באוהאוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 11:
==לידתו של סגנון הבאוהאוס==
סגנון הבאוהאוס נקרא כך על שם בית הספר שנשא את אותו השם. אסכולה זו, שכללה אדריכלים נוספים שלא היו קשורים לבאוהאוס, הובילה לפיתוח [[הסגנון הבינלאומי]], שהיה לסגנון השולט ברחבי העולם מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ועד [[שנות ה-60]] בערך. רבים מבלבלים בין "סגנון הבאוהאוס" שהוא שם כללי לסגנונות שצמחו בבית הספר באוהאוס וכללו גם סגנונות עיצוב של [[ריהוט]] וכלי בית, לבין "הסגנון הבינלאומי".
סגנון הבאוהאוס נולד מתוך הצורך לשקם את גרמניה במהירות לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. בשנת [[1919]] הטילה ממשלת גרמניה על ה[[אדריכל]] [[ולטר גרופיוס]] להקים מכון שיסייע בשיקום המדינה מבחינה תרבותית וחברתית. המכון שנקרא "באוהאוס" הוביל גישה שקראה להתנערות מהסגנון הפרוסי המצועצע, ולהדגשת האדם וצרכיו הפשוטים במרכז האידאולוגיה התרבותית. בהתאם לכך הסגנון האדריכלי והעיצובי של הבאוהאוס הוא נקי ופשוט, ומרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים אחרים ההופכים את תוצריו לקלים ופשוטים, הן לייצור והן לשימוש. הבאוהאוס הוא אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות ה[[מודרניזם]], ובו טבע האדריכל [[מיס ואן דר רוהה]] את המשפט "פחות זה יותר".
==בית הספר==
[[קובץ:Bauhaus logo.png|שמאל|ממוזער|150px|[[סמליל]] הבאוהאוס.]]
בסך הכול פעל המכון של גרופיוס 14 שנה, עד שנסגר עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון. בתקופה קצרה זו הוא העמיד מספר אדריכלים חשובים שהשפיעו השפעה רבה על הסגנונות העיצוביים המרכזיים של שנות ה-30 וה-40. עם המורים שלימדו בבית הספר נמנים האמנים [[ואסילי קנדינסקי]], [[פול קלה]], [[לסלו מוהולי-נג'י]], [[מרסל ברויאר]] {{אנ|Marcel Breuer}} [[יוזף אלברס]] ו[[גונטה שטלצל]].
בין השנים [[1919]] ל-[[1924]] פעל בית הספר בוויימאר, משכנן של האקדמיה לאמנות ושל בית הספר לאומנות ומלאכה שייסד [[אנרי ון דה ולדה]]. למרות שגרופיוס הדגיש שבית הספר אינו פוליטי, היו מורי ותלמידי בית הספר הליברלים לצנינים בעיני הצבא, במיוחד לאחר ניצחון הימין בבחירות [[1924]] ב[[תורינגיה]]. ממשלת המחוז ביקשה לסיים את חוזי ההעסקה של כל המורים לקראת ספטמבר 1924 בשל היותו של המוסד חתרני ובלתי רווחי והיותו של גרופיוס "בלתי מוסרי". אולם אז הזמין ראש העיר [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|הסוציאל-דמוקרטי]] של דסאו, פריץ הסה, את בית הספר לעירו ואף ביקש מגרופיוס לעצב את מבנה בית הספר ואת מגורי המורים{{הערה|1=אוטו פרידריך, '''לפני המבול, ברלין 1933-1918''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2010 עמ' 152-155}}.
שורה 24:
בית הספר ניסה להתעלות מעל שיטות ההוראה שהיו נהוגות אז (וגם שנים מאוחר יותר) בבתי הספר, בהם ישבו שורות של תלמידים מול מורה אחד, וניסה לשלב יחסי הוראה של מורה מול תלמיד או קבוצת תלמידים קטנה. בשיטת הוראה זו ניסו לשחזר את אווירת ההוראה שהיה נהוגה ב[[גילדה|גילדות]] של בעלי המקצוע, בהן אומן לימד את ה[[שוליה]] את מקצועו.
ב-[[1928]] העביר גרופיוס את ניהול בית הספר לאדריכל השווייצרי [[האנס מאייר]]. מאייר הגדיל את הכנסות בית הספר מסדנאות הריהוט, האריגה והמתכת על מנת לבצע את עצמאותו הכלכלית. ב-[[1930]] עזבו מאייר וקבוצת תלמידים לרוסיה. כמנהל בית הספר התמנה [[מיס ון דר רוהה]]. באביב [[1932]] זכו הנאצים בראשות עיריית דסאו ומיס ון דר רוהה העביר את בית הספר למבנה בית חרושת נטוש בברלין, שם פעל מספר חודשים עד ל[[עליית הנאצים לשלטון]]{{הערה|1=אוטו פרידריך, '''לפני המבול, ברלין 1933-1918''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2010 עמ' 336-337}}.
באפריל [[1933]] פרצו לבניין בית הספר פלוגות [[אס אס]] בהאשמה שהודפסו בו [[מנשר]]ים [[קומוניזם|קומוניסטיים]]. מיס ון דר רוהה נקרא למשרדי ה[[גסטפו]] ונתבע לפטר מורים יהודים ולמנות תחתם מורים נאצים. ון דר רוהה הודיע על סגירת בית הספר ועד מהרה נמלטו ון דר רוהה, גרופיוס, מוהולי-נג'י, ברויאר ואלברס לארצות הברית{{הערה|1=אוטו פרידריך, '''לפני המבול, ברלין 1933-1918''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2010 עמ' 349}}.
גרופיוס ומספר אדריכלים אחרים מהמכון הגרו ל[[ארצות הברית]] עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וייסדו שם את האסכולה הבינלאומית של הבאוהאוס, כאשר הם "מורישים" את הרעיונות העיצוביים המרכזיים שלהם לסגנונות עיצוביים מאוחרים יותר, כמו ה"[[אר-דקו]]".
| |||