירות ל[[דמשק]], ושם החל לקבל את תפקידיו של אחיו המנוח - הצטרף לאקדמיה הצבאית בעיר [[חומס]], וקיבל דרגת [[קולונל]] ([[אלוף-משנה]]) ב[[צבא סוריה]] בשנת [[1999]].
 
בשנים האחרונות לחייו היה חאפז אל-אסד אדם חולני, אך עדיין החזיק בכוח בהגה השלטון בדמשק. אסד ראה את מטרתו בשנים אלו בהעברה מסודרת של השלטון לבנו. לבשאר היו מתחרים הן מבין משפחת אסד (אחיו של חאפז רפעת וג'מאל), והן מתוך האליטה השלטונית העלאווית. סגן הנשיא [[עבד אל-חלים ח'דאם]], והרמטכ"ל הסורי, [[חיכמת שיהאבי]], שניהם [[מוסלמים]] [[סונים]], הוזכרו אף הם כיורשים. אסד עשה כל מאמץ לדאוג לכך שלאחר מותו ימונה בנו בשאר ליורש. מאמצים אלו כללו אף תפניות ביחסו כלפי [[ישראל]] ואל ה[[מערב]]: אסד ניסה לפתור את בעיית [[רמת הגולן]] בטרם מותו. במרץ [[2000]] עוד נפגש עם הנשיא [[ביל קלינטון]] ב[[ז'נבה]] על מנת לקדם את הפתרון שנראה כהולך ומתרחק. מאמצים אלו כשלו, אך עם מותו של אסד, ב-[[10 ביוני]] [[2000]], היה בנו בשאר היורש הבלתי מעורער לכס הנשיאות הסורי.
 
מינויו לנשיאות של אסד הבן עוכב בימים מספר, וזאת עקב הצורך לשנות את החוקה על מנת לאפשר לאסד, שהיה בן 34, להתמנות לנשיא. [[משאל עם]] שהתקיים על מינויו אישר את המינוי (לתקופה של 7 שנים) ברוב של למעלה מ 97%. ב-[[17 ביולי]] [[2000]] מונה אסד לנשיא סוריה, ובכך התמנה למפקד העליון של הצבא והכוחות המזוינים. עקב כך, הועלה אסד אוטומטית לדרגת '''פריק''' ('''ﻓﺮﻳﻖ''') - הדרגה הגבוהה ביותר ב[[צבא סוריה]].
 
=== כהונתו כנשיא עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה===
==== מדיניות פנים ====
[[קובץ:Bashar al-Assad by Ranan Lurie.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בשאר אל-אסד, עם מינויו לנשיא סוריה. [[קריקטורה]] מאת [[רענן לוריא]], 2000]]
[[קובץ:Syria.BasharAlAssad.02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמותו של אסד על גבי כרזה ב[[סוריה]].]]
מינויו של אסד עורר תקוות גדולות בסוריה ובמערב. אסד - אדם צעיר, בעל חינוך מערבי, ובעל ידע ב[[מחשב]]ים (הוא אף כיהן כיושב ראש אגודת ה[[אינטרנט]] הסורית - תפקידו הרשמי היחיד בסוריה בטרם עלה לשלטון) - נתפס כמי שצפוי לחולל רפורמות בכל תחומי החיים במדינה שכונתה "[[קובה]] של המזרח התיכון". בנאומו הראשון כנשיא, למשל, הבטיח אסד כי יוביל רפורמה כלכלית ותהליכי מודרניזציה במדינה. באשר ליחסים עם ישראל, אמר כי "סוריה בחרה בחירה אסטרטגית לשלום, המבוססת על החלטות בינלאומיות ולגיטימציה בינלאומית."
 
וכך, מיד עם כניסתו לשלטון, תקופה הקרויה "[[האביב של דמשק]]", פתח אסד בצעדי רפורמה זהירים: הוא הורה על סגירתו של [[כלא מזה]] אשר שימש את אביו לכליאת מתנגדי משטרו, ושחרר מאות אסירים פוליטיים. בנוסף הקל מעט על הצנזורה שהוטלה על אמצעי התקשורת.
 
