אגודת יורדי ים זבולון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
|||
שורה 11:
==היסטוריה==
===הקמה===
'אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל' נוסדה והחלה לפעול בחוף תל אביב בשנת [[1928]] בפעילות לימוד ה[[ימאות]], אך שמה המלא, פרסומה הרשמי ורישומה נעשו רק בשנת [[1930]]. מטרותיה המוצהרות של האגודה בהקמתה, כללו הכשרת דור של יורדי ים עבריים - מלחים, [[דייג]]ים ו[[ספן|ספני]] נמל, החדרת רעיון תחיית ה[[ים]] בין כל שכבות העם, סיוע לחלוצי הספנות וה[[דיג]] העבריים, וקירוב הנוער העברי ל[[ספורט]] ולפעולה ימיים. כמו כן התעתדה האגודה לייסד קו ימי קבוע בין ערי החוף בארץ ישראל, לבנות בריכות שחייה, לדאוג להקמת "קרן ים" שתשמש כמכשיר הכספי העיקרי למען כיבוש הים, לפתח את ה[[דיג]] בארץ, לתמוך בהקמת תחנה הידרו-ביולוגית, ולהוציא לאור [[ספרות מקצועית]] ימית.
בראש המפעל עמד ד"ר למתמטיקה, מהנדס תעופה ובוגר אקדמיה ימית [[מאיר גורביץ]]. החזון להקמת בית ספר ל[[ימאות]] החל בשנת [[1914]] בשיחה בין גורביץ לחברו יצחק ברגר מחיפה שבה סוכם כי ברגר יקים ברוסיה חברת [[ספנות]] בשם "זבולון", וזו תפריש מרווחיה להפעלת בית ספר עברי בארץ ישראל ליד [[הטכניון]] ב[[חיפה]], שיהווה בית ספר למקצועות ימיים ובשלב שני גם למקצועות ה[[תעופה]]. הוא הבין כי עדיף יהיה להתחיל מ[[צי עברי|כיבוש הים]] ואחריו [[ראשית התעופה העברית בארץ ישראל|כיבוש האוויר]]. כשנה אחר ניסיונו הראשון ב-[[1913]] עת בנה דגם של אוירון לשכנע את היישוב להקים בית ספר למקצועות תעופה. הצליח וגייס הון מהיישוב. אך אז, בעת טיסת ראווה התרסק האווירון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] על חוף תל אביב, פרצה מלחמת העולם ונגנז החלום לשנים.
גורביץ ידע למשוך את הקבוצות הראשונות של צעירי ארץ ישראל לפעולות ימיות מעשיות, וקירב למוסד החדש אנשי ים לשמש בו מורים, כמו [[גיור|הגר]] רב החובל הוותיק [[אריה באייבסקי]] ואת וולודיה איצקוביץ' ימאי ותיק ומנוסה הידוע בכינוי "[[זאב הים (רב חובל)|זאב הים]]", הוא קצין סיפון שפיקד על אוניית המשא [[גוזל (אונייה)|גוזל]] (1928) 11 שנה בטרם הוסמך. גורביץ קרב גם עסקנים ציבוריים חשובים ועל אלה נמנו התעשיינים [[חיים לייבוביץ]] והמהנדס [[עמנואל טובים]] ואחרים.
מסירותו של גורביץ לבעיות הימאות העברית הייתה מוחלטת ובאותה עת, בלבדו פעל כמוסד שלם במשך כעשרים שנה. לא היה לו די כוח ארגוני כדי לבסס את האגודה מבחינה מקצועית וכלכלית כאחד. את התפקיד הזה קיבלו על עצמם שניים שאהבתם לים ולעם הייתה רבה, טובים ולייבוביץ. השניים חילקו ביניהם את העבודה באופן שהטיפול בהדרכה ימית בידי טובים, והעניינים הכלכליים בידי לייבוביץ.
טובים היה איש מקצוע בתחום ה[[הנדסה]], בוגר האקדמיה הימית ב[[פטרוגרד]] ובעל חוש פדגוגי מפותח ויכולת להשליט משמעת ברזל החשובה כל כך לימאי. הרבה הודות לסגולותיו הובלו ה"זבולונים" והאגודה כולה ל[[דרך המלך]].
שורה 29:
בראשית אפריל 1932 כשבועיים אחרי טקס פתיחתה החגיגית של [[המכביה]] הראשונה בארץ ישראל בזמן ביקורם ביישוב של מאות ספורטאים ועתונאים מהעולם, הציגה אגודת זבולון את פעילותה, ביריד התחבורה שהתקיים ב"גני התערוכה יריד המזרח" בצמוד למגרש המכביה. במקום הוצגו לראווה אמצעי השיט של זבולון וחידושים בתחום הימאות. היישוב נקרא להצטרף לפעילות הימאות בבית הספר הימי זבולון שחניכיו בוגרי המחזור הראשון הוסמכו בשנת 1931.
