ביל היקוק הפראי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
עריכה קלה וקישורים |
||
שורה 6:
== ביוגרפיה ==
היקוק נולד בעירה הומר (שמה שונה לאחר מכן ל"טרוי גרוב") שבמדינת [[אילינוי]] ב-[[27 במאי]] [[1837]]. מקום הולדתו משמש ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] אתר היסטורי, המוכר רשמית על ידי הגורמים הסטטוריים האחראים לכך במדינת אלינוי.
בתקופת ילדותו, ה[[חווה חקלאית|חווה]] של אביו שימשה אחת מהתחנות של "[[רכבת המחתרת]]". לפיכך, נדרש עוד בהיותו ילד לפתח את כישורי הירי שלו על מנת שיוכל להגן על החווה ביחד עם אביו מפניהם של "ציידי עבדים", המקבילה ההיסטורית ל"ציידי ראשים" באותם ימים שטרם ביטול ה[[עבדות]]. כך, עוד בהיותו רך בשנים, נודע היקוק באזור מגוריו כבעל כישורי צליפה יוצאי דופן באקדחו.
ב-[[1855]], בעת שהיה בן 18, היקוק עבר להתגורר בשטחה של מדינת [[קנזס]], עקב הנחה מוטעית שהניח בשל תקרית פיזית אלימה שהיה מעורב בה, ושבעטיה חשב בטעות שהרג אדם בשם צ'ארלס הדסון, בעת שנפלו שניהם לתעלה, ולפיכך, כאמור, בחר להעתיק את מקום מגוריו, שלא לומר, בחר לברוח לשטחה של מדינת קנזס.
אגב כך, הצטרף לכוחות הצבא הלא רשמי של מדינות הצפון תחת פיקודו של ג'יימס הנרי ליין, שם, כחייל, פגש בילד בן 12 בשם ויליאם קודי, מי שלימים יתפרסם וייוודע לרבים בכינויו "[[באפלו ביל]]", ושבאותו הזמן שימש כגשש וחייל סיור בכוחות הצבא של גנרל [[אלברט סידני ג'ונסטון]]. כך, רצה הגורל, השניים נהיו חברים, וברבות השנים, כאשר ירד קרנו של "ביל הפראי" ומצב בריאותו נהיה רופף, השתתפו השניים במופע פעלולים שהעלו, המספר את סיפור המערב הפרוע.
עקב אפו הגדול והנשרי ושפתו העליונה המשתרבבת ניתן להיקוק הכינוי "ביל הברווז". ב-[[1861]], לאחר מעורבותו בתקרית ירי עם כנופית מקנלס, שבמהלכה נהרגו כמה מחבריה, ושהיא הקנתה להיקוק את פרסומו הראשוני, החליט האחרון לגדל שפם והחל לכנות את עצמו בשם "ביל הפראי". בעניין התקרית יורחב, ויצוין, כי אמנם היה מדובר בחבורה של פושעים שנדרשו לחקירה בשל אישומים שונים, כדוגמת: שוד רכבות, [[רצח]], שוד בנקים, גניבת סוסים וכיוצא בזה, אך למרות זאת הועלו טענות בדבר חפותם של אותם חברי הכנופיה שנהרגו על ידי ביל, ושלמעשה כל פשעם הסתכם בכך שדרכיהם הצטלבו בדרכו של ביל תאב הפרסום.
מסיבות שאינן ידועות, היקוק עשה שימוש בשם ויליאם הִיקוק מ-[[1858]], ואז, בשם ויליאם הַייקוק במהלך מלחמת האזרחים. יחד עם זאת, לאחר שנעצר בשם הַייקוק ב-1865, הוא שב להשתמש בשמו האמיתי ג'יימס הִיקוק. ברם, מרבית העיתונים המשיכו להשתמש בשם ויליאם הַייקוק, בהתייחסותם ל"ביל הפראי" עד [[1869]], וזאת למרות התיעוד במסמכי הצבא דאז שעשה שימוש בשמו האמיתי והפורמלי של ביל לאחר 1865.
