פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
 
== ביוגרפיה==
יהודה אלמוג נולד ב[[סולי (בלארוס)|סולי]] שב[[גוברניית וילנה|פלך וילנה]], ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]) בשם '''אברהם מצקביץ''''. הוא הושפע בנעוריו מה[[פציפיזם]] ה[[לב טולסטוי|טולסטויאני]]. גויס ל[[צבא האימפריה הרוסית]] ו[[עריקה|ערק]] ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "[[החלוץ]]" ברוסיה, ונרתם למשימות [[ציונות|התנועה הציונית]] בהשפעת [[יוסף טרומפלדור]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], אלמוג יצא ל[[איסטנבול]] ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.
 
בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] [[העלייה השלישית|עלה]] אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
 
אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.}}
בשנת [[1928]] בעת שחזר מאיראן, נפגש ב[[דמשק]] שב[[סוריה]] עם צעירים ממועדון הנוער ברובע היהודי אשר דברו עברית רהוטה, הלהיב אותם ברעיון הציוני וסיפר להם על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]]. יהודה הציע לצעירים היהודים לעלות על הקרקע ולישב אותה בזכות העובדה שהם נתינים סורים. רעיון החלוציות קסם לצעירי הקהילה והתגבשה קבוצה להקמת תנועת החלוץ בדמשק בהדרכתו. יהודה הביא את דבר הקמת החלוץ בדמשק בפני מנהיגי היישוב בארץ, כדי שיארגנו את הכשרתם בקיבוץ לקראת עלייתם להתיישבות בחורן.
 
ב[[שנות השלושים]] ו[[שנות הארבעים|הארבעים]] יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים ב[[מזרח אירופה]], בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי [[קומונה|קומונות]] [[חקלאות|חקלאיות]].
 
תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא נישא לחוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.
 
לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]] נפטרה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין ב[[כפר גלעדי]]. לאחר פטירתו ב-[[1972]] חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי".
 
{{מיון רגיל:אלמוג, יהודה}}
 
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:ראשי המועצה האזורית תמר]]
4,126

עריכות