ארצות השפלה ההבסבורגיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא מפנים להפניה |
הערך תורגם מוויקיפדיה האנגלית תגית: הסרת הפניה |
||
שורה 1:
{{מדינה
| שם=ארצות השפלה ההבסבורגיות
| מדינה=ארצות השפלה ההבסבורגיות
| סוג מדינה=לשעבר
| תמונה=
| כיתוב=
| שם בשפת המקור=Habsburgse Nederlanden {{ש}} Pays-Bas des Habsbourg
| תמונת דגל=Bandera cruz de Borgoña 2.svg
| תמונת סמל=Coat of Arms of Philip IV of Burgundy.svg
| מוטו לאומי=
| המנון=
| קובץ המנון=
| יבשת =[[אירופה]]
| שפה רשמית=[[הולנדית]] {{ש}} [[צרפתית]] {{ש}} [[ולונית]] {{ש}} [[סקסונית תחתונה]] {{ש}} [[פריזית מערבית]]
| עיר בירה=[[בריסל]]
| קואורדינטות של הבירה=
| העיר הגדולה ביותר=
| משטר=[[מונרכיה]]
| ראש המדינה=
| מנהיגים=
| שמות מנהיגים=
| הקמה=מותה של [[מארי, דוכסית בורגונדיה]]
| אירועי הקמה=תאריך
| תאריכי הקמה=[[1482]]
| פירוק=[[שבועת ההתכחשות]]
| אירועי פירוק=תאריך
| תאריכי פירוק =[[1581]]
| ישות קודמת={{דגל|ספרד החדשה}} [[ארצות השפלה הבורגונדיות]] {{ש}} [[קובץ:Flag_of_the_prince-bishopric_of_Utrecht.svg|22px]] [[בישופות אוטרכט]]
| ישות יורשת={{דגל|ספרד החדשה}} [[ארצות השפלה הספרדיות]] {{ש}} [[קובץ:Statenvlag.svg|22px]] [[הרפובליקה ההולנדית]]
| שליטים בולטים=
| שטח בעבר=
| תאריך שטח בעבר=
| אוכלוסייה בעבר=
| תאריך אוכלוסייה בעבר=
| אחוז מים=
| דת=
| מטבע=
| סימון מטבע=
| אזור זמן=
| סיומת אינטרנט=
| קידומת טלפון=
| מפה מתבנית=[[קובץ:Spanish Netherlands.svg|250px]]
| מפה נוספת מתבנית=
| תמונת מפה=
}}
'''ארצות השפלה ההבסבורגיות''' (ב[[הולנדית]]: Habsburgse Nederlanden, וב[[צרפתית]]: Pays-Bas des Habsbourg), היה שמם של [[ארצות השפלה]] בין השנים [[1482]]–[[1581]]. המדינה כללה את שטחי [[הולנד]], [[בלגיה]] ו[[לוקסמבורג]] של ימינו, ונחצתה על ידי [[בישופות לייז']].
==היסטוריה==
בשנת [[1382]] מתה [[מארי, דוכסית בורגונדיה]], ובנה [[פליפה הראשון, מלך קסטיליה|פיליפ, ארכידוכס אוסטריה]] ירש את [[ארצות השפלה הבורגונדיות]]. בשנת [[1482]] פרץ [[המרד הפלמי נגד מקסימיליאן מאוסטריה]] שנמשך עד לשנת [[1491]], ובשנת [[1483]] הסתיימה [[מלחמת האזרחים השנייה באוטרכט]]. בשנת [[1506]] מת פיליפ במפתיע, ובנו בן השש [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל, ארכידוכס אוסטריה]] ירש את ארצות השפלה. סבו [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] שילב את [[ארצות השפלה הבורגונדיות]] בתוך [[המעגל הבורגונדיני]], ולאחר מכן השטחים הללו זכו באוטונומיה מסויימת. בשנת [[1515]] רכש קרל את האדמות של [[אוברייסל]] ואת [[בישופות אוטרכט]], וכן סיפח את [[פריזלנד]] מ[[גאורג, דוכס סקסוניה]], ובכך הוסיף לנחלותיו את [[חרונינגן]] ו[[חלרה]]. בשנת [[1548]] ארגן קרל את [[שבעה-עשר המחוזות]] ב[[אמנת בורגונדיה]], לפיו האחוזות הקיסריות מיוצגות ב[[דיאט]] הקיסרי ב[[אוגסבורג]], ובשנת [[1549]] ניתנה בעקבותיה [[הסנקציה הפרגמטית של 1549]], שהגדירה את שבעה-עשר המחוזות כישות נפרדת מן האימפריה ומן צרפת.