תצלומיו של ביל מראים לכאורה שהיה בעל שיער כהה, אולם על-פי כל התיאורים הוא היה בעל שיער בלונדיני. ההסבר להבדל בין תיאורו לתמונותיו נעוץ בהבנה כי הליך פיתוח התמונות באותם ימים, שהיה בחיתוליו, והכימיקלים שהיו מעורבים בו, יצרו רגישות לאור כחול בעת פיתוחן של התמונות, והבאה לידי ביטוי בהצללתם של צבעים בהירים.
===שוטר מקוף===
ב-[[1857]], היקוק השיג בעלות על שטח נרחב במחוז ג'ונסון (הידוע כיום בשם "לנקסה") שב[[קנזס]], בגודל 160 [[אקר]]ים (כ-640 [[דונם]]). ב-[[22 במרץ]] [[1858]], הוא נבחר כאחד מארבעת שוטרי המקוף של מונטיסלו טאונשיפ, במדינת קנזס. ב-[[1859]] הוא הצטרף לחברת ראסל, וואדל ומייג'ור, החברה המייסדת של הפוני אקספרס, שהיה שירות דואר שפעל במשך כשנה וחצי (בין אפריל 1860 ואוקטובר 1861) באזור הרי הרוקי והמישורים הגדולים בארצות הברית, בין סנט ג'וזף, מיזורי לסקרמנטו, קליפורניה; וששירותה התבסס על רוכבי סוסים מהירים ועל רשת תחנות להחלפת סוסים ורוכבים לאורך הנתיב.
בשנה שלאחר מכן, הוא נפצע קשה לאחר שהותקף בידי דוב, ומשכך, נשלח על ידי החברה לתחנה ברוק-קריק שבמדינת נברסקה, שנרכשה לאחרונה על ידי החברה מדיוויד מקנלס, לעבוד כעוזר באורוות החברה בזמן שמחלים מפציעתו.
שורה 31:
===תקופת מלחמת האזרחים: גשש וחייל סיור===
כאשר [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]] פרצה באפריל 1861, היקוק הצטרף לכוחות צבא הצפון במדינת מיזורי כמוביל פרידות וסוסים, שעזרו לשנע את כוחות הצבא ממקום למקום, ועד סוף אותה שנה התקדם להיות נהג כרכרת סוסים (המקבילה ההיסטורית לנהג [[נגמ"ש]]). בספטמבר 1862 הוא שוחרר מהצבא מסיבות שאינן ידועות עד היום ואין כל תיעוד באשר למקום הימצאותו לאחר מכן, עד לסוף שנת 1863, כאשר הועסק כבלש-חוקר על ידי המשטרה הצבאית בדרום-מערב מיזורי. במסגרת תפקידו זה, הועלתה הספקולציה כי במסגרת "השנה החסרה", ברי, השנה שבה אין כל תיעוד לגביו, היקוק למעשה פעל כמרגל בטרטוריה של כוחות הדרום.
תפקידיו של היקוק כבלש-חוקר היו בעיקר שיגרתיים וכללו מעקב אחרי חיילים במדים ששתו אלכוהול בזמן שהיו בתפקיד, בדיקת רישיונות למכירת אלכוהול של מלונות ואיתור אנשים בעלי חוב כספי לצבא הצפון. ב-1864 היקוק והבלשים-חוקרים אחרים לא קיבלו את משכרותיהם מזה תקופה, והיקוק או שהתפטר או ששובץ וגויס מחדש כגשש וחייל סיור על ידי גנרל ג'ון ב. סנבורן בתנאי משכורת יחסית יוצאי דופן באותם ימים: תשלום של חמש דולר ביום כולל סוס וציוד נדרש נלווה. ביוני 1865, החל היקוק להתמקצע בהימורים ובילה את מרבית זמנו בעיר [[ספרינגפילד (מיזורי)|ספרינגפילד]] סביב כך.