עוד ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] נבנו התחנות הימיות בסניפים שהיו קיימים אז, נרכש ציוד רב ערך ובו סירות חתירה, מפרשים, מנוע וספינות להפלגות ארוכות. רכוש האגודה גדל משנה לשנה. הודות לתרומתה האישית של דיאמונד הוקמה תחנת סירות בת קומתיים על שפת [[הירקון]]. בשנים אלה בנו אנשי "זבולון" שתי תחנות מברזל ובטון ב[[חוף זבולון (הרצליה)|חוף זבולון]] ב[[הרצליה]] וב[[חדרה]] (במפרץ אולגה).
בימי הקרבות בבת ים בשנת [[1948]] תפסו ה"זבולונים" את הבניין של "סי פלס" וסידרו שם תחנת סירות גדולה. כמו כן, נרכש מועדון ללימודים עיוניים במרכז העיר ובמרוצת הזמן נרכש הבניין של "סי פלס" מידי האפוטרופוס עבור האגודה, שוב הודות לתרומתה של דיאמונד. שנים רבות עבד סניף [[חיפה]] ב[[נמל חיפה]], עד שהועבר ל[[נמל הקישון]].
בצוואתה, ציוותה דיאמונד על העברת המימון לבניית "[[בית זבולון]]" ובשנת [[1963]] הוקם בית האגודה במקומו של בית הסירות.
===פעילות בשנות טרום המדינה===
הפעולות הראשונות של "זבולון" השפיעו על גישתו של הנוער העברי לים. למרות התנגדות ההורים, הסכנות מצד הערבים, ריחוקו של מקום הפעולות הימיות ממרכזה של תל אביב הקטנה "אל קצה העולם בנהר הירקון" והיחס הלגלגני של הציבור הארץ ישראלי לימאים הירוקים, הצטרפו מאות מצעירי תל אביב לשורות הזבולונים.
העבודה התקדמה כה יפה, שכבר בתחילת שנות ה-30 נוצר דור חדש של ספנים עבריים שמשורותיהם יצאו מדריכים ימיים ראשונים של זבולון.
עם פיצול פעילותם השוטפת של בתי ספר זבולון, 'היומי-הנורמלי' ו'הערב' בשנים 1932-1931 עקב בעיות תקציב וסכסוכים עם אנשי מועדון הספורט, מורים כמו [[אריה גרבנוב|גרבנוב]], לוין, ורוזין שיצאו לימים עם "[[עמנואל (אונייה)|עמנואל]]", ובאייבסקי רב החובל הוותיק וקציני הים [[אליעזר חודורוב]] וישראליתן וימאים נוספים, יצאו להתפרנס במקצועם והיו ממקימי [[צי עברי|הצי העברי]].
גורביץ הפעיל בי"ס יומי עד שנטרפה ב-[[1933]] "[[קינגפישר (אונייה)|קינגפישר]]" אוניית הלימוד והדיג שרכש בכספו. לימודי ערב ופעילות המועדודונים לא פסקו וזבולונים החלו להתגייס ל[[הצי המלכותי הבריטי|צי הבריטי]] כמקצוענים מוערכים. מאוחר יותר הפליגו על האוניות "[[תל אביב (אונייה)|תל אביב]]", "[[הר ציון (אונייה)|הר ציון]]" ו"[[הר כרמל (אונייה)|הר כרמל]]" בקווים שבין ארץ ישראל לאירופה כמלחים ובמרוצת הזמן גם כקצינים. חלקם הפך קציני [[חיל הים הישראלי]].
בשנת [[1936]], בימי [[המרד הערבי הגדול]], הוחלט בדחיפות לבנות את הנמל העברי הראשון בתל אביב. [[נמל תל אביב]] הוקם במקום בו עמד כבר "עמוד הברזל" שקבעו הזבולונים מעבר ל[[שובר גלים|שוברי]] הגלים, ארבע שנים קודם ([[1931]]).
ראש העיר [[מאיר דיזנגוף]] פנה לעמנואל טובים בבקשה לגייס שוב את צעירי זבולון לשם פריקת "[[צ'טבורטי]]", האונייה הראשונה שהגיעה לנמל. כן ביקש דיזנגוף שהזבולונים הצעירים יקימו מזח קטן בחוף שיקל על פריקת הסחורות. הזבולונים נענו לקריאה ובתוך לילה אחד יצרו מזח ארעי צף וקשרהו מהחוף אל "עמוד הברזל". הם גם היוו את גרעין עובדי נמל ת"א ואחדים מהם אף תפסו בו עמדות מפתח. זה היה ליל המאורעות בו הוקם נמל תל אביב במקומו.
