ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מה עניין? |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20:
| ראש הישיבה=הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]]
|סגל הוראה=
|תלמידים=
|ספרים=
|מיקום=[[קריית משה]], [[ירושלים]]
שורה 46:
[[קובץ:Rabi Kook house 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרב קוק, שבו שכנה הישיבה מהקמתה בשנת תרפ"ד (1924) ועד שנת תשכ"ד (1964)]]
[[קובץ:Markaz harav--.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חצר בית הרב]]
הרב דוד כהן, סיפר בזיכרונותיו משנת תרפ"ג: {{ציטוט|"בקיץ שעבר ואני יושב בבית המדרש סגור ומסוגר, עטוף בטלית ותפילין ושוקד על תלמודי בקול ניגון ערב והנה דופקים בדלת, ואפתח דלתות בית המדרש, והנה שני צעירים לקראתי, ואשאלם, מה אתם רוצים? ללמוד – הייתה התשובה. אז אמרתי למזכיר הישיבה ומייסדה, הרב יצחק לוי, הנה הזדמנות ראשונה לפתיחת הישיבה ויסודה, ויעדתיו לפנות מיד בזה אל הרב... כך הונח היסוד הראשון ונפתחה הישיבה". שני הבחורים היו [[שבתי שמואלי]], לימים מזכיר הישיבה, ואריה בורדיאנסקי{{הערה|ראו: {{צ-מאמר|מחבר=אברהם מייזליש|קישור=http://www.beit-harav.org.il/images/my/my146.pdf|שם=הרב שבתי שמואלי|כתב עת=מגד ירחים|כרך=גיליון 146|שנת הוצאה=[[חשוון]] [[תשע"ב]]|עמ=4}}}}.}}
הישיבה הוקמה ב[[בית הרב]] בירושלים, (כיום ברחוב הרב קוק, סמוך ל[[כיכר ציון]]). הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, בש"ס ובפוסקים. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה ו"הרב הנזיר" רבי [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, הרב [[צבי יהודה קוק]]. בישיבה לימדו גם הרב [[יעקב משה חרל"פ]], הרב [[יצחק אריאלי]], הרב [[שלום נתן רענן]] ועוד. לצד הראי"ה, התמנה הרב [[אברהם אהרן בורשטין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד ([[1924]]) והחל לכהן כראש ישיבה ב[[אדר]] [[תרפ"ה]], ולשיעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לישיבת מרכז הרב. אך הוא נפטר ב[[י"ט בכסלו]] [[תרפ"ו]] ([[1926]]) לאחר שהספיק ללמד בישיבה כתשעה חודשים בלבד. היו מגעים להזמנתו של רבי [[שמעון שקופ]] על מנת שילמד בישיבה, אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=שמריה גרשוני|קישור=http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=333|שם="עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב": רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות|כתב עת=[[המעין (כתב עת)|המעין]]|שנת הוצאה=תשרי תש"ע|עמ=79–96}}}}.
בשנותיה הראשונות מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים והגיעה לבין שבעים לשמונים תלמידים. עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה ליותר משמונים תלמידים, אך בעקבות המשבר [[השפל הגדול|הכלכלי העולמי]] בשנות ה־30, כמו גם חוסר ניסיונו הניהולי של הרב צבי יהודה קוק שנתמנה באותה שנה למנהל הישיבה{{הערה|1=בספר "אמרי שפר" ("דמויות", הרב צבי יהודה), סיפר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] שבזמן שמצבה הכלכלי של הישיבה היה רע, תורמים שאלו את הרב צבי יהודה במה אפשר לעזור לישיבה, והרב צבי יהודה שלא הכיר צורת מטבע (
לישיבה הגיעו תלמידים בולטים מישיבות מזרח אירופה. חלק מן התלמידים השתתפו ב[[תרצ"ב]] בהקמת "[[מכון אריאל|מכון הרי פישל לדרישת התלמוד]]".
