ממשית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noamsamuel (שיחה | תרומות) ←המחקר באתר: שגיאת כתיב תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הגהה |
||
שורה 18:
[[קובץ:Memfis013.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחל ממשית ממזרח לעיר]]
'''ממְשית''' הייתה עיר [[נבטים|נבטית]] ששמשה תחנת מעבר ועיר [[חקלאות]] על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע. בעיר נמצאו שרידים מכל התקופות הנבטיות שבהן התקיימה לצד שרידים מן התקופה ה[[רומא העתיקה|רומית]] המאוחרת במהלכה בוצרה העיר, ומן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]], שבמהלכה נבנו כנסיותיה.
מקור השם ממשית הוא בשם הרומי-ביזנטי של העיר: '''
בממשית התגלה [[מטמון מטבעות|מטמון המטבעות]] הגדול ביותר שנמצא אי פעם ב[[ישראל]], 10,500 מטבעות [[כסף (יסוד)|כסף]]. נמצאו לשון עופרת של 158 ליטראות ועליה סימני בית היציקה, אגד קטן של [[פפירוס]]ים הכתובים ב[[יוונית]] ועוד חפצים שונים.
שורה 34:
העיר הנבטית הראשונה נבנתה בממשית בתקופה הנבטית התיכונה במחצית השנייה של המאה הראשונה לפסה"נ, כאשר הושלם ייסוד הכוכב הנבטי של שש הערים בנגב. כמו שאר היישובים הנבטים בנגב, גם ממשית החלה כ"תחנת מסחר" לשיירות שחצו את המדבר מ[[פטרה]] ל[[עזה]]. בתקופה זו התבססה העיר על [[מסחר]], אך גם על חקלאות בבקעה מסביבה ואף בשטחים מרוחקים עד 25 ק"מ מהעיר. בתקופה הנבטית המאוחרת מילא גידול [[סוס]]ים את מקום מסחר השיירות, אבל בשתי התקופות לא היה די בבסיס כלכלי זה, והעיר הקטנה והבודדה נזקקה לעזרה נוספת. את העזרה הזאת נתן, ככל הנראה, בית הספר ל[[אדריכלות]] שהוקם בעיר. מן הכתובות הנבטיות הרבות שנמצאו ב[[עבדת]] ובאתרים אחרים נראה כי הנבטים נזקקו למספר רב של אדריכלים ורבי אומנים בבנייה ('''בניא''' בנבטית, ו'''אויקודומוס''' ביוונית) בזמן המהפכה החקלאית הגדולה, בה החלו שוכני האוהלים לבנות בתי מגורים כמו אלה שנמצאו בממשית.
[[קובץ:Mamshit in the Madab Map IMG 6132.jpg|ימין|ממוזער|150px|שער העיר והכיתוב היווני "
בשנת 106 אחרי שסופחה העיר ל[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] הוצב בה [[חיל מצב]] רומי כדי לשמור על חלק מהגבול הדרומי של האימפריה והוקמו מסביבה [[סכר]]ים גדולים, שניים מהם שרדו עד היום.
שורה 53:
* '''הסכרים''' - שלושה נבנו על ידי הנבטים ואחד על ידי הבריטים. הם יכלו לאגור עשרות אלפי מ"ק מים ששימשו למילוי הברכות והבורות בעיר.
* '''כנסיית נילוס הקדוש''' - שלושה פתחים הובילו אל חלל הכנסייה מה[[אטריום]] שבחזיתה. צורתה של הכנסייה כשל [[בזיליקה]] שבה שלוש [[ספינה (אדריכלות)|ספינות]] ובקצהה קבוע [[אפסיס]]. ברצפת הכנסייה מספר [[פסיפס]]ים באחד מהם כתוב: "אלוהים הושע את עבדך נילוס, אוהב ישוע, אשר יסד (את הבניין) הזה ושמור על בני ביתו" או "אלוהים עזור לאבר (הם) בן זנוביוס השומר על הכנסייה". כתובות אלה העניקו למבנה את שמו.
* '''כנסיית הקדושים והמעונים''' - נקראת כך משום שנמצאו בה עצמות אדם, כנראה שריד של [[פולחן קדושים]] נוצרי קדום. הכנסייה הייתה חלק מ[[מנזר]], ו[[גרם מדרגות]] הוביל אל ה[[אטריום]] שבחזיתה. ברצפת הכנסייה [[פסיפס]] ובו נראים שני [[צלב]]ים, דבר המעיד על כך שהוא קדום לשנת [[427]], עת נאסר להציג צלבים ברצפת כנסיות. בכנסיית רחבת טבילה שבה [[אגן טבילה]] בצורת צלב למבוגרים ולידו אגן טבילה רבוע קטן לתינוקות.
* '''בית נבטו''' - הבית הגדול ביותר שהתגלה בעיר. שטחו 2,000 מ"ר הכוללים חצרות פנימיות וגרמי מדרגות. הבית זכה לשמו בשל המאפיינים הנבטים הרבים שהתגלו בו. באחד החדרים השתמרו
* '''בריכת העיר''' - בריכה גדולה בנפח 1,500 ממ"ק. אורכה 18 מטרים, רוחבה עשרה מטרים וגובהה שלושה מטרים. בעת חפירתה נמצאה הכתובת: "בשביל פלאביוס גורמוס, בנו של זכריהו, סיימת עבודה אחת מעבודות החובה בשביל הברכה, 25 לחודש דיוס"
* '''בית מרחץ''' - [[בית מרחץ|בית המרחץ]] כלל שלושה חלקים: פריג'ידריום - החדר ובו המים הקרים,
* '''מצודת העיר''' - ניצבת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר ונועדה לשמור עליה. בשנות השלושים של המאה העשרים היא פורקה בחלקה ומאבניה נבנתה תחנת משטרת רוכבי הגמלים של הבריטים.
|