הבדלים בין גרסאות בדף "רונן שמיר"

הוסרו 2,821 בתים ,  לפני 3 שנים
דיוק בפרטים והשמטת קטעים שגויים
(דיוק בפרטים והשמטת קטעים שגויים)
{{אין תמונה|גבר}}
'''רונן שמיר''' (נולד ב-[[13 בדצמבר]] [[1957]]) הוא [[פרופסור חבר|פרופסור]] מן המנין ולשעבר ראש החוג ל[[סוציולוגיה]] ול[[אנתרופולוגיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
==ביוגרפיה==
רונן שמיר סיים את חוק לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת [[1984]], עשה תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת התואר השני שלו הייתה בנושא "תפקידו הפוליטי של בית המשפט הגבוה לצדק: ניתוח סוציולוגי", היא הוגשה בשנת [[1988]] ונעשתה בהדרכתם של הפרופסורים [[חנה הרצוג]] ו[[יונתן שפירא (סוציולוג)|יונתן שפירא]]. העבודה ביססה טענה לפיה פסיקות בית המשפט בענייני [[השטחים הכבושים]] תורמות ללגיטימציה של הכיבוש בעיני החברה היהודית בישראל. שמיר קיבל את הדוקטורט מ[[אוניברסיטת נורת'ווסטרן]] בשנת 1992, העבודה הייתה בנושא יחס עורכי הדין הבכירים כלפי תוכנית ה[[ניו דיל]] בארצות הברית. שמיר הרצה באוניברסיטאות [[אוניברסיטת שיקגו|שיקגו]] ונורת'ווסטרן, מרצה באוניברסיטת תל אביב החל מ-1996, ב-2001 מונה לפרופסור חבר. בשנים 2007 - 2010 כיהן שמיר כראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. שמיר שהה בשבתונים כ[[פרופסור אורח]] וכעמית מחקר וכמרצה במכון הבינלאומי לסוציולוגיה של המשפט באוניאטי בספרד, במכון המחקר שליד לשכת עורכי הדין של ארצות הברית, באוניברסיטה האירופאית בבודפשט שבהונגריה, באוניברסיטת סבנג'י שבאינסטנבול שבטורקיה, ובאוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.
 
בעקבות קשר אסור שקיים עם סטודנטית שלוב 2008 הועמד ל[[דין משמעתי]] והורשע בהתנהגות שאינה הולמת איש סגל אקדמי, ונדון ל[[נזיפה]], מניעה מלכהן במשך 5 שנים בתפקיד ניהולי אקדמי באוניברסיטת תל אביב, והשעיה על תנאי מעבודתו באוניברסיטת תל אביב.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל, ירדן סקופ|מרצה בכיר באוניברסיטת ת"א ניהל קשר אסור עם תלמידתו ונענש בנזיפה|1.2642661|22 במאי 2015}}}}
 
==מחקריו==
===תחומי מחקריו===
רונן שמיר ממזג במחקריו את מחקר הסוציולוגיה עם מחקר המשפט., באמצעותלצד דיסציפלינותהתמחות אלהבהיסטוריה ערך מחקרים בהיסטוריההחברתית של ארץפלסטינה ישראל וארצות הברית, במשפט במדינת ישראל ובתנועת ה[[גלובליזציה]] ובמערכת היחסים שבין השוק והחברההמנדטורית. מאמריו של שמיר תורגמו לגרמנית ולצרפתית.
 
===סוציולוגיה של המשפט ===
{{הערה|1="מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473}}
 
===סוציולוגיה היסטורית ===
ביחס [[הגישה הפמיניסטית למשפט|לגישה הפמיניסטית למשפט]], לדעת שמיר הגישה [[הגישה הפמיניסטית למשפט#הגישה הפמיניסטית הליברלית|הגישה הפמיניסטית-ליברלית]] שתומכת ש"שוויון פורמלי בכל מחיר" מהווה למעשה "ליברליזם רדיקלי". לשיטת שמיר, הפמימיזם-ליברלי האמיתי מאמין שיש לנהוג ""באופן שונה כלפי שונים" - גם כאשר הבחנה זו פוגעת לכאורה בשויון פורמלי בין גברים לנשים - שכן בדרך זו יושג שוויון מהותי{{הערה|*ד"ר עומר שפירא, "[[תורת המשפט (ספר)|תורת המשפט]]" (בורסי הוצאה לאור, 2007), עמ' 164-165}}. לפי גישה זו, הפמיניזם-הליברלי יתמוך בשירות צבאי מקוצר לנשים, ככל שמבחינה פיזיולוגית רמת הקושי של האישה בשירות המקוצת, תהיה זהה לרמת הקושי של הגבר בשירות המלא. בצורה זו יושג שוויון מהותי, על חשבון השוויון הפורמלי.
 
===סוציולוגיה של הפרופסיות ===
בנושא זה עסק ספר הראשון של פרופסור שמיר: "התנהלות החוק בתנאי אי-ודאות: עורכי דין בכירים בניו דיל" (Managing Legal Uncertainty: Elite Lawyers in the New Deal) ראה אור בשנת 1995 בהוצאת [[אוניברסיטת דיוק]] והוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו. הספר עוסק במשבר הכלכלי הגדול בתקופת ה[[ניו דיל]], ובו מנסה שמיר לברר מנקודת הראות של הסוציולוגיה של הפרופסיות, איזה תפקיד מילאו עורכי הדין בתקופה הזו. שמיר מצא שהם היו מהמתנגדים הגדולים ל[[רפורמה|רפורמות]] של הניו דיל, וזאת משתי סיבות: האחת, צמרת המקצוע ייצגה את הבנקאים והתעשיינים הגדולים שחששו מהרפורמות ושנית, הם חששו שהרפורמות יפגעו ב[[מונופול]] שלהם על ייצוג משפטי. הספר זכה בפרס מטעם האגודה הסוציולוגית האמריקאית כספר הטוב ביותר לשנת 1996 בקטגוריית משפטים.
 
===סוציולוגיה היסטורית===
בתחום זה חקר שמיר במיוחד בנושא ארץ ישראל ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. בנושא הזה כתב את ספרו השני על משפט השלום העברי בשנות העשרים: "'קולוניות החוק: קולוניאליזם, ציונות וחוק בראשית המנדט בפלשתינה" (The Colonies of Law: Colonialism, Zionism and Law in Early Mandate Palestine) שראה אור בשנת 2000 בהוצאת [[אוניברסיטת קיימברידג']]. הספר טוען שצריך לנתח את [[המנדט הבריטי|ההיסטוריה המנדטורית]] כמצב של "[[קולוניאליזם]] כפול", כלומר מצד אחד הגירה יהודית בעלת אופי קולוניאלי (התושבות, רכישת האדמות, טענות לזכויות היסטוריות) ומצד שני גם היהודים וגם הערבים נתונים למשטר קולוניאלי בריטי, נתון אליו לא התייחסו במחקר הסוציולוגי ולדעת שמיר יש לקחת בחשבון את שני המשתנים הללו, מכיוון שהם מרכיבים את מה שהופך אחר כך להיות החברה הישראלית.
 
משתמש אלמוני