ואולם, האביב של דמשק הסתיים באחת כעבור שנה, כשאסד הורה על מבצעים ביטחוניים ללכידת מתנגדים פוטנציאליים. אף שגישתו של בשאר הייתה מתונה מהטוטאליטריות שאפיינה את אביו, הרי שהחירויות הפוליטיות במדינה עודן מצומצמות ביותר, ומפלגת הבעת' עודה חולשת על בית הפרלמנט הסורי וזוכה לעיגון חוקתי "כמפלגה המנהיגה" של המדינה. השפעת מנגנוני הביטחון על החברה הסורית ניכרת פחות, ואולם הם עדיין זוכים למקום מרכזי בתוך הממסד האסדי, כשהם מדכאים כל ביטוי של התנגדות מאורגנת למשטר. מחאות ספורדיות התרחשו בסוריה לאורך שנים, בעיקר בקרב ה[[כורדים]] בצפון מזרח המדינה (חבל ג'זירה), מיעוט הזוכה באופן מסורתי ליחס מפלה מצד ממשלת הבעת'. בשנת 2011, על רקע הפגנות נגד השלטון ברבות ממדינות העולם הערבי, פרצו אף [[ההפגנות בסוריה (2011)|הפגנות בסוריה]] בערים רבות.
 
אסד פעל באופן מצומצם ביותר להובלת ליברליזציה כלכלית. תעשיות רבות עדיין נשלטת על ידי המדינה והשחיתות רווחת במנגנונים הבירוקרטיים המנופחים שמאפיינים את המשטר הסורי. סורים רבים תולים תקוות בדיונים אודות הסכם סחר חופשי עם [[האיחוד האירופי]] כמזור לכלכלה הסורית הריכוזית והענייה, ואולם ההתקדמות בערוץ זה נכון לינואר 2006 היא איטית.
 
בדומה למשאל העם בשנת 2000 שאישר את כהונתו של בשאר ברוב של 97 אחוזים, אסד נבחר מחדש לתפקיד נשיא סוריה בבחירות במאי 2007 ברוב של 97.62 אחוזים.{{הערה|{{nrg|איתמר ענברי|אסד גבר על עצמו וזכה בעוד 7 שנים על כיסאו|588/009|29 במאי 2007|1|1}}}} המתמודד היחידי בבחירות אלו היה אסד, והבחירות זכו לגינויים ברחבי העולם כלא דמוקרטיות.{{הערה|1={{ynet|רועי נחמיאס (טור פרשנות)|אחרי משאל העם: מה על סדר היום של אסד?|3407419|2 ביוני 2007}}}} לטענת שר הפנים הסורי, אחוזי ההצבעה היו גבוהים ואחוזי התמיכה הגבוהים באסד משקפים את "זוהרה של הדמוקרטיה שלנו".{{הערה|1=אתר חדשות BBC הבריטי, [http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/6700021.stm Syria's Assad wins another term], {{כ}}29 במאי 2007}}
 
צבא סוריה משחק תפקיד מכריע בפוליטיקה הסורית; חאפז אל-אסד, כזכור, עמד בראש הצבא וחיל האוויר בטרם היה לנשיא, ותפס את השלטון בכוח הנשק. בשאר נכנס לאקדמיה הצבאית בחומס שמצפון לדמשק לאחר מות אחיו באסל בשנת 1994, ונסק בסולם הדרגות עד לקבלת דרגת קולונל (אלוף-משנה, או עקיד) בינואר 1999.
 
