דינקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shir Basson (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור
שורה 17:
הדינקה הם חלק מקבוצה גדולה יותר של שבטים הנקראים "נילוטיים", כלומר שבטים שסובבים את נהר הנילוס. על פי היסטוריונים, ישנן עדויות לקיומה של קבוצה אתנית זו כבר משנת 3,000 לפני הספירה, כשציידים-לקטים התיישבו בדרום אזור סודאן. מעט ידוע על ההיסטוריה של דרום סודאן בכלל ועל הדינקה בפרט בתקופה הפרה-קולוניאלית. יש מעט מאוד ממצאים ארכאולוגיים ולא רבים המחקרים הבלשניים שנעשו על הנושא. יש עדויות לכך שבימי הביניים המאוחרים, עם נפילתה של ממלכת אלווה ([[:en:Alodia|Kingdom of Alwa]]), בני הדינקה היגרו עם הבקר שלהם לדרום סודאן מאזור שנקרא גזירה ([[:en:Gezira_(Cairo)|Gezira]]) עקב פחד מעבדות, שהייתה נפוצה באזור. מספר עשורים לאחר מכן, חברי הקבוצה חצו את נהר הנילוס ועברו לצדו המערבי מכיוון שהאדמה שם הייתה פורייה ומתאימה יותר לגידוליהם החקלאיים. עם הזמן, הם השתקעו בביצות המערביות של דרום סודאן, באזור הנקרא בחר אל-גזל ([[:en:Bahr_el_Ghazal_(region_of_South_Sudan)|Bahr el-Ghazal]]), בו הם רכשו את הכלים והמיומנויות לביות בקר, שעליו התבססה הכלכלה.<ref name=":0" /> בעוד ששבטים נילוטיים אחרים החלו להגר מהאזור במהלך [[המאה ה-15]], בני הדינקה נשארו במקומם, שכן הם חששו מהעברת הבקר הרב שברשותם ממקום למקום.
 
ב[[במאההמאה ה-16|מאה ה-16]], השלטון העות'מאני כבש חלקים נרחבים ביבשת אפריקה, כולל את האזורים בהם קבוצת הדינקה חיה. באמצע [[המאה ה-19]] השלטון הבריטי תפס את מקומם של התורכים והיה בעל השפעה רבה על דרום סודאן ועל הדינקה בפרט. המדיניות של השלטון הבריטי בדרום סודאן הייתה לייצר יחידות שבטיות עצמאיות ומבודדות, בעלות מבנה המבוסס על המסורות הייחודיות לכל שבט. מדיניות זו נבעה מהפחד של השלטון שחשיפתם לתרבויות אחרות ולחינוך מודרני תיצור בקרבם תחושת לאומיות, שעלולה להוביל למרד <ref name=":0" />. הנילוטיים, בעיקר קבוצת הדינקה וקבוצת הנואר ([[:en:Nuer_people|Nuer]]), התנגדו נחרצות לשלטון במשך שני עשורים. ב[[1924]], החל מרד בשלטון הבריטי לאחר שזה ניסה לבודד אותם. המרד הונהג על ידי קצינים בצבא המצרי, בעלי שורשים בקבוצת הדינקה.
 
בשנת [[1956]] מדינת סודאן הפכה לעצמאית לאחר שנים של שלטון קולוניאלי בריטי. חברי קבוצת הדינקה הפכו לחלק מהיישות החדשה שנקראת מדינת סודאן העצמאית. מיד לאחר מכן עלה שלטון ערבי מוסלמי. אולם, האמונות ואורח החיים של הדינקה לא התכתבו עם אופי השלטון המוסלמי אשר הזניח את אנשי דרום סודאן, והתמקד בחינוכם של תושבי צפון סודאן. כבר באוגוסט [[1955]], כארבעה חודשים לפני קבלת העצמאות בראשון בינואר [[1956]], החל מרד כתגובה לעלייתו הצפויה של השלטון הערבי. העובדה שבני הדינקה סבלו מתנאים קיצוניים של הזנחה ומחסור הניעה אותם ויצרה בהם רצון עז לשינוי. אולם, מה שהתחיל בתור מרד נקודתי הסלים במהרה למלחמה עקובה מדם שנמשכה כ-17 שנים.
שורה 23:
מלחמת האזרחים הסתיימה בשנת 1972 בעקבות [[:en:Addis_Ababa_Agreement_(1972)|הסכם אדיס אבבה]], שהעניק אוטונומיה לסודאן הדרומית. העוינות התחדשה ב[[1983]] ואיתה המלחמה, כאשר הנשיא ג'אפר מוחמד נימרי ([[:en:Gaafar_Nimeiry|Gaafar Muhammad Nimieri]]) הפר את ההסכם וחילק את הדרום לשלושה אזורים וכן השריש את [[שריעה|השריעה]], הדין הדתי האסלאמי, בכל האזור. למרות הדחת הנשיא ב[[1985]], והתחזקותן של מפלגות דמוקרטיות, חוקי השריעה לא הוחלפו, והמלחמה המשיכה. התרחש ניסיון להגיע להסכם שלום בין הממשלה הנבחרת לבין התנועה לשחרור העם הסודני ([[:en:Sudan_People's_Liberation_Movement|Sudan Peoples’ Liberation Movement]]), שכללה חברים מקבוצות אתניות שונות באזור דרום סודאן, שיכול היה להוביל לפשרה בנושא החוקים. אולם, ניסיון זה נכשל כאשר מפלגה אסלאמית קיצונית הצליחה להדיח מהשלטון את המפלגות הדמוקרטיות ב-[[1989]]. מאז, הממשלה מחדירה אג'נדה אסלאמית בצורה נחרצת אך המלחמה פסקה ב-[[2005]] <ref name=":9" />.
 
ככל הנראה, מלחמת האזרחים שהתרחשה במהלך ארבעה עשורים בין צפון סודאן המוסלמית לבין דרום סודאן האפריקאית-מסורתית היא האירוע המטלטל ביותר בחייהם של בני הדינקה. לפי הערכות שונות המלחמה גבתה את חייהם של מעל 2 מיליון דרום סודנים, כאשר חצי מתוכם הם בני הדינקה. כמו כן, רבים הפכו לנעדרים ולפליטים במדינות שכנות. לאחר המלחמה, אוכלוסיית קבוצת הדינקה עמדה על שלוש מיליון מתוך 26 מיליון סודנים <ref name=":9" />.
 
==דת==