הבדלים בין גרסאות בדף "אנה סוקולוב"

נוספו 29 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון))
מ (replaced: שנות השלושיםשנות השלושים באמצעות AWB)
==ביוגרפיה==
סוקולוב החלה את הכשרתה ב[[ריקוד]] אצל [[לואיס הורסט]] ו[[מרתה גרהם]] בבית אמנויות הבמה השכונתי.
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] הייתה חברת להקת הריקוד של גראהם במשך שמונה שנים, ובמקביל שימשה מתמחה מדגימה בשיעורי הכוריאוגרפיה של הורסט. באותה תקופה, במהלך [[השפל הכלכלי הגדול]] בארצות הברית, הקימה סוקולוב להקה משלה, אשר הייתה קשורה לאיגודים המקצועיים, ויצרה עבורה עבודות אנסמבל וסולו. דמותה של [[איזדורה דנקן]] היוותה מקור השראה מרכזי עבורה.
 
בסוף שנות השלושים סוקולוב הוזמנה עם להקתה, וכן המנהל המוזיקלי [[אלכס נורת']], ל[[מקסיקו]] ובשנות הארבעים ייסדה להקת [[מחול מודרני]] ראשונה במקסיקו.
 
כרקדנית בלטו עבודותיה המקוריות "קדיש" (1945), כתגובה למאורעות [[השואה]], ו"הדיבוק" (1951), בהשראת המחזה. זהו גם היה תפקידה האחרון בריקוד.
בשנת [[1953]] שיכנע [[ג'רום רובינס]] את סוקולוב להירתם לביסוס מקצועיותה של [[להקת ענבל]] הישראלית. השניים סייעו יחדיו להכנת מסעה המוצלח של להקת ענבל ב[[אירופה]] ובארצות הברית. קשריה עם המחול ב[[ישראל]] התהדקו וסוקולוב עבדה בארץ עם להקות המחול המרכזיות, בהן: [[להקת בת שבע]], להקת ענבל והתיאטרון הלירי אותו ייסדה. בעבודתה עם התיאטראות בארץ בלטה עבודתה על עיצוב התנועה במחזה "[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]" (1964).
 
סוקולוב הביאה את המחול המודרני ל[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] ועבדה עם [[טנסי ויליאמס]], [[איליה קאזאן]] (סוקולוב שימשה עוזרת במאי ב[[קמינו ריאל]]), [[קורט וייל]] (תמונת רחוב), [[ברטולד ברכט]] (גליליאו), [[מארק בליצשטיין]] (רג'ינה) ו[[ליאונרד ברנשטיין]] ([[קנדיד (מחזה)|קנדיד]]). בניו יורק הייתה חברה בקבוצה המייסדת של [[בית ספר למשחק|בית הספר למשחק]] "[[אולפן השחקנים]]", שפעל על בסיס [[שיטת סטניסלבסקי]]. כארבעים שנה לימדה במחלקות למחול ולדרמה ב[[ג'וליארד]].
 
סוקולוב חיפשה את הקשר בין צורות האמנות השונות והייתה הראשונה שהשתמשה ב[[ג'אז]] לעבודת מחול רציני. חרף השתייכותה למחול המודרני בלטו יצירותיה הכוריאוגרפיות בלהקות בלט חשובות וב[[אופרה]]. בין מקורות ההשראה שלה להקמת תיאטראות מחול הייתה [[אמנות פלסטית]].
 
לשיטתה, צעדי מחול מכילים בתוכם משמעות פנימית ולכל צעד בודד זכות קיום רק כחלק מהמבנה הכוריאוגרפי. סוקולוב נודעה ביכולת האבחון שלה לתנועות וביכולתה להוביל רקדנים משימוש בתנועות "חסרות משמעות" לתנועות "אמינות".
 
עיסוקה בכוריאוגרפיה, כמרצה וכיוצרת, נמשך עד סמוך לפטירתה, בגיל תשעים. רבות מעבודותיה צולמו ונכתבו בשפת תנועה.
 
בשנת 1956 הייתה מועמדת ל[[פרס טוני]] על [[כוריאוגרפיה]] להצגה Red Roses for Me של המחזאי [[שון או'קייסי]].
* [http://jwa.org/womenofvalor/sokolow מבחר כתבות על אנה סוקולוב באנצ נשים יהודיות]
* הניה רוטנברג, "[http://www.dancevoices.com/he/dance-in-israel/129-2010-02-06-21-02-54 רשימת עבודותיה של אנה סוקולוב בישראל.]" באתר [http://www.dancevoices.com/index.php?lang=he קולות המחול], 6 בפברואר 2010.
* הניה רוטנברג, "[http://www.dancevoices.com/index.php?option=com_content&view=article&id=216:2013-08-10-13-45-46&catid=28&lang=he&Itemid=167 מאה שנה להולדתה של אנה סוקולוב – הפרק הישראלי.]" באתר [http://www.dancevoices.com/index.php?lang=he '''קולות המחול'''], 10 באוגוסט 2013.
 
==הערות שוליים==
5,090

עריכות