==== מאבקי כוח פנימיים ====
משקיפים חיצוניים מייחסים את ההתקדמות האיטית ברפורמות לעמדות הכוח בהן מחזיקים אנשי "המשמר הישן" במשטר הסורי, החפצים לשמור על מעמדם המיוחס. היו אף שהניחו כי השליטה בסוריה איננה נתונה, למעשה, בידיו של בשאר, כי אם בידי קבוצת נאמניו הוותיקים של האב, חאפז, המשתמשים בבשאר ככסות לפועלם. אחרים סבורים כי אסד אמנם מחזיק בשלטון, ואולם הוא פועל בזהירות על מנת שלא להתגרות בגורמים רבי כוח בתוך המשטר, ולפיכך אין לו די תמיכה לצורכי קידום רפורמות.
 
חרף זהירותו זו של בשאר, דומה כי הוא פועל באופן איטי, שיטתי וממושך להרחבת השפעתו בתוך המשטר. פרישתם של שר ההגנה הוותיק [[מוסטפא טלאס]] בשנת [[2004]] וסגן הנשיא [[עבד אל-חלים ח'דאם]] בשנת [[2005]], שניהם מנאמניו הוותיקים של אסד האב, מעידה על פניו כי אסד ערך "טיהור רך" במפלגת הבעת'. לאור זאת, ניתן לראות בו אחראי באופן אישי לקפאון במצב הפנימי, ולאי קידומן של הרפורמות.
 
==== יחסי חוץ ====
כמה שנים לאחר בחירתו, החל אסד בגישושים ובהצהרות כי ברצונו לחדש את המשא ומתן עם ישראל. גישושים אלו לא נתקלו בתגובה אוהדת, ונראה כי [[אריאל שרון]] לא חפץ ללכת בדרך קודמיו [[יצחק רבין]], [[בנימין נתניהו]] ו[[אהוד ברק]], ולדון על עתידה של [[רמת הגולן]] במשא ומתן עם המשטר הסורי.
 
נראה כי אחת הסיבות העיקריות לרתיעת ממשלת שרון ממגע עם אסד הייתה כי סוריה היא מדינה תומכת [[טרור]], ומפקדותיהם של [[ארגוני טרור]] רבים פועלים מדמשק. בין הארגונים שנטען כי סוריה נותנת להם מחסה מצויים [[חזבאללה]], [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי]], המסווגים על ידי ממשלת [[ארצות הברית]] כארגוני טרור. ב-[[5 באוקטובר]] [[2003]] הפציצה [[ישראל]] בסיסי אימון של [[הג'יהאד האסלאמי]] בסמוך לדמשק, בתגובה על [[פיגוע]] של הג'יהאד במסעדת "מקסים" בחיפה.
 
הערכות אלו קיבלו אישוש מהצהרותיו של אסד, בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]], כי ישראל הובסה במלחמה, וכי [[חזבאללה]] הניף את דגל הניצחון. אסד הצהיר כי ישראל היא "אויב", עמה לא ניתן יהיה להשלים כל עוד בעלות בריתה, ובמיוחד [[ארצות הברית]] תומכות בהרגלה לצאת למלחמת מנע, מעשה של תוקפנות האסור על פי החוק הבינלאומי.
 
באפריל [[2008]] התראיין אסד לעיתון ב[[קטר (מדינה)|קטר]], בו מסר כי מזה כשנה מתקיימים מגעים עם ישראל, בהם משמשת [[טורקיה]] כמתווכת. במאי [[2008]] אישר ראש ממשלת ישראל, [[אהוד אולמרט]] מידע זה.
 
