פרנץ ברנטנו – הבדלי גרסאות

הוסרו 5 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ (←‏הגותו ומחקריו: clean up, replaced: הינה ← היא, הינו ← הוא באמצעות AWB)
אין תקציר עריכה
 
==ביוגרפיה==
ברנטנו נולד ב[[גרמניה]] למשפחת [[אינטלקטואל]]ים גרמנים–[[איטלקים]]. למד [[מתמטיקה]], [[שירה]], [[פילוסופיה]] ולימודי [[דת]] ב[[אוניברסיטת ברלין]], [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]] ו[[אוניברסיטת וירצבורג|וירצבורג]]. הוא הפך ל[[כומר]], אך המשיך בעיסוקיו האקדמיים, בתחום הפילוסופיה בעיקר, עד שפרש מחיי הדת מעט אחרי [[1873]]. באותה תקופה פרסם מספרכמה כתבים מדעיים בנושאי [[פסיכולוגיה]], ועבר לשמש כמרצהמרצה בווינה בשנת [[1894]].
 
לשם נישואיו הראשונים, נאלץ לוותר על משרתו ואזרחותו ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]], וכששב לווינה נדחה בקבלת משרת המרצה בחזרה. לאחר מות אשתו הראשונה בשנת [[1896]] עבר ל[[פירנצה]], [[איטליה]] ונישא שם שוב.
 
מבחינת תפיסת הפילוסופיה ניתן לזהות אצל ברנטנו השפעה חזקה של [[אמפיריציזם]] על שני פניו: [[אמפיריציזם בריטי]] ופילוסופיה [[אריסטו]]טלית. את תפיסת הפילוסופיה שלו הוא ניסח בעבודת הפוסטדוקטורט (Die 25 Habilitationsthesen). בתזה מספר 4 ברנטנו טוען: "שיטתה האמיתית של הפילוסופיה איננה אלא שיטת מדעי הטבע". משמעות התזה היא שפילוסופיה מתחילה מניתוח הניסיון הנתון
לסובייקט בגישה מיידית. ניסיון זה הוא מקור התפיסה הוודאית (Evidenz) והוא זה אשר מבטיח את מעמדה של פילוסופיה כמדע חמור (שלא מבוסס על שיקולים הסתברותיים).
 
תפיסה זו של הפילוסופיה באה לידי ביטוי מובהק בשיטתו הפסיכולוגית ובתורת הנפש. הפסיכולוגיה של ברנטנו היא מדע תיאורי, פסיכולוגיה תיאורית או "פסיכוגנוזיה" למינוחו של ברנטנו. היא מבוססת על נתוני התפיסה הפנימית. לפי ברנטנו הפסיכולוגיה מובחנת באופן חד ממדעים ניסוייםניסוייים: פסיכולוגיההפסיכולוגיה חוקרת תופעות מנטאליות המוגדרות כתופעות התכוונותיות ([[אינטנציונאליות]]). "[[התכוונות (פילוסופיה)|התכוונות]]" היא תכונת האקט המנטאלי שתמיד על משהו - האובייקט האינטנציונאלי או התוך-התכוונותי. למשל, נפילת אבן היא אירוע פיזיקאלי ואיננה על אודות משהו. לעומת זאת המחשבה על נפילת האבן מניחה אקט מנטאלי כלשהו שהוא על אודות או מכוון לאובייקט מסוים (האבן הנופלת). מושג ההתכוונותיות לקוח על ידי ברנטנו מפילוסופיה אריסטוטלית ו[[פילוסופיית ימי הביניים]], אך מקבל פשר חדש ומהפכני הסולל דרך ל[[פילוסופיה של הנפש|פילוסופיית הנפש]] (mind) המודרנית. ברנטנו אחז בתפיסה הלא-ורידית של אינטנציונאליות, משמעות הדבר הוא שאובייקט אינטנציונאלי איננו אובייקט חיצוני לנפש.
 
==ספרו שתורגם לעברית==