אחרי שוויתר [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] על כיסאו בשנת [[1556]], נחלותיו התחלקו בין בנו, [[פליפה השני, מלך ספרד]], מלך [[ספרד]], לבין אחיו, [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. [[שבעה-עשר המחוזות]] נפלו בחלקו של פליפה. סכסוכים בין פליפה השני, שהיה [[הנצרות הקתולית|קתולי]] אדוק, לבין נתיניו ההולנדים הובילו למרד הידוע כיום בשם [[מלחמת שמונים השנה]]. שבעת המחוזות הצפוניים זכו בעצמאות כרפובליקה בשם [[איחוד שבעת המחוזות]].
==המרד ההולנדי==
כיוון שארצות השפלה בכללותן היו עשירות מאוד, הן נחשבו על פי רוב כיהלום שבכתר [[בית הבסבורג]], שסבל מחובות כבדים; אבל שלא כנחלות הבסבורג האחרות, בארצות השפלה היה כוח רב בידי מעמד הסוחרים. המסחר הוא שהפך את ארצות השפלה לעשירות, ונסיונותיהם של הספרדים להכביד את עול המסים על ארצות השפלה כדי לממן את מלחמות בית הבסבורג עורר את חמת הבורגנות והסוחרים. גורם זה, וכן חוסר הסובלנות הדתית של הספרדים הקתולים, הביאו לכך שארצות השפלה התמרדו נגד הספרדים בשנות ה-70 של [[המאה ה-16]]. אף על פי ששבעת המחוזות הצפוניים, ובראשם [[רוזנות הולנד]] ו[[זיילנד]], הצליחו לזכות בעצמאות החל ב-[[1581]] ([[איחוד שבעת המחוזות]]), הרי שארצות השפלה הדרומיות נכבשו מחדש על ידי הגנרל הספרדי [[אלכסנדר פארנזה, דוכס פארמה]], ובמיוחד לאחר ניצחונו ב[[המצור על אנטוורפן (1584–1585)|מצור על אנטוורפן]] בשנים [[1584]]–[[1585]].
בשנת [[1595]] נשלח [[אלברכט השביעי, ארכידוכס אוסטריה]] ל[[בריסל]] כדי לתפוס את תפקיד המושל הכללי של ארצות השפלה הספרדיות. פעולתו הראשונה כמושל הכללי הייתה לבסס מחדש את כוחה הצבאי של ספרד בארצות השפלה מול הכוחות המשולבים של [[הרפובליקה ההולנדית]], [[אנגליה]] ו[[צרפת]]. לאחר שש שנים בהם לא ניצחו הכוחות הספרדיים באזור הפתיע אלברכט את אויביו כאשר צבאו כבש את העיר [[קאלה]] מידי הצרפתים ואת העיר [[הולסט (עיר)|הולסט]] מידי ההולנדים. אולם ניצחונות אלו נשכחו במהרה בשל פשיטת הרגל השלישית של הכתר הספרדי מספר חודשים לאחר מכן ובשנת [[1597]] הצבא הספרדי ספג מספר מהלומות צבאיות קשות. [[מאוריץ, נסיך אורנז']], ה[[סטאדהאודר]] ההולנדי הצליח להביס את הספרדים במספר מעוזים ולהדוף אותם דרומה, והצבא הספרדי החל למרוד במפקדיו בשל חוסר הכסף.