שורה 81:
הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר [[הכוזרי]], ב[[אורות (ספר)|ספר אורות]], [[אורות התורה]], [[אורות התשובה]], ו[[מסילת ישרים]]. בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד ב[[אורות הקודש]], שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם רבני ערים וישובים, רמי"ם וראשי ישיבות. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור ב[[פרשת השבוע]] שנערך ב[[מוצאי שבת]], אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות [[טלוויזיה במעגל סגור]] לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים.
בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], ובמיוחד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], הוביל [[הרצי"ה]] את תנועת ההתיישבות בשטחי [[יהודה ושומרון]]. תנועת [[גוש אמונים]] שהורכבה בעיקר מתלמידיו, שינתה למעשה את התודעה של הציונות הדתית. בכך הפך הרב צבי יהודה את הישיבה למובילה בציבור
[[קובץ:Mercaz HaRav (21).JPG|שמאל|ממוזער|250px|לימוד בבית המדרש בישיבת מרכז הרב בעת סדר צהריים, תשע"ה]]
שורה 98:
===הפיגוע בישיבה===
{{הפניה לערך מורחב|הפיגוע בישיבת מרכז הרב}}
בעקבות הפיגוע החלה חבורת תלמידים בישיבה להוציא לאור חוברות במסגרת פרויקט '''[[בשביל הנשמה]]'''. החוברות המנציחות את הנרצחים, עוסקות בנושאים
== הישיבה כיום ==
שורה 116:
בישיבה כולל ללימודי [[חושן משפט]] בראשות הרב אברהם גאופטמן דיין ב[[בית הדין הרבני]] ב[[באר שבע]], כולל הלכה בראשות הרב שמיר שיינטופ וכולל עיון ב[[גמרא]] בראשות הרב [[מאיר פרימן]].
נכון לשנת [[ה'תשע"ח]], בישיבה לומדים
בישיבה נערכות אזכרות שנתיות לרבני הישיבה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה קוק, והרב אברהם שפירא. בנוסף נערכת אזכרה שנתית לחללי הפיגוע.
שורה 129:
* בית מדרש קהילתי ב[[פתח תקווה]] בראשות הרב חגי קורץ (הוקם בשנת [[תשע"ד]])
*כולל ב[[מאחז]] '[[גבעת אסף]]' – ובו כמה עשרות אברכים בראשות הרב גיורא ברנר (הוקם בשנת תשס"ט)
* "'''[[מדרשת בת-ציון|מדרשת בת־ציון]]'''" – [[מדרשה|מדרשה לבנות]] בשכונת קריית משה בראשות הרבנית [[יפה מגנס]] ובעלה הרב [[יהושע מגנס]]
===מכון הרצי"ה===
שורה 139:
==אירועים בישיבה==
מאז [[מלחמת ששת הימים]] נערכת בישיבה מדי שנה עצרת גדולה לציון [[יום ירושלים]], בהשתתפות אישי ציבור וקהל רב. בדרך כלל מגיע [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] לאירוע. במהלך [[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה ה־21]] לא הוזמן ראש הממשלה במשך מספר שנים, בשל התנגדות הישיבה למדיניות הממשלתית לגבי [[מסירת שטחים]]. בעבר לאחר סיום האירוע הייתה מתקיימת תהלוכה של תלמידי הישיבה ואלפים אחרים ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].
מדי שנה מתקיימת בישיבה [[שמחת בית השואבה]] בהשתתפות אלפים.
שורה 169:
* הרב [[מיכאל צבי נהוראי]], פרופסור ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], לימד אמונה
* הרב [[יעקב פרידמן (ראש ישיבה)|יעקב פרידמן]], מייסד [[ישיבת תפרח]], ר"מ
* הרב [[אברהם יצחק כלאב]], אב
* הרב [[אלישע אבינר]], ראש הכולל ב[[ישיבת מעלה אדומים]], לימד אמונה משנת [[תשנ"ז]] ועד [[תשע"ג]]
* הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]], חבר [[בית הדין הרבני הגדול]], בראשית שנות התשעים התמנה על ידי הרב אברהם שפירא ל[[ר"מ]], תפקיד שבו כיהן עד שנת 1997 עת התמנותו לדיין.
