פסל החירות – הבדלי גרסאות

'''חירות מאירה את העולם''' (ב[[אנגלית]]: '''Liberty Enlightening the World'''), הידוע יותר כבשם '''פסל החירות''' ('''Statue of Liberty'''), הוא [[פסל (יצירה)|פסל]] רחב-ממדים הניצב ב[[אי החירות]] בשבעיר [[ניו יורק]], ומהווה אחד מסמליה המובהקים ביותר של העיר, ושל [[ארצות הברית]] בכלל. עם השנים הפך הפסל לסמל ערכים [[ליברליזם|ליברלים]], כגון הזכות לחיים, חירות ורדיפה אחרי האושר, ומסמל את אופייה של ארצות הברית כחברת [[מהגרים]].

הפסל ניתן כמתנה מ[[הרפובליקה השלישית|ממשלת צרפת]] לעם האמריקני ונחנך בשנת [[1886]]. פסלאי החירות, נמצאובו באיהפסל, החירותנמצא (Liberty Island) שבנמלב[[נמל ניו יורק]], כשלושה קילומטרים מדרום-מערב לקצה הדרומי של [[מנהטן]]. האי נקרא במקור האי בדלוזבדלו (Bedloe's Island), אך החל בתחילתמראשית [[המאה ה-20]] כונה בכינוי הלא רשמי "אי החירות", שהוכרוזה הוכר כשמו הרשמי ב-[[1956]]. בשנת [[1924]] הוכר הפסל הוכרכ[[מונומנט כאנדרטהלאומי]] לאומית.{{אנ|National בשנתMonument (United States)}}, ובשנת [[1984]] הכריז עליו ארגון [[אונסק"ו]] על הפסל כ[[אתר מורשת עולמית]].

הפסל מסמלהוא את אופייהבדמותה של ארצותאישה הבריתהמייצגת כחברתאת מהגרים[[אלה אליה(מיתולוגיה)|אלת]] הגיעוהחירות אנשיםה[[מיתולוגיה מכל רחבירומית|רומית]], העולם[[ליברטאס]]. אלת החירות היא אישה הלבושהעוטה בגלימהגלימה רומאיתרומית אופיינית, הנושאת לראשהולראשה [[נזר]] בעל 7שבעה חודים המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים, ומייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. נועלת סנדלים ואחת מרגליה עומדת על שרשרת שבורה, כסמל לשיחרורלשחרור מכבלי השיעבודהשעבוד. ידה הימנית מורמת ואוחזת לפיד, המאירההמאיר את הדרך לבאים לארצות הברית, בידהובידה השמאלית היא מחזיקה לוח הנושא את הכיתוב "JULY IV MDCCLXXVI" – תאריך [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית]] ([[4 ביולי]] [[1776]]) ב[[ספרות רומיות]]). הפסל בנוי משלד ברזל ופלדה בציפוי לוחות [[נחושת]]. בעבר בהקה הנחושת, אך בין השנים 19001900–1906 -התכסה 1906 כיסתה אותההפסל [[פטינה]], שהפכה את צבע הפסלצבעו לירוק עמום.

הפסל ניצב על [[כן]] מסיבי, שאינו חלק מתכנונו המקורי של יוצר הפסל, [[פרדריק אוגוסט ברתולדי]]. הכן, שהוא יצירה ארכיטקטונית בפני עצמה, הוא פרי תכנונו של האדריכל האמריקני [[ריצ'רד מוריס האנט]] ומומן בכספי תרומות של הציבור האמריקני, שהרוח החיה בגיוסן הייתה איל העיתונות [[ג'וזף פוליצר]], שאמר שכל מי שיתרום ייכתב בעיתונו ותרומתו תצויין, וכך נאספו מאה אלף דולר (סכום המקביל לכ-2.5–3 מיליון דולר של ימינו) שנתרמו מקוראי העיתון שלו.

