אינוקנטיוס השנים עשר – הבדלי גרסאות

עם מותו של האפיפיור [[אלכסנדר השמיני]] ב-[[12 בפברואר]] 1691 התכנסה [[קונקלווה]] לבחירת מחליפו בתפקיד. הקונקלווה נקלעה למבוי סתום כאשר כוחות מספר התנגדו לבחירת [[גרגוריו ברבריגו]] {{אנ|Gregorio Barbarigo}}, שהוצע על ידי סיעות השמרנים ונחשב ל[[פפאביל]] (מועמד מוביל לאפיפיורות), אך לא הצליחו למצוא מועמד נגדי מקובל. [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] טען שברבריגו לא בא בחשבון משום שהוא [[ונציה|ונציאני]] כקודמו בתפקיד, דבר שיעניק כוח פוליטי רב וממושך מדי ל{{ה|רפובליקה של ונציה}}. מאידך, גם [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]] דחה את מועמדותו, אך השניים לא יכלו להסכים על מועמד אלטרנטיבי. עד אפריל התברר מצב בו כל מועמד מקרב הקרדינלים נפסל מסיבה זו או אחרת ונשקלה אף בחירתם של מועמדים מחוץ לשורות הקרדינלים. לאחר שהובטח שפיניאטלי, על אף מוצאו מנאפולי, יהיה נייטרלי ולא יתמוך ב[[ספרד]] כנגד [[צרפת]], הובטחה תמיכה ניכרת במועמדותו, שנדחתה בשל חשש צרפתי זה בחודש מרץ. גם החום הגובר, מחלותיהם של מספר קרדינלים ומותם של שלושה, האיץ את ההחלטה ולבסוף זכה פיניאטלי ונבחר ב-12 ביולי. הוא נטל לעצמו את השם אינוקנטיוס השנים עשר, כהצהרת המשכיות לדרכו של קודמו בשם זה, אינוקנטיוס האחד עשר. הייתה זו הקונקלווה הארוכה ביותר מאז [[1305]].