שורה 53:
בשנת [[1936]] הוקמה על ידי מוסדות [[היישוב]] אגודה להכשרה ימית שמטרתה העיקרית העמקת התודעה הימית. אגודה זו נקראה "[[החבל הימי לישראל]]" (החי"ל). [[החבל הימי לישראל|החי"ל]] בשיתוף עם המחלקה הימית של [[הסוכנות היהודית]] ו[[הטכניון]], החלו בהגשמת חזונם של [[איתמר בן אב"י]] ו[[מאיר גורביץ]] מחייה הימאות העברית בא"י חזון שהחלו בהגשמתו בתקופה ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]] בשנת [[1913]].
בשנת 1937 טבעה ליד האי קורסיקה "שרה א'" אוניית הלימוד מצ'יוויטווקיה איטליה, החל משבר בהפעלת בתי הספר הימיים בחו"ל. לשמחתם של הנהלות אגודות 'זבולון' '[[הפועל]]' ו'[[מכבי צעיר|מכבי]]', ביום 18 אוקטובר [[1938]] הוקם "'''בית הספר הימי על יד הטכניון העברי בחיפה'''" כמחלקה ימית של בית הספר [[בסמ"ת]]. משהתעוררו בעיות סמכות ניהול, עבר בית הספר לעכו. רק בעקבות שילובו בצרכי ביטחון המדינה בשנת [[1954]], קיבל את שמו המאוחר [[בית הספר לקציני ים עכו]]).
החי"ל והנהלות בתי הספר הימיים בתל אביב וחיפה יחד עם תנועות הנוער הימיות ניהלו בתקופת [[המנדט]] פעולות הדרכה ימית לנוער בחופי [[נהריה]], [[שבי ציון]], [[עתלית]], [[כפר ויתקין]], [[הרצליה]], [[דגניה א']], [[טבריה]] ו[[תל אביב]]. ההדרכה הימית ב[[בית הספר הימי זבולון|זבולון]] נמשכה עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בספטמבר [[1939]]. הזבולונים ערכו מחנות אימונים רבים, השתתפו בהפלגות ממושכות ב[[סירת מפרש|סירות מפרש]] ל[[ביירות]] ול[[רודוס]], ומאוחר יותר גם ב[[סירת מנוע|סירות מנוע]] ל[[אלכסנדריה]], רודוס ו[[איסטנבול]]. בעזרתה של הנריאטה דיאמונד נבנו תחנות ימיות בתל אביב, בהרצליה, ב[[חדרה]] וב[[חיפה]].
יותר מ-2,000 בוגרים סיימו את לימודיהם בזבולון עד שנת [[1939]]. הם שירתו אז באניות עבריות, בנמלי ארץ ישראל, ב[[ספינה|ספינות]] [[דיג]] ובמפעלים לבניית [[סירה|סירות]].
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] שלח ז'בוטינסקי את הלפרן לנהל משא ומתן עם ממשלת צרפת על הקמת לגיון עברי, ובנוסף פתח במשא ומתן עם האדמירלות ב[[קנדה]] על יסוד "בי"ס ימי עברי גדול" כהמשך '''ללגיון העברי'''. רבים מחברי זבולון הפועל ומכבי התגייסו ליחידות הובלה ופריקה של הצבא הבריטי. בהתחלה לא רצו להעסיקם בתפקידים ימיים ממשיים, אבל במרוצת הזמן גויסו אנשי התנועות הימיות ליחידות ימיות שונות של [[הצי הבריטי]]. רבים מבני זבולון כמו גם מתנועות אחרות הצטיינו בעבודתם המקצועית, בגבורתם ובמסירותם ואף צוינו לשבח.
שורה 87:
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=IbFzfmGEECs&list=TLJpiFpFnOOMg "פני הנוער לים"], הכשרה ימית ב[[קיסריה]], [[יומני כרמל]] נובמבר 1945
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=98oitKeNji0&list=TL-TJFtd6dqlE&t=386 חנוכת סירת אימונים למועדון הספורט זבולון ברמת גן], במעמד [[אברהם קריניצי]]. [[יומני כרמל]] 1947 <small><small>(התחלה 6:26)</small></small>
[[קטגוריה:ארגונים ימיים בתקופת היישוב]]
| |||