אסד מצא את עצמו במצב חמור בעקבות [[מלחמת עיראק]]. נטען כי המשטר הסורי סייע ל[[סדאם חוסיין]] להחביא את ה[[נשק להשמדה המונית]]. הפעולה הצבאית האמריקנית ב[[עיראק]] עוררה חששות כי אם לא יחול שינוי משמעותי במשטר בנוגע לזכויות האדם, מדיניות הנשק הבלתי קונבנציונלי והתמיכה בטרור, תהיה סוריה בין הבאות בתור שתטופלנה בדומה ל[[עיראק]]. [[הקונגרס האמריקני]] חוקק חוק (Syria Accountability Act) לפיו סוריה האחראית לפעולות המחבלים הפועלים מתחומה שהיה גלום בו איום להטלת סנקציות כלכליות על סוריה. אסד פעל על מנת למנוע מעבר של גורמי טרור בגבול בין סוריה ובין [[עיראק]] ואף ניסה למנוע פגיעה בחיילים האמריקנים המוצבים בעיראק. עם זאת, [[רצח רפיק אל-חרירי]], ראש ממשלת [[לבנון]] לשעבר, והחשדות כי המשטר הסורי הוא שאחראי לרצח, הביאו למשבר נוסף ביחסה של ארצות הברית אל המשטר הסורי.
 
ביחסיו עם העולם הערבי שיפר אסד את היחסים עם [[אש"ף]], וניסה לכונן יחסים טובים עם מדינות ערב השמרניות.
 
====תקיפת הכור הגרעיני בסוריה====
{{הפניה לערך מורחב|תקיפת הכור הגרעיני בסוריה}}
בספטמבר [[2007]] [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|הותקף הכור הגרעיני בסוריה]] על ידי [[חיל האוויר הישראלי]]. לפי גורמים בממשל האמריקאי, הושמד בתקיפה [[כור גרעיני]] בשלבי בנייה מתקדמים, שנועד לייצור [[פלוטוניום]]. הכור נבנה על ידי אסד בסיוע [[קוריאה הצפונית]]. [[סוריה]] הכחישה כי היה במקום מתקן גרעיני, ולטענתה פוזרו שרידי ה[[אורניום]] במקום על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי.{{הערה|1={{הארץ||סוריה: ישראל שתלה אורניום באתר שהופצץ בדיר אזור|1.1191863|4.3.2010}}}} ב-[[28 באפריל]] [[2011]], אישרה [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]], כי היעד שהותקף היה "כור גרעיני בבנייה", לאחר שנדחו כל טענות סוריה לגבי מקור שרידי האורניום, והיא אף הואשמה בהסתרת מידע, בעקבות סירובה לאפשר לפקחי הסוכנות לבחון את שרידי המתקן שהופצץ.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|סבא"א: המתקן שהופצץ בסוריה היה כור גרעיני|236/151|28 באפריל 2011|1|2}}}}
 
==== מהפכת הארזים ====
{{הפניה לערך מורחב|מהפכת הארזים}}
 
לאחר רצח ראש ממשלת [[לבנון]] [[רפיק אל-חרירי]] בפברואר [[2005]] נוצרו משברים חמורים ביחסים בין [[סוריה]] ללבנון, וכן ביחסים בין סוריה לבין הקהילה הבינלאומית.
 
כתוצאה מן המחאות העממיות של אזרחי לבנון נגד הרצח ונגד המשטר הסורי שנתפס כאחראי לו, אשר החזיק כוחות צבא בלבנון, מחאות שידועות בכינוי "[[מהפכת הארזים]]", נאלץ אסד להביא לנסיגת כל הכוחות הסוריים מלבנון. סוריה נותרה אומנם בעלת השפעה של ממש בלבנון, בעיקר באמצעות ארגון ה[[טרור]] [[חזבאללה]] השולט בפועל במדינה, ולבנון עודה תלויה בכלכלה הסורית, אך נסיגת הצבא הסורי מלבנון היוותה מהלומה למוניטין של אסד ושל משטרו.
 
מבוכה נוספת נגרמה למשטר הסורי כאשר בכירים סורים הואשמו במעורבות ברצח על ידי המשקיף הבינלאומי מכליס, אשר מונה לבדיקת הפרשה על ידי [[האומות המאוחדות]]. בסמוך לפרסום הדו"ח של מכליס, התאבד הבכיר הסורי [[ע'אזי כנעאן]], ששימש כשר הפנים, וזאת לאחר שנחקר על ידי גורמי האו"ם.
 
