הבדלים בין גרסאות בדף "יואל לרנר (זמר)"

לרנר גדל והתחנך בכפר הנוער [[הדסים]]. הוא החל לנגן בגיטרה כבר בגיל שמונה, ובפסנתר כשהיה בן שתים עשרה. את דרכו המקצועית החל ב-[[1974]] עם [[צוות הווי הנדסה קרבית]] יחד עם [[יהודית רביץ]] ו[[קורין אלאל]]. לאחר מכן עבר ל[[להקת פיקוד המרכז]], והיה הסולן בשיר "שומר החומות" בשנת [[1977]].
 
לאחר שחרורו מהצבא, השתתף בערב משירי [[חיים חפר]] וב[[תוכנית רדיו|תוכניות רדיו]] ו[[תוכנית טלוויזיה|טלוויזיה]] שונות. ב-[[19801979]] השתתף כ[[גיטריסט]] וזמר במופע "קוראים לזה אושר" עם [[יהונתן גפן]] ו[[אסתר שמיר]], במופע ושרשר עם שמיר את השיר "מחר אזיל דמעה", וכןשנכלל בתקליט "המעיל" של יהונתן גפן. ב-[[1982]] הקים יחד עם המוזיקאי [[אבנר קנר]] והזמרת [[מזי כהן]] את ההרכב [[פרמיירה (להקה)|פרמיירה]]. בתקליט שיצא תחת אותו שם היו בין השאר השירים "אם זו אהבה", ו"חמש בבוקר עוזבת". באותה תקופה כתב יחד עם קנר את השירים "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר") ו"חורף" ל[[גידי גוב]], אותם ביצע בפסטיבל שירי הילדים ב-1981 ו-1982 בהתאמה.
 
לאחר "פרמיירה" הופיע במשך שנתיים עם הזמרת [[נורית גלרון]], בעיקר בקיבוצים ומת"נסים, כשהוא מלווה אותה בגיטרה, בפסנתר ובשירה. באותה תקופה השתתף כזמר וגיטריסט אקוסטי באלבומים רבים, ביניהם "[[חמוש במשקפיים]]" של [[אריק איינשטיין]], "והילד הזה הוא אני" של [[יהודה אטלס]] (המבוסס על ספרו של [[יהודה אטלס]] [[והילד הזה הוא אני|בשם זה]]), "מאה שירים ראשונים", "התכוונות" של [[יוני רכטר]], ו"שירים באמצע הלילה" של נורית גלרון. בנוסף, כתב ל[[אריק סיני]] את השירים "היי גלית", "אהבה של שני זרים" ו"בת 17" עם [[יצחק קלפטר]].
משתמש אלמוני