שורה 37:
===איש חוק ואקדוחן ידוע לשמצה===
[[קובץ: Wild-Bill-3.jpg|שמאל|ממוזער|היקוק 1869. סכין מעולם לא נחגרה ללא [[נדן]] ולכן, סביר להניח שמדובר באלתור האביזר בצורה זאת לצורך הצילום עצמו]]
היקוק פגש לראשונה את חייל הקונפדרציה בדימוס (כוחות הדרום) דייב טוט (הבן) בראשית שנת 1865, שעה ששניהם הימרו בעיר ספרינגפילד, ובמסגרת היכרות זאת, היקוק הרבה ללוות כסף מהאחרון לעיתים קרובות. בראשית חברותם היו השניים חברים טובים, חברות אשר נפסקה כביכול באופן פורמלי עקב ריב על אישה, אך שמועות רמזו כי למעשה היקוק ניהל רומן עם אחותו של טוט, ואף זאת הרתה לו. עניין פורמלי זה, ככל הנראה החמיר "מחלוקת ישנה" שניטשה בין השניים בעניין חברתו של היקוק, שושנה מור. היקוק סירב לשחק קלפים עם טוט, שבתגובה מימן שחקנים אחרים בניסיון להביאו לכדי פשיטת רגל.
שורה 79:
[[קובץ:Wild-Bill-Buffalo-Bill.jpg |ימין|ממוזער|בתמונה משנת 1873, משמאל לימין:"ביל היקוק הפראי", "טקסס ג'ק אומוחאנדרו", "באפלו ביל קודי"]]
ב-[[1873]], באפולו ביל קודי וטקסס ג'ק אמוחונדרו הזמינו את היקוק להצטרף אליהם במופעם החדש שנקרא:"Scouts of the Plains"', וזאת לאחר הצלחת מופעם הקודם. היקוק וטקסס ג'ק עזבו לבסוף את המופע, וזאת לפני שבאפולו ביל קודי יצר ב-1882 את מופעו המפורסם:"Bufflao Bill's Wild West Show".
ב-[[1876]], בשעה שהיה בעיר קנזס במדינת מיזורי, אובחן היקוק על ידי רופא כמי שסובל מגלאוקומה ודלקת הלחמית, מצב רפואי שעפ"י השמועה נבע מזלזולו של היקוק במספר מחלות מין שמהם סבל ולא טיפל כראוי. למען האמת, ברטרוספקטיבה נראה כי היקוק נדבק בגרענת, שהיא מחלה זיהומית מדבקת של העיניים הנגרמת על ידי החיידק כלמידיה טרכומטיס, והנפוצה במדינות עם תנאי דיור והיגיינה ירודים, והייתה מצב רפואי שכיח במערב הפרוע. היה נראה שלמצב רפואי זה, מעבר להשפעה הברורה הבריאותית, הייתה השפעה על יכולות הצליפה של היקוק, וברמה היומיומית, אף גרמה מספר פעמים למעצרו בעוון שוטטות, דבר שאינו בשגרה, ביחס לאדם, שאך לפני מספר שנים, הרוויח סכומים יפים ממופעים והימורים.
[[קובץ: CalamityJane.JPG|שמאל|ממוזער|180px| קלימיטי ג'יין- אהובתו, וייתכן אף אשתו של ביל הפראי בתצלום משנת 1885]]
ביום 5 במרץ 1876- בהיותו בן כמעט 39, וחמישה חודשים טרם מותו- בשאנון, מדינת וייאומינג, נישא היקוק לאגנס תאצ'ר לייק, בת ה-50 שהיה בבעלותה קרקס. היקוק עזב את כלתו "החדשה" כעבור מספר חודשים, אגב הצטרפותו למשלחתו של חברו צ'ארלס "קולרדו" אוטר בחיפושיו אחר זהב ב"שדות הזהב, שבדרום מדינת דקוטה. לא חלף הרבה זמן, וביל הפראי עתיד לפגוש את מי שתיחשב בתולדות המערב הפרוע כבת זוגו המיתולוגית. אותה אישה היא [[קלמיטי ג'יין (סרט)|מרתה ג'יין קאנארי]], הידועה בכינויה: "Calamity Jane", אשר טענה ב[[אוטוביוגרפיה]] שלה שהיא הייתה נשואה להיקוק, והיא התגרשה ממנו על מנת שיהיה חופשי להינשא לאגנס תאצ'ר לייק, אך אף תיעוד רשמי לא נמצא כדי לתמוך בטענותיה. האמונה הרווחת היא שהשניים נפגשו לראשונה לאחר שג'יין שוחררה מתפקידה כגששית וחייל סיור בפורט לאראמי, והצטרפה למשלחת שהיקוק נמנה עליה. המשלחת הגיע לעיר דד-ווד ביולי 1876. ג'יין בעצמה אישרה את הגרסה הזאת בדבר פגישתם בראיון שנערך עימה באחד העיתונים בשנת [[1896]]. זאת, אף על פי שבניגוד לגרסה המקובלת, היא טענה שהיא אושפזה בפורט לאראי, בטרם פגישתה עם היקוק, ולא שירתה שם כגששית וחיילת סיור.