על קיר כן הפסל לוח ברונזה עליושעליו חקוקות מילות השיר "ה[[הקולוסוס מרודוס|קולוסוסהחדש]] החדש" של המשוררת ה[[יהדות ארצות הברית|יהודייה-אמריקנית]], [[אמה לזרוס]], שנכתב לכבודו של הפסל ב-[[1883]] לכבודו של הפסל. המשוררת עבדה עם מהגרים יהודים מרוסיה שהגיעו לאמריקה באותה תקופה, ועבודתה העניקה לה השראה לכתיבת מילות השיר:

הגובהגובהו של הפסל מהקרקע ועד לקצה הלפיד הוא 92.9 מטרים.

בשנת [[1986]] עבר הפסל שיפוצים ב-70 מיליון דולר, והלפיד הוחלף בלפיד מזהב 24 [[קרט (יחידת טוהר)|קרט]], (הלפיד הקודם נמצא באולם הכניסה).

יוצר הפסל, ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[פרדריק אוגוסט ברתולדי]], ביקר ב[[מצרים]], והתרשם מפרויקט [[תעלת סואץ]] שעליו עבד ידידו המהנדס הצרפתי [[פרדיננד דה לספס]]. הוא דימה שתהיה משואה אדירה בכניסה לתעלה, ושרטט סקיצה של הפסל, המהווה גרסה של האלה [[מיתולוגיה רומית|הרומית]] [[ליברטאס]]. הוא יצר אותו בדמות של אישה הנושאת לפיד אור המופנה לעבר השמיים. ברתולדי הגיש את עבודתו ל[[ח'דיו]] [[איסמעיל פאשה]] בשנת [[1867]]. לאחר מכן הכניס כמה תיקונים והגישה שוב בשנת [[1869]]. בשתי הפעמים נדחה הפרויקט בשל הבעיות הפיננסיות שהיו למצרים באותה העת.

במקור הוזמן הפסל לחגיגות יובל ה־100המאה של ארצות הברית ([[1876]]), אך עקב גודלו ומורכבותו הגיע לחגיגות היובל רק דגם חלקי שלו. על פי גרסה אחת, כמודל לדמות הפסל שימשה אימו של ברתולדי, שהייתה אישה חזקה ולמודת קשיים, וסימלה בעיניו את הדאגה הבלתי מתפשרת לעתיד ילדיה, כפי שראה בעיני רוחו את אמריקה. על פי גרסה אחרת, כמודל שימשה אשתו הצרפתייה של התעשיין האמריקני [[אייזיק סינגר]] (אבי [[מכונת תפירה|מכונות התפירה]]), כמסמלת הקשר האמיץ בין העמים. לתכנון שלד ה[[ברזל]] וה[[פלדה]] הנושא את הפסל נעזר ברתולדי במהנדס [[גוסטב אייפל]], שלימים נודע כמתכנן [[מגדל אייפל]] ב[[פריז]].

בניית הפסל ארכה כ־10כעשר שנים והתעכבה בעיקר בגלל העדר משאבים מהצד האמריקאי לממן את הרכבת הפסל בעקבות המפולת ב[[וולהמשבר הפיננסי של 1873|המפולת בוול סטריט]] ב-[[20 בספטמבר]] [[1873]], אשר גרמה למיתוןל[[מיתון]] עמוק שנמשך שנים רבות. כעדות לחוסר היכולת של האמריקאים לממן הרכבת הפסל הוצבה הזרוע המניפה את הלפיד ב[[כיכר מדיסון]] במשך שנים. הפסל הגיע לארצות הברית על גבי אונייה ב-[[17 ביוני]] [[1885]], כשהוא מפורק ל־350 חלקים. הוא נבנה מחדש במקומו הנוכחי במהלך 4 חודשים וטקס ההקדשה הרשמי נערך ב־[[28 באוקטובר]] [[1886]] במעמד [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[גרובר קליבלנד]].

* {{אתר רשמי|http://www.nps.gov/stli||אנגלית}}

* {{nrg|ישי פלג|הפאזל הגדול: כך נבנה פסל החירות ב-1885|704/741|28 ביוני 2015|1|2}}