היצע כסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון
אין תקציר עריכה
שורה 3:
במרבית מדינות העולם בהיסטוריה, הוגדר מטבע אשר נקבע על ידי השלטון ככלי החוקי ליישוב חובות{{הערה|באנגלית מכונה מונח זה legal tender, וכל אמצעי תשלום בארצות הברית מכיל ציון לכך שהוא מהווה כלי כזה לפי חוק המדינה}}, אשר מונפק על ידי השלטון, וחקיקה מחייבת את אזרחי המדינה להשתמש בו לעסקיהם. בישראל מהווה ה[[שקל חדש|שקל]] מטבע כזה. בעבר, אמצעי תשלום המאושרים על ידי השלטון הוגבלו למטבעות, ומאוחר יותר גם שטרות אשר הונפקו על ידי גוף אשר קיבל הסמכה להדפסת כספים מהשלטון. עם זאת, [[בנקאות ברזרבה חלקית]] מאפשרת לבנק להיות חייב סכום כסף רב משהופקד לתוכו. למשל, אם משה הפקיד 100 שקלים בבנק, הבנק שמר 10% מהם (10 שקלים) כרזרבה, והלווה 90 שקלים לדוד, היצע הכסף הכולל הוא 190 שקלים (על אף שכמות הכסף הזו אינה קיימת כלל במערכת, ולו משה יבקש את כספו בטרם החזיר דוד את ההלוואה, הוא יגלה שהבנק אינו מסוגל לשלם לו).
 
בשל מורכבותם, קיים קושי באיסוף נתונים על היצע הכסף במדינה, ונתונים הרומזים עליו נאספים לרוב על ידי משרד האוצר או הבנק המרכזי של המדינה. קיימות תאוריות רבות המקשרות בין היצע הכסף ובין תופעות מוניטריות אחרות כדוגמת [[אינפלציה]], [[דפלציה]], רמות המחירים של מוצרים נתונים במדינה וכו', אך אין הסכמה על השפעתם של אלה על אלה{{הערה|[http://www.newyorkfed.org/aboutthefed/fedpoint/fed49.html The Money Supply – Federal Reserve Bank of New York]. Newyorkfed.org}}{{הערה|[[Milton Friedman]] (1987). “quantity theory of money”, ''[[The New Palgrave: A Dictionary of Economics]]'', v. 4, pp. 15–19}}{{הערה|שם="iwdef"|{{cite web |url=http://www.investorwords.com/3110/money_supply.html|title= money supply Definition|accessdate=2008-07-20}}}}, ובעוד שיש הטוענים שתופעות אלה נגרמות על ידי היחס בין היצע הכסף ובין כמות הסחורות והשירותים במדינה (והערך שיש לאנשים עבורם), טוענים אחרים כי תופעות מוניטריות אלה מקורן באופי חלוקת הכסף בין חברי המדינה.{{הערה|Lance Taylor: Reconstructing Macroeconomics, 2004}}.
 
== מדדים להיצע הכסף במערכת הרזרבה הפדרלית בארצות הברית ==
שורה 14:
{| class="wikitable"
|-
! Type of money
! M0
! MB
! M1
! M2
! M3
! MZM
|-
| שטרות ומטבעות בידי הציבור (מחוץ לבנקים וכספות מוסדות להפקדת כספים)| ✓{{הערה|שם=dollardaze.org|[http://dollardaze.org/blog/?post_id=00565 "Gold, Oil, Stocks, Investments, Currencies, and the Federal Reserve: Growth of Global Money Supply"]. DollarDaze Economic Commentary Blog by Mike Hewitt.}}
|
|
|
|
|
|-
| שטרות ומטבעות השמורים בכספות בנקים ([[מזומן כספות]])
|
|
|
|
שורה 39:
| אשראי של ה[[פדרל רזרב]]
|
|
|
|
שורה 100:
| ✓
|}
* '''M0''': בחלק מהמדינות, כדוגמת בריטניה, כולל M0 רזרבות בנקאיות, ולכן מכונה הבסיס המוניטרי, או הכסף הצר.{{הערה|[http://moneyterms.co.uk/m0/ M0 (monetary base)]. Moneyterms.co.uk}}.
* '''MB''': הבסיס המונטרי (Monetary Base), המציין את כלל המטבעות במחזור. מרכיב זה נובעים כל רכיבי היצע הכסף האחרים בכלכלה.
* '''M1''': רזרבות בנקאיות לא כלולות ב-M1.
* '''M2''': מציין את M1, והן אמצעים הדומים ל-M1{{הערה|{{cite web |url=http://www.investopedia.com/terms/m/m2.asp|title= M2|accessdate=2008-07-20 |publisher= Investopedia}}}}. M2 מהווה כלי מרכזי לצפיית אינפלציה.{{הערה|{{cite web |url=http://www.investorwords.com/2909/M2.html|title= M2 Definition|accessdate=2008-07-20 |publisher= InvestorWords.com}}}}.
* '''M3''': אמצעי אשר אינו מפורסם על ידי הפדרל רזרבה מאז 2006. מציין את M2 ופיקדונות גדולים ואריכי טווח. עם זאת, קיימים גופים פרטיים אשר מנסים להעריך רכיב זה באופן עצמאי.
* '''MZM''': Money with zero maturity. סך הכסף הנזיל במדינה. מדידת קצב החלפת הידיים של ה-MZM שימשה כאמצעי לחיזוי אינפלציה.