טירונות (צבא) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מאפיינים עיקריים: הרחבה |
|||
שורה 8:
כאמור, מטרת הטירונות היא להעביר את הטירונים [[חיברות]] שיסגל אותם לנורמות ולמאפיינים של חיי הצבא. בדרך זו ניתן להכשיר את החיילים למצבים עתידיים בהם ימלאו כל פקודה שתינתן להם, יסכנו את חייהם ויהרגו את אויביהם בקרב. הטירונות כוללת שימוש נרחב באמצעים פסיכולוגיים, הכוללים [[התניה קלאסית]] ו[[התניה אופרנטית|אופרנטית]] וחיקוי. הטירונים נדרשים לביטול עצמי מסויים למען טובת המסגרת הרחבה יותר אליה הם שייכים, וזאת מכיוון שארגונים צבאיים מעמידים את חבריהם במצבים שאינם קיימים במציאות האזרחית.
לתהליך החיברות כמה מאפיינים. מהטירונים החדשים נשללת החירות; זכותם לצאת מתחומי המחנה הצבאי שבו הם נמצאים נאסרת או לכל הפחות מוגבלת מאד. לכל המגוייסים ניתנת זהות אחידה והזהות האישית מוגבלת מאד: שערם מגולח או מסופר ב[[תספורת]] קצרה מאד, לכולם מנופקים [[מדים]] אחידים. הם משוכנים במגורים שבהם יש מעט מאד פרטיות, לעיתים קרובות לא נעשה שימוש בשם הפרטי אל בשם משפחה בלבד, וכל גילוי של ביטוי אישי מוגבל ומצומצם מאד. סדר יומם של הטירונים נשלט ומנוהל עד הפרטים הקטנים ביותר, כולל הדרך הנכונה לסידור המיטה, לצחצוח הנעליים, לסדר את חפציהם, וכיוצא בזה. כל סטייה מסדר זה נענשת.
במהלך הטירונות עוברים הטירונים, כאמור, התניה, שנועדה לסגל אותם לנורמות הצבאיות. הטירונים מורגלים לציית לפקודות במהירות, ללא היסוס וללא מחשבה, ולפעול על פי תרגולות המוקנות להם. בצבאות רבים נשען התרגול על פרקטיקות שמקורן עוד ב{{ה|מאה ה-18}}, בהן הורגלו החיילים לצעוד במבנה מורכב ולמלא הוראות במהירות וללא היסוס. הצעדה נתפסת כמרכיב חשוב לגיבוש גאוות יחידה ולכידות וכבסיס לתנועה מסודרת של היחידה ולחימה בשדה הקרב.
|