המעבדה להנעה סילונית – הבדלי גרסאות

המעבדה להנעה סילונית החלה לפעול ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] של [[המאה העשרים]]. [[תיאודור פון קרמן]] החל בניסויים ב[[הנעה רקטית]] במתחם שהיה שייך [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|למכון הטכנולוגי של קליפורניה]] (קאלטק). למרות השם, המרמז על הנעה סילונית, מעולם לא עסקו במעבדה זו בפיתוח [[מנוע סילון|מנועי סילון]]. השם JET שימש בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים כינוי להנעה רקטית. בשלהי מלחמת העולם השנייה התבקשו מומחי המעבדה לנתח ולהעריך את יכולותיו של [[טיל בליסטי|הטיל הבליסטי]] הגרמני [[V-2]]. לאחר המלחמה, פיתחו אנשי המעבדה [[רקטה]] למדידות שונות ברום האטמוספירה, שכונתה קורפוראל. רקטה זו הורכבה על גבי טילי V-2 שהועברו לארצות הברית ושימשה כשלב שני בטילים אלה.