בזמן שאלברכט נלחם במסגרת [[מלחמת שמונים השנה]] הוא ניסה גם להגיע לשלום עם אויביה של ספרד, אולם רק [[מלכי צרפת|המלך הצרפתי]] [[אנרי הרביעי]] הסכים להיכנס למשא ומתן רשמי. בתיווכו של נציג האפיפיור, ה[[קרדינל]] אלסנדרו דה מדיצ'י (לעתיד האפיפיור [[לאו האחד עשר]]), הגיעו ספרד וצרפת להסכם שלום ב-[[2 במאי]] [[1598]]. ספרד הסכימה להחזיר את השטחים הצרפתיים אותם כבשה בתמורה ליציאתה של צרפת מהמלחמה, אולם למרות שהכוחות הצרפתיים הפסיקו להלחם המשיכה צרפת להעניק סיוע כספי לרפובליקה ההולנדית. מספר ימים לאחר החתימה על הסכם השלום הכריז פליפה השני על החלטתו להשיא את בתו הבכורה, [[איזבלה, נסיכת ספרד|הנסיכה איזבלה]], לארכידוכס אלברכט ולהעניק לשניהם יחדיו את הריבונות על ארצות השפלה. בהחלטתו הוא ציין כי אם הזוג ימות ללא ילדים אז יחזרו ארצות השפלה ההאבסבורגיות להיות שוב תחת ריבונותו של [[מלכי ספרד|מלך ספרד]]. אלברכט התפטר מתפקידו כקרדינל ונסע לספרד ב-[[14 בספטמבר]] [[1598]], לא מודע לעובדה שהמלך פליפה השני נפטר יום לפני כן. הזוג נישא ב[[ולנסיה]] ב-[[18 באפריל]] [[1599]].
[[קובץ:Archiducs albert isabelle pays-bas.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הארכידוכס אלברכט השביעי יחד עם רעייתו ושותפתו לשלטון, איזבלה, נסיכת ספרד.]]
השנים הראשונות לשלטונם של אלברכט ואיזבלה אופיינו בעיקר על ידי מלחמה נמשכת. לאחר שניסיונות הידברות עם אנגליה ועם הרפובליקה ההולנדית לא צלחו החליטו השליטים ההבסבורגים לנסות להכריח בכוח את יריביהם לפתוח במשא ומתן ולבודד את ההולנדים. אולם אלברכט, שהכיר מניסיונו את חוזקו של [[המרד ההולנדי]] והאמין כי יהיה זה בלתי אפשרי לכבוש שוב את המחוזות הצפוניים, לא הסכים עם גיסו, מלך ספרד החדש [[פליפה השלישי, מלך ספרד|פליפה השלישי]], ששאף לשמור על שמה הטוב ועל כבודה של ספרד. בעוד שהמלך סיפק את כל הדרוש להמשך המלחמה נטה אלברכט להתעלם מהוראותיו, דבר שיצר מתח בין מדריד לבריסל.
שמו של אלברכט כמנהיג צבאי מוכשר נהרס כאשר הפסיד שוב בקרב ל[[מאוריץ, נסיך אורנז']] בשנת [[1600]] וכן כאשר לא הצליח לסיים את המצור על [[אוסטנדה]] שנמשך בין [[1601]] ל-[[1604]], ולבסוף הוא נאלץ לוותר על תפקידו כמפקד הכוחות הספרדים ב[[פלנדריה]] לטובת [[אמברוג'יו ספינולה]], שהצליח להדוף את ההולנדים צפונה בפעם הראשונה מאז [[1594]].
עלייתו לשלטון של [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה]] אפשרת לספרדים להגיע להפסקת אש עם האנגלים בשנת [[1607]] ולהפסקת אש כללית בארצות השפלה שנמשכה 12 שנים. לפי הסכם הפסקת האש, שנחתם ב[[אנטוורפן]] ב-[[9 באפריל]] [[1609]], הוכרה הרפובליקה ההולנדית כמדינה ריבונית, סעיף לו הסכים אלברכט למרות התנגדותו של מלך ספרד.
שתים עשרה השנים של הפסקת האש העניקו לארצות השפלה הספרדיות מרווח נשימה הכרחי. משטרו של הארכידוכס עודד את התושבים לחזור ולעבוד את האדמה שהייתה מוצפת במהלך המלחמה וכן מימן את ייבוש אזור הביצות הגדול שמסביב ל[[דנקרק]]. התאוששות החקלאות באזור גרמה לעלייה במספר התושבים וכן לגידול בענפי המסחר והתעשייה. כדי להלחם בעוני האורבני שנוצר בשל המלחמה תמך המשטר בהקמת מוסדות צדקה.
