מנואיל שכטמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ replaced: שנות ה-30שנות ה-30 באמצעות AWB
שורה 6:
 
בשנת 1913 התקבל למכללה לאמנות ב[[קייב]], אותה סיים בשנת [[1920]].
לאחר [[מהפכת אוקטובר]] חבר לקבוצת אנשי רוח שהייתה קשורה לאגף הימני של "[[פועלי ציון]]" ולפלגים קיצוניים בתנועת הנוער הציוני "[[צעירי ציון]]". עבור ספר שירים בעברית, "געש" ([[קייב]], [[1923]]) מאת אחד המשוררים של הקבוצה, מ. נובק, עיצב שכטמן את העטיפה תוך כדי שימוש בכתב עברי מסוגנן.
 
בשנים [[1921]]-[[1919]] שיתף פעולה עם סניף של [[תרבות (רשת חינוך)|ארגון "תרבות"]] בקייב, ואף עיצב מופעים ו[[פורים שפיל]]ים בסטודיו התיאטרלי שלו, "אמנות".
 
בשנים [[1926]]-[[1922]] למד באקדמיה לאומנות בקייב, בכיתה של האידאולוג ומנהיגה של תנועת האמנות הלאומית האוקראינית, מ' בויצ'וק. בשנת [[1928]] היה חבר המשלחת של קבוצת בויצ'וק, יחד עימה לקח חלק בציור [[פרסקו|פרסקאות]] בבית נופש ל[[איכר]]ים בעיר [[אודסה]] (הפרסקאות "שיעבוד" ו"חגיגת התבואה" לא נשתמרו).
 
בשנת [[1926]] הפך שכטמן לחבר בעמותת האמנות המהפכנית של אוקראינה והשתתף במספר תערוכות שהציגו אמני העמותה. עבודותיו אף הוצגו בתערוכות כלל-רוסיות ובינלאומיות ([[הביאנלה של ונציה]], [[1930]], תערוכת האמנות [[סובייטי|הסובייטית]], [[ציריך]], [[1931]], [[טוקיו]], [[1932]]).
 
עד תחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] שכטמן לקח חלק פעיל בחיי מוסדות התרבות היהודיים. בשנים [[1927]]-[[1925]] לימד ציור בבית יתומים יהודי בקייב. אחדים מתלמידיו – י. זיסמן (נולד בשנת [[1914]]), י. סימקין ([[2002]]-[[1915]]), ב. לוקומניק הפכו להיות ציירים מקצועיים.
 
משנת [[1927]] עד שנת [[1934]] היה חבר מזכירות של סניף הארגון הכלל-אוקראיני "גזלקולט" (הארגון לתרבות יהודית-פרולטרית), מטעמו משנת [[1929]] מילא תפקיד מנהל אמנותי במוזיאון לתרבות ע"ש [[מנדלי מוכר ספרים]] בעיר [[אודסה]]. שכטמן הגדיל באופן ניכר את האוסף האמנותי של המוזיאון, רכש ואף קיבל כתרומה עבודות רבות של ציירים יהודיים.
 
בשנת [[1928]] הוא מונה לאחראי על ההפקה ב[[תיאטרון]] היהודי לנוער עובד "יוגראט" ב[[קייב]] וביצע [[תפאורה]] לשורה של הצגות ("גולדשפינר" על-פי יצירותיו של [[שלום עליכם]], [[1929]], "הערבה" על-פי מחזה של נ. לוריא, [[1930]] ועוד).
 
בשנת [[1930]] החלה להתנהל מערכה הרסנית נגד מ. בויצ'וק והסטודיו שלו, אליו השתייך גם שכטמן. הצייר הגיב ברגשנות רבה על החיסול הברוטאלי של מוסדות התרבות היהודיים, ובתגובה - הודח מכל תפקידיו.
 
בשנת [[1934]] נאלץ שכטמן לעבור ל[[מוסקבה]], שם עבד במסגרת של קבוצה שעסקה בעיצוב תהלוכות חגיגיות וקישוט פארקים.
שורה 26:
בשנת [[1938]] הוא ערך נסיעת היכרות ל[[קולחוז]]ים ב[[חצי האי קרים|קרים]] ([[אוקראינה]]), שם ביצע שורת סקיצות גרפיות וצייר סדרת תמונות ("הקולחוז היהודי בקרים", [[1938]], המוזיאון לאמנות האוקראינית בקייב, "המהגרים בהמתנה", אוסף [[מרק שכטמן]], באר-שבע).
 
בשנת [[1939]] עיצב שכטמן עבור התיאטרון היהודי הממלכתי תפאורה להצגה "[[הרשלה|הרשל'ה מאוסטרופולי]]" על-פי מחזה מאת מ. הרשנזון (הבמאי – [[בנימין זוסקין]]). ביסודן של הגישה הפדגוגית והקונספציה האמנותית של שכטמן עמד הרעיון ליצור צורה אמנותית לאומית מודרנית המבוססת על ראייה חדשה של אמנות [[הרנסאנס]] המוקדמת האיטלקית והביזאנטית והאמנות האוקראינית העממית מהמאות ה-18-16 כהמשכה הטבעי.
 
רגישותו של מורו, מ. בויצ'וק, לבעיות של לאומיות, שמצאה את ביטויה באמנות, וכן משיכתו הטבעית לפלסטיקת המזרח העתיק עוררו אצל שכטמן הזדהות עם שייכותו הלאומית ל[[יהדות]]. כבר בעבודותיו העצמאיות הראשונות (עבודת גמר – תמונת "דינה", דיוקנה של אשת הצייר, [[1926]], אוסף [[מרק שכטמן]], [[באר-שבע]]) הוא הצליח ליצור סימביוזה מקורית של שיטות אמנותיות, אשר אופייניות רק לחברי האסכולה של בו'יצוק (העבודה באמצעות הטמפרה, הסטאטואריות והמונומנטליות של הצורה, הצבע הלוקאלי החשוף), עם היהדות. כך, לדוגמה, הצגת [[פוגרום]] יהודי ברקע של "דיוקנה של האם" ([[1927]]-[[1926]], המוזיאון לאמנות האוקראינית בקייב) מהווה בתמונתו של שכטמן ציטוט מתוך התמונה האוקראינית העממית הידועה "הקוזאק מאמאי".
 
היהדות הפכה לנושא המרכזי ביצירותיו של שכטמן. בעיקר היה זה הביטוי האמנותי לרגעים הטראגיים מתוך ההיסטוריה הלאומית הלא רחוקה – [[פוגרום|הפוגרומים]]. לנושא זה הוקדשו יצירותיו החשובות ביותר מן התקופה ההיא – "קורבנות הפוגרום" ([[1926]]) ו"המהגרים" ([[1929]]), שתי תמונות שנמצאות במוזיאון לאמנות האוקראינית ב[[קייב]]. את חשיבותו של הנושא הדגיש הצייר בעצמו, כאשר איחד את היצירות האלה לסדרה בשם "קורות חיי" וצירף אליה תמונות על נושאים מתוך ילדותו ("עגים בצק", [[1927]], אוסף [[מרק שכטמן]], [[באר-שבע]]).
שורה 40:
 
{{מיון רגיל:שכטמן, מנאויל}}
 
[[קטגוריה:תיאטרון יהודי]]
[[קטגוריה:יהודים מווהלין]]