שורה 208:
== מבוגרי הישיבה ==
* '''בזמן הרב קוק''': הרב [[אליהו יצחק פריסמן]], הרב [[שמעון סטרליץ]], הרב [[יצחק זונדל ריף]], הרב [[משה דוד בקשט]], הרב [[שלום אליהו ננקנסקי]], הרב [[שמואל אליעזרי]], הרב [[יצחק הלוי שולזינגר]], הרב [[מאיר הכהן קפלן]], הרב [[שלום נתן רענן]], הרב [[יהודה גרשוני]], הרב [[שאול ישראלי]], הרב [[מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]]
* '''ראשי ישיבות''': הרב [[משה צבי נריה]], הרב [[דב ליאור]], הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[צבי ישראל טאו]], הרב [[זלמן ברוך מלמד]], הרב [[חיים דרוקמן]], הרב [[ירחמיאל ויס]], הרב [[צפניה דרורי]], הרב [[אליעזר ולדמן]], הרב [[משה בלייכר]], הרב [[אליקים לבנון]], הרב [[אלי סדן]], הרב [[שלמה אבינר]], הרב [[יהושע שפירא]], הרב [[שבתי סבתו]], הרב [[מיכה הלוי]], הרב [[צבי קוסטינר]], הרב [[אליעזר מלמד]], הרב [[חיים גנץ]], הרב [[שלמה לוי (ראשון לציון)|שלמה לוי]], הרב (אל"ם במיל') [[אליעזר שנוולד]], הרב [[שמואל טל]].
* '''רבנים בולטים נוספים''': הרב [[יוסף קאפח]], הרב [[ישעיהו משורר]], הרב [[בנימין הרלינג]], הרב [[משה לוינגר]], הרב [[איתן איזמן]], הרב [[יעקב פילבר]], הרב [[שמואל אליהו]], הרב [[יוחנן פריד]], הרב [[מנחם פרומן]], הרב [[אורי שרקי]], תא"ל (מיל') הרב [[ישראל וייס]], הרב [[אלישע וישליצקי]], הרב [[דוד סתיו]], הרב [[מנחם בורשטין]], הרב [[אורי דסברג]], הרב [[ישעיהו מייטליס]], הרב [[שלמה בן חמו]], הרב [[שאר ישוב כהן]]
* '''פוליטיקאים''': הרב [[חנן פורת]], חבר הכנסת תא"ל [[אפי איתם]], הרב [[בנימין אלון]], הרב פרופ' [[דניאל הרשקוביץ]], הרב [[שי פירון]], הרב [[אלי בן דהן]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]], [[מוטי יוגב]], [[בצלאל סמוטריץ']], [[מיכאל בן ארי]]
* '''אנשי אקדמיה וחינוך''': הרב פרופ' [[נחום רקובר]], הרב פרופ' [[נריה גוטל]], הרב פרופ' [[אליאב שוחטמן]]
* '''בוגרים ידועים נוספים''': [[חיים הרצוג]], [[דוד רזיאל]], [[עזריאל קרליבך]], [[יחיאל אהרן אליאש]], [[שמחה רז]], [[מוטי שקלאר]], [[יהודה חזני]], [[רוני אלשיך]]
== לקריאה נוספת ==
* [[יוחאי רודיק|יוחאי ברוך רודיק]], '''חיים של יצירה: ישיבת "מרכז הרב" לדורותיה: הגות, חינוך
==קישורים חיצוניים==
שורה 231:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הרב קוק}}
{{ישיבת מרכז הרב}}
| |||