משטרו של הארכידוכס הבטיח את ניצחונה של [[הרפורמציה הקתולית]] בארצות השפלה ההאבסבורגיות ורוב ה[[פרוטסטנטים]] עזבו את [[ארצות השפלה הדרומיות]]. בשנת [[1609]] פורסם צו לפיו הפרוטסטנטים הנותרים לא יירדפו כל עוד הם לא יתפללו בפומבי או יעלו ויכוחים דתיים. למרות הסובלנות הדתית שאפיינה את תקופה זו היו באותה העת גם גלים גדולים של [[ציד מכשפות]]. במהלך תהליך השבת הקתוליות לאזור תמך הארכידוכס במסדרים דתיים שונים. הוא העניק ממון רב ל[[ישועים|מסדר הישועי]] שאפשר להם בניית מבנים שאפתניים בבריסל ובאנטוורפן, וכן תמך ב[[מסדר הקפוצ'ינים]] וב[[מסדר הכרמליטים היחפים]].
במהלך תקופת שלטונם של אלברכט ואיזבלה גדל כוחו של השלטון ההאבסבורגי והפך לריכוזי יותר. ה[[פרלמנט]] של המחוזות המקומיים לא זומן בשל העדפתו של המשטר לנהל ישירות את המחוזות. תקופה זו גם ראתה שינויים נרחבים במערכת המשפטית של ארצות השפלה ההאבסבורגיות.
עם חלוף השנים היה זה ברור כי לאלברכט ואיזבלה לא יוולדו ילדים, ולאחר שבריאותו של הארכידוכס הדרדרה קשות בחורף של שנת [[1613]] נלקחו צעדים כדי להבטיח את העברת ארצות השפלה ההאבסבורגיות לריבונותו של פליפה השלישי לאחר. במאי [[1616]] נשבעו נציגי כל המחוזות לקבל את המלך הספרדי כיורשו של אלברכט, אולם פליפה מת לפני גיסו ב-[[31 במרץ]] [[1621]] וזכות הירושה עברה לבנו, המלך החדש [[פליפה הרביעי, מלך ספרד|פליפה הרביעי]].
בסוף שנת [[1620]] הייתה בריאותו של אלברכט רופפת ביותר והוא השקיע את כל כוחו בהבטחת המשך הפסקת האש, שהייתה אמורה להסתיים באפריל [[1621]]. למרות נסיונותיו גם הכתר הספרדי וגם הממשל ההולנדי לא הסכימו להתייחס לבקשותיו לשלום והוא מת ב-[[13 ביולי]] [[1621]], מעט לפני הפריצה המחודשת של [[המרד ההולנדי]]. לאחר מותו הפכה אלמנתו איזבלה לנזירה והמשיכה לשלוט בארצות השפלה הספרדיות בשם מלך ספרד.
==לאחר מכן==
במהלך [[מלחמת שלושים השנים]] התנהלו קרבות רבים בארצות השפלה הספרדיות, בין [[ספרד]] ל[[הולנד]] ו[[צרפת]]. ב[[שלום הפירנאים]] בשנת [[1659]] ויתרה ספרד על הערים [[ארטואה]] ו[[קמברה]], בעוד ש[[דנקירק]] נמסרה לאנגלים. בשנת [[1668]] נמסרה גם העיר [[ליל]] לצרפת, וב[[הסכמי ניימכן]] נמסרה לצרפת אף [[רוזנות אנו]], אולם ספרד קיבלה את הערים [[קורטרייק]], [[שרלרואה]] ו[[בנש]]. במהלך [[מלחמת תשע השנים]] סיפחה צרפת עוד שטחים, אולם נאלצה להחזיר את חלקם הגדול ב[[הסכם רייסווייק]].
במהלך [[מלחמת הירושה הספרדית]] שוב התנהלו קרבות קשים ברחבי האזור, וב[[הסכם רשטאט]] בשנת [[1714]] הוחלט על העברת האזור ל[[אוסטריה]], ויצירת [[ארצות השפלה האוסטריות]].
==ראו גם==
* [[היסטוריה של הולנד]]
* [[היסטוריה של בלגיה]]
* [[היסטוריה של לוקסמבורג]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
[[קטגוריה:הולנד: היסטוריה]]
[[קטגוריה:בלגיה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:לוקסמבורג: היסטוריה]]
[[קטגוריה:מדינות לשעבר בארצות השפלה|הבסבורגיות, ארצות השפלה ה]]
| |||