מעורבותו האישית הישירה של אסד ברצח לא הוכחה. הוא הכחיש מעורבות סורית כלשהי, והבטיח להסגיר ולהאשים כל אדם שיימצא כי השתתף בקשר לרצח חרירי, אך סירב להחקר בעצמו, וסירב לאפשר חקירתם של בכירים סורים אחרים.
 
===מלחמת האזרחים בסוריה===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת האזרחים בסוריה}}
ב-[[26 בינואר]] [[2011]] החל גל [[ההפגנות בסוריה (2011)|'''מחאות והפגנות בסוריה''']] כחלק מ[[אפקט הדומינו]] של [[גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)|גל ההתקוממויות בארצות ערב ב-2011]]. התמשכות והתגברות ההפגנות ברחבי המדינה, במשך יותר משנה, הצביעה על כך שמדובר ב[[התקוממות]] עממית רחבת היקף. בהפגנות השתתפו רוב תושבי המדינה, המשתייכים ל[[אסלאם סוני|אסלאם הסוני]] (כ-80% מהאוכלוסייה) וכן בני מיעוטים [[דרוזים]] ו[[כורדים]]. ההתקוממות מסכנת את שלטונו ה[[דיקטטורה|דיקטטורי]] של אסד, שמתבסס על בני העדה ה[[עלאווים|עלאווית]], שמחזיקים בכל המשרות הבכירות במשק ובתפקידי ה[[קצין|קצונה]] בכוחות הצבא והביטחון הסוריים. במאי [[2011]] הכריז נשיא [[ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], לראשונה, על הרחבת הסנקציות שהוטלו על בכירי השלטון בסוריה, כך שיכללו גם סנקציות אישיות נגד בשאר אל-אסד, סגנו, ומספר בכירי שלטון נוספים שמקורבים לו.
 
במהלך ההתקוממות, שאסד ניסה לדכא באמצעות ירי מ[[נשק חם]] של כוחות חמושים, ואף ירי טנקים והפצצות מהאוויר נגד [[אוכלוסייה]] אזרחית, אך ללא הועיל. ההתקוממות העממית התפתחה לכדי מלחמת אזרחים עקובה מדם בה נהרגו מאות אלפים אנשים ומיליונים הפכו לפליטים. אסד הסתייע רבות ב[[איראן]] וב[[חזבאללה]] ונהנה מתמיכה דיפלומטית מצדה של [[רוסיה]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. למרות מאמצי הצדדים, אף צד לא הגיע עד כה להכרעה והמלחמה נמשכת מזה שנים אחדות.
 
ביוני [[2014]] זכה אסד בבחירות לנשיאות סוריה ברוב של 88.7% מול שני מתמודדים אלמונים, והחל את כהונתו השלישית. הבחירות נערכו רק באזורים שבשליטת ממשלו, ללא השתתפות המורדים.{{הערה|{{mako|ירון שניידר, כתב לענייני ערבים|לא מפתיע: ניצחון מוחץ לאסד בבחירות|a8b2ce85d586641004|news-world/arab|4 ביוני 2014}}}}
 
== משפחה ==
קשרי משפחה מהווים יסוד חשוב בפוליטיקה הסורית. אחדים מבני משפחתו הקרובה ביותר של חאפז אל-אסד זכו לעמדות בכירות בתוך הממשלה, הצבא ומנגנוני הביטחון מאז עלותו לשלטון ב-1970, בראש ובראשונה בשאר עצמו. בנוסף, משפחות אל-אסד ומח'לוף צברו הון עתק, שחלקים ממנו הגיעו לשבט העלאווי שאליו הם משתייכים. להלן רשימת קרוביו החשובים ביותר של בשאר:
 
