יבגני רטנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Jenka Ratner in 1968.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ג'נקה רטנר בשנת 1968, השתחרר מהצבא בדרגת אלוף משנה]]
[[קובץ:Jenka Ratner in 1932-1934 in Kashmir north India.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רטנר על אופנועו בו טייל ב[[קשמיר]] שבצפון [[הודו]] בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]]]
[[קובץ:Jenka Ratne and Michael Shore in 1959 at Israel Defense Prize Ceremony, with David Ben-Gurion and Haim Laskov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: [[ג'נקה רטנר]], [[הרמטכ"ל]] [[חיים לסקוב]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]] ו[[מיכאל שור]], בטקס הענקת [[פרס ביטחון ישראל]] ב-[[1959]] לרטנר ושור]]
'''אֶבְגֵנִי (גֶ'נְקָה) רַטְנֶר''' ([[17 באוגוסט]] [[1909]] – [[25 במרץ]] [[1979]]), הידוע גם בשמו ה[[עברות|מעוברת]] '''גִּדְעוֹן רַבְטַל''', היה [[מהנדס]] ו[[ממציא]] [[ישראל]]י, ממייסדי [[חיל המדע]], חתן [[פרס ביטחון ישראל]].
שורה 9:
בשנת [[1922]], בהיותו בן 13, [[העלייה השלישית|עלה לארץ ישראל]] עם סבו. אביו ה[[קומוניסט]] נשאר ברוסיה, והוא לא ראה אותו יותר. סבו היה פרופ' [[אלכסנדר איליוב]], שייסד את [[הפקולטה לכימיה (טכניון)|הפקולטה לכימיה]] ב[[הטכניון|טכניון]], והמשפחה התגוררה ב[[חיפה]]. בשנת [[1928]] סיים רטנר את לימודיו ב[[בית הספר הריאלי]], ובשנת [[1932]] סיים את לימודיו בטכניון, שם למד [[הנדסה אזרחית]].{{הערה|{{דבר||בתכניון|1932/10/16|00408}}}} בסיום לימודיו עבד במשך שנתיים כמהנדס מכונות במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. במקביל ערך מסעות אופנוע הרפתקניים לארצות ערב, אירופה, סהרה, סודאן והודו.
בשנים [[1935]]–[[1942]] עבד כמהנדס מכונות ב[[חברת הנפט העיראקית]] (IPC, כיום [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]]). במקביל, החל לפעול בארגון "[[ההגנה]]" בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כ[[טייס]] במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם [[מוקש המטרייה]