|
[[קובץ: Photo yuval gilad.jpg |שמאל|ממוזער|250px|יובל גלעד, 20111x1px]]
'''יובל גלעד''' קטני מאוד
'''יובל גלעד''' (נולד ב-[[1971]]) הוא [[משורר]], [[ביקורת ספרות|מבקר]] ו[[עורך]] ספרותי.
נולד בקירגיסטן ועלה לארץ ישראל בגיל 3.25
==שירה==
גלעד פרסם שלושה ספרי שירה. משיריו הופיעו באנתולוגיות "אדומה", "הקשב!" ועוד. שיריו נדפסו בכתבי עת כ"שבו", "[[עיתון 77]]", "[[קשת החדשה]]" ובמוספי ספרות בעיתונות. במאמר על שלושת ספרי שירתו, מציין [[אורי וייס]]{{הערה| אורי וייס, "אמן הדימוי המתהפך", אן, אר, ג'י . }}, את ריבוי הדימויים בספריו, ומגדיר את המשורר כ"רב אמן של הדימוי המתהפך". על ספרו הראשון, "שירי נזיר", כתב המשורר והעורך [[משה בן שאול]]{{הערה| משה בן שאול, "נזירות אירוטית", "מאזניים" גיליון מס 3, כרך ע"ז, דצמבר 2003 }}:"ספר צנום מאוד, בן 29 עמודים בסך הכול, ובכל זאת יש בו מלאי של ריגושים ודחיות, הליכה אל שוליים עירוניים, לעיתים ארוטיים... ה[[ארוטיקה]] בהם נועזת וההתבוננות, זו הכרוכה בוידוי, מדויקת מאוד". על ספרו השני, בדידות ישראלית", כתב המשורר [[עודד פלד]]{{הערה| עודד פלד, "שירה ישירה ובוטה", "עיתון 77", גיליון 299, פברואר 2005 }}: "ראייה מפוכחת, צלולה, של המצב או ההוויה הישראלית; ההיגד, אמירה ישירה, בוטה ומחוספסת, שאינה גולשת לכדי פלקט פוליטי - כל אלה שלובים יחד בשפת תיאור צלולה, חדה, ובווידוי חושפני המזכיר את כוהני הווידוי האמריקנים הגדולים: [[ג'ון ברימן]], [[סילביה פלאת']] ועוד". ואילו על ספרו השלישי, "בית קברות לשירים", כתבה המשוררת [[נוית בראל]]{{הערה| נוית בראל, להתמלא אהבה לספסל רחוב, "עיתון 77", גיליון 343, 2009.}}: "ספר שירה מעודנת, אשר משוררו ביקש לייצר בו רגעים של יופי, שאמורים להתבלט מעל מציאות שאיננה תמיד יפה".
==נתונים פיזיים==
==ספריו==
* גובה משוער 20 ס"מ
* '''''שירי נזיר''''', [[גוונים]], [[2000]]
* משקל 15 ק"ג
* '''''בדידות ישראלית''''', [[כרמל]], [[2004]]
* ראש: גדול מאוד
* '''''בית קברות לשירים''''', ספרי [[עיתון 77]], [[2009]]
==ביקורות==
לפני כ-5 שנים נתפס גונב אנציקלופדיה מסטימצקי
בשנים 2010–2011 פרסם גלעד עשרות רשימות ספרותיות באתר [[nrg]] בבלוג של [[רן יגיל]], בהן רשימות על הסופרים [[תומאס מאן]], [[רוברט מוסיל]], [[ישראל ברמה]] ועוד. הרשימות פורסמו תחת הכותרת "סדנאות קריאה" וזכו לקהל קוראים רב. משנת [[2012]] מפרסם גלעד ביקורות שירה באתר [[יקום תרבות]]. כמו כן הוא משתתף קבוע בכתבי העת "[[עמדה (כתב עת ספרותי)|עמדה]]" ו"עיתון 77". מסה נרחבת פרי עטו, על הפרוזה של [[יותם ראובני]], נדפסה בכתב העת "עמדה", גיליון מספר 24. בגיליון 26 של אותו כתב-עת, נדפסה מסה ביקורתית מקיפה של גלעד על "המוסף לתרבות וספרות" של "הארץ", ועל שירת [[יצחק לאור]] ו[[דורי מנור]]. כמו כן בגיליון 'עכשיו' 73–74, נדפסה מסה פרי עטו של גלעד על סופר [[זרם התודעה]] והמבקר [[אמנון נבות]], מסה העוסקת ביצירות הפרוזה שלו.
באתר [[יקום תרבות]] כתב יובל גלעד על אמנון נבות וספריו. בפתיח למאמר זה{{הערה|[http://www.yekum.org/2017/09/הספד-לנביא-הזעם-–-לזכרו-של-אמנון-נבות-מ/ הספד לנביא זעם - לזכרו של אמנון נבות], באתר "יקום תרבות", 10.9.2017}} הגדיר עורך האתר את גלעד כ"תלמידו הרוחני".
==עריכה==
* ערכו: הסוכן ר.א והסוכן א.ג
גלעד הינו [[מוסמך]] החוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הגמר שלו כתב בהנחיית ד"ר תמר יעקובי, על הפואטיקה של המשורר [[אורי ברנשטיין]]. בשנים 2009–2011 עבד כעורך הראשי של הוצאת [[גוונים]]. בשנת 2013 הופיע בעריכתו "פרחי בדידות לבנים", מבחר משירת המשורר הארצישראלי [[מרדכי טמקין]], הכולל גם שירים מעיזבונו של המחבר.
* יובל הגבר אל תיעלב (בצחוק)
מבחר ספרים בעריכתו:
* '''אדם הולך: סיפורים מקומיים'''/ [[אייל גפן]], גוונים, 2010.
* '''בחצי ימי האדמה: רישומים קוסמיים'''/ שלמה שובל, גוונים, 2010.
* '''יעל וזאב החלומות'''/ אנני בלומפלד, גוונים, 2010.
* '''להיות/אולי'''/ מאיה גוילי, גוונים, 2011.
* '''המיותרים'''/ יגאל גודקוב, הוצאת חבצלת החוף, 2011.
* '''משפחה הורגת'''/ מיכל הרטשטיין, רימונים, 2013.
* '''המשוגע בעליית הגג'''/ רונן בלומברג, ספרי עיתון 77, 2013.
* '''פרחי בדידות לבנים'''/ מבחר משירת [[מרדכי טמקין]], הוצאת שמואל טל, 2013
* '''פרידה בברלין'''/ [[מתי שמואלוף]], בוקסילה, 2014
* '''לאן נעלם הדוד בנימין?'''/ רעיה הלר, קונטנטו, 2014.
* '''אחד ליד כולם: מפגשים יצירתיים במרחב הייעוצי'''/ ד"ר יורם דובובסקי, קונטנטו, 2016.
* '''בהלמות הפטיש עצבך יפוג: משירי זאב לבני'''/ זאב לבני, ספרי עיתון 77, 2017.
* '''מהפכות: נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו'''/ [[יובל נח הררי]], [[חיים נחמן שפירא|חיים שפירא]], [[מריו ליביו]] ואחרים, [[כנרת זמורה-ביתן דביר|מודן]] ו[[האוניברסיטה המשודרת]], 2017.
==קישורים חיצוניים==
|