* '''[[חאפז אל-אסד]]''', אב. נשיא סוריה החל משנת 1970 ועד למותו בשנת [[2000]].
* '''[[רפעת אל-אסד]]''', דוד. לשעבר מפקד דיוויזיית משמר הרפובליקה ובכיר במנגנוני הביטחון. שוהה בגלות ב[[צרפת]] החל משנת [[1984]], לאחר ניסיון הפיכה כושל.
* '''[[ג'מיל אל-אסד]]''', דוד. חבר פרלמנט, מפקד על כוח קומנדו. נפטר בשנת 2004.
* '''[[אניסה מח'לוף]]''', אם. נפטרה בשנת [[2016]] בגיל 86.
* '''[[באסל אל-אסד]]''', אח. היורש המיועד. מת בתאונת דרכים בשנת 1994.
* '''מאג'ד אל-אסד''', אח. ככל הנראה סבל מפיגור מסוים. מת ממחלה בדצמבר 2009.
* '''מוקדם (סגן אלוף) [[מאהר אל-אסד]]''', אח. מפקד במשמר הרפובליקה. נמנה עם הנאמנים ביותר לבשאר ועל דמויות המפתח של "המשטר החדש".
* '''ד"ר בושרה אל-אסד''', אחות. רוקחת, מכונה "המוח" של הפוליטיקה הסורית. בעלת השפעה רבה על בשאר כמו גם על אביהם בשעתו. אלמנתו של גנרל [[אסף שווכאת|אסֶף שווכאת]].
* '''גנרל [[עדנאן מח'לוף]]''', בן-דודה של אניסה. מפקד דיוויזיית משמר הרפובליקה.
* '''[[עדנאן אל-אסד]]''', בן דודו של חאפז. מפקד מיליציית "פלוגות המאבק" בדמשק.
* '''[[מוחמד אל-אסד]]''', בן דודו של חאפז. בעל עמדה בכירה ב"פלוגות המאבק".
* '''גנרל [[אסף שווכאת|אסֶף שווכאת]]''', גיס (בעלה של האחות בושרה). מפקד [[המודיעין הצבאי הסורי|המודיעין הצבאי]] וסגן שר ההגנה. מהמקורבים ביותר לבשאר אל-אסד. נהרג בפיגוע התנקשות ב[[ההתקוממות בסוריה (2012-2011)|מלחמת האזרחים הסורית]] ב-[[18 ביולי]] [[2012]].
 
==ראו גם==
 
* [[סוריה]]
* [[היסטוריה של סוריה]]
* [[חאפז אל-אסד]]
* [[מלחמת האזרחים בסוריה]]
* [[גל המחאות בארצות ערב (2013-2010)]]
 
== לקריאה נוספת ==
* [[אייל זיסר]], '''בשם האב - בשאר אל-אסד''', הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2004.
* [[פואד עג'מי]], '''המרד בסוריה''', תל אביב: [[עם עובד]], 2013.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=בשאר אל-אסד|ויקישיתוף=Category:Bashar al-Assad}}
* {{הארץ|אלוף בן|איך הכשירו אולמרט, סרקוזי ואובמה את בשאר אסד?|1.1369834|26 בדצמבר 2008}}
* [http://www.flickr.com/photos/21499556@N04/2702618656/ תמונה של בשאר אל-אסד] ו[[אהוד אולמרט]] על במה משותפת, מפנים גב זה לזה, [[שאנז אליזה]] 2008
* {{הארץ|צבי בראל|עשור לכהונת בשאר אל-אסד - "הילד" שהפך למנהיג שמנווט את מדיניות העולם הערבי|1.1207623|18 ביוני 2010}}
* {{הארץ|אן ברנרד, [[ניו יורק טיימס]]|פנים אל פנים מול אסד: נשיא סוריה לא מתחרט ובטוח בניצחונו על המורדים|1.3110516|2 בנובמבר 2016}}
* {{הארץ|אלון אלטרס|בשאר אל-אסד - מנהיג ניאו נאצי|1.4104721|18 במאי 2017}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{נשיאי סוריה}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:אסד, בשאר}}
[[קטגוריה:אנשי צבא סורים]]