זמן קצר לפני מותו של היקוק, הוא כתב מכתב לאשתו "החדשה", שאולי יש בו כדי למסמס את גרסתה של קלימיטי ג'יין בדבר נישואיהן ושבחלקו כתב בזאת הלשון:
שורה 93:
ל"ביל הפראי" היה חיזיון, אותו השמיע בפני חברו צ'ארלס "קולרדו" אוטר ועוד מספר אנשים שהיו במקום באותה עת, כי העיירה דד-ווד תהיה תחנתו האחרונה.
היקוק סבל מרצף הפסדים באותו יום, ואף נאלץ ללוות כסף מהברמן. לתוך המסבאה, נכנס, מבלי שהבחינו בו, צייד באפלו לשעבר בשם ג'ון "ג'ק אף שבור" מקול (John "Broken Nose Jack" McCall). לא ידועים פרטים רבים אודות חייו של מקול, אולם מהפרטים המועטים שידועים, מעבר לעובדה הבסיסית כי נולד ב-1852 או 1853 והיה בן 24 במותו ביום 1 במרץ 1877, ידוע כי גדל בקאנטקי עם שלוש אחיות, אך ליבו משכו משם אל המערב הפרוע, שם הפך לצייד באפלו. עד 1876 הוא חי תחת השם הבדוי "ביל סוטארלנד" בעיר דד-ווד, שהייתה באותם ימים מחנה לכריית זהב.
שורה 101:
הסיבה לירי של מקול, מתוך כוונה להרוג את היקוק, עדיין שנויה במחלוקת, ונחלקת לשלוש גרסאות חלופיות: קביעת בית המשפט בנושא, הסברה הרווחת בקרב הקהל הרחב וגרסתו של מקול עצמו. באופן רשמי, לימים נקבע במשפטו השני של מקול כי גורמים מסוימים שילמו למקול על-מנת שיבצע את המעשה, משום שככל הנראה פחדו מאפשרות עתידית כי ימונה לשריף של העיירה דד-ווד. עם זאת, למרות קביעה זאת של בית המשפט, ראוי לציין כי האמונה הרווחת היא שמקול נעשה עצבני ונטר טינה להיקוק, בעקבות מה שהוא תפס, כהצעה מתנשאת. על פי הסברה המקובלת, מעשה שהיה כך היה, שאך יום לפני הרצח, בעקבות משחק פוקר שבו הפסיד מקול השיכור את כל כספו להיקוק, לאחר סיבוב אחד, הציע האחרון כסף למקול השיכור על מנת שיוכל לקנות לעצמו ארוחת בוקר והשא לו עצה כי ראוי ויימנע להמשיך ולשחק פוקר עד שיוכל לכסות את הפסדיו. אף על פי שמקול לקח את הכסף לארוחת הבוקר, הוא תפס את "נדיבות המנצחים" של היקוק ואת עצתו בפריזמה קנטרנית, יהירה ומתנשאת - וטינתו זאת, היא שגרמה לו לרצוח את היקוק{{הערה|1=Old West Legends- Jack McCall - Cowardy killer of wild bill hickok/kathy weiser, www.legendsofamerica.com (march, 2010) }}.
באומרנו זאת, ראוי עוד להזכיר את גרסתו של מקול לסיבת הרצח, כפי שהעיד בשני המשפטים שנערכו לו. לדבריו, היקוק היה אחראי לרצח אחיו, ורצח זה היה לא יותר מאשר נקמת דם. גרסה זאת נראתה בזמנו יחסית סבירה, ואף מתיישבת עם המציאות במידת מה, שכן, ידוע ש-לו מקול (אחיו של ג'ק) נהרג על ידי איש חוק אלמוני בעיר אביליין, קנזס - היכן שכזכור, כחמש שנים לפני כן, בשנת [[1871]], כיהן היקוק כמרשל של העיר. אולם לימים- בעוד שבמשפטו הראשון של מקול, טענה זאת שנתקבלה היא אשר הביאה לזיכויו- יתברר במשפטו השני, כי לא היה לו מעולם אח, ובכך למעשה הוזמה טענתו זו.
מאז מעשה זה, שהיה לכל הדעות אקט פחדני, שכן, נגד את כל נורמות ההתנהגות שהיו נהוגות במערב הפרוע דאז, נזכר שמו של מקול בקרב קהל המעריצים של היקוק לדיראון כ"ג'ק מקול הפחדן" (באנגלית:"The Coward Jack McCall").
שורה 120:
===נתונים טכניים===
'''נאשם:''' ג'ון ("ג'ק") מקול.
'''האישום:''' רצח.
'''הסניגורים:''' ''במשפט הראשון:'' "השופט" מילר; ''במשפט החוזר:'' אוליבר שאנון וויליאם הנרי הריסון בידל.
'''הקטגורים:''' ''במשפט הראשון:'' "קולונל" ג'ורג מאי; ''במשפט החוזר:'' ויליאם פאונד.
'''שופטים:''' ''במשפט הראשון:'' וויליאם ל. קייקנדול; ''במשפט החוזר:'' פיטר ס. שאנון.
'''מקום המשפט:''' ''במשפט הראשון:'' דד-ווד, דרום דקוטה; ''במשפט החוזר:'' ינקטון, דרום דקוטה.▼
'''
▲'''
'''הכרעת הדין:''' ''במשפט הראשון:'' זיכוי; ''במשפט החוזר:'' אשם.
'''גזר הדין:''' ''במשפט הראשון:'' - ; ''במשפט החוזר:'' מוות בתלייה{{הערה|1=http://law.jrank.org/pages/2643/John-Jack-McCall-Trials-1876.html }}.
שורה 163 ⟵ 171:
'''מלכה תלתן-''' על פי התוכנית: "Ripley's Believe It or Not". ודוק, כי אף יוסף רוזה, כותב הביוגרפיה של היקוק מציין כי:"האמונה הרווחת היא שהקלפים היו: אס תלתן, אס עלה, זוג שמיניות (עלה ותלתן), ומלכה תלתן כקלף "השובר שוויון"(אנגלית:"kicker")". אולם רוזה, לא תמך את גרסתו זאת בסימוכין כלשהן.
הניב המקצועי בפוקר: "ידו של איש מת", צמח עוד בטרם מותו של "ביל הפראי", וחייב את תקומתו למספר של שחקני פוקר שנהרגו עקב סכסוכים, והיה מזוהה עם מספר קומבינציות של קלפים. כך למשל, ב-1886, כעשר שנים לאחר מותו של "ביל הפראי", "ידו של איש מת" הוסברה בעיתון מסוים בצפון דקוטה כקומבינציה של שלושה נסיכים וזוג עשיריות, בהקדישה את המונח למשחק פוקר שנערך במדינת אילנוי כארבעים שנה מוקדם יותר. עובדה זאת מצביעה על כך כי באותן שנים "ידו של היקוק" טרם צברה נופך פופולרי, והיא טרם הייתה קומבינציית הקלפים המקובלת אשר אליה מתכוונים בעת שימוש במונח "ידו של איש מת"- כפי שנקבע רשמית ב-[[1979]] על ידי "היכל התהילה של משחק הפוקר", הממוקם בלאס וגאס, נאבאדה.
=="כוכב התהילה" של היקוק בשדרת כוכבי המערב הפרוע==
| |||