הבדלים בין גרסאות בדף "עקרון הפיהרר"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
באותה תקופה, המפלגה הנאצית גדלה והחלה להיות מקוטבת. למנהיגיה בצפון המדינה [[אוטו שטרסר]] ו[[גרגור שטרסר]], וכן [[יוזף גבלס]], הייתה השקפה יותר סוציאליסטית מאשר לסניף הדרומי של המפלגה בראשו עמד היטלר ב[[מינכן]]. היו להם חילוקי דעות נוספות וביניהן אם המפלגה תנוהל לפי עקרון המנהיגות או לא. בעימות נוסף שאותו תכנן היטלר, התכנסו חברי המפלגה לועידה ב[[במברג]] ב-[[14 בפברואר]] [[1926]]. בועידה, היטלר גבר על חברי המפלגה הצפוניים הודות לכישורים ה[[רטוריקה|רטורים]] שלו, והשאלה אם המפלגה תנוהל לפי עקרון המנהיגות חדלה מלהתקיים מאז.
 
כאשר היטלר עלה לשיא כוחו, לאחר שמונה לתפקיד [[קנצלר]] גרמניה]] עם מותו של [[פאול פון הינדנבורג]], הוא שינה את תוארו ל"פיהרר וקנצלר הרייך", וכך עקרון הפיהרר נהפך לחלק בלתי נפרד בחברה הגרמנית. ראשי ערים שנבחרו בקלפיות הוחלפו על ידי נציגים מהמפלגה הנאצית. ראשי פקולטות ואף ועד הורים איבדו מכוחם ובמקומם נקבעו אישים שרירותית. הנאציים פירקו את כל ההתאגדיות והאיחודים בהם נבחרו אנשים בהליך של הצבעה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]]. תאגידים במדינה הוכפפו אף הם לעקרון המנהיג וגם ארגוני ספורט. לבסוף, כל צורת התאגדות או ארגון הוכפף בגרמניה הנאצית תחת ידיו של מנהיג יחיד.
 
[[הרמן גרינג]] אמר ל[[נביל הנדרסון]], שגריר [[בריטניה]] בגרמניה הנאצית: "כאשר היה צריך להחליט החלטה, אף אחד מאיתנו לא נחשב ליותר מהאבנים עליהם עמדנו. זהו הפיהרר לבדו שמחליט". [[אלברט שפר]] ציין שבכירים נאציים פחדו מלהכריע החלטות בהיעדרו של היטלר. החוקים החלו להיות חוקים שמוכתבים בעל פה ולא בכתב, וכן מנהיגים שהצליחו לבלוט ולייצר השפעה זכו לשבחים וקידום במקום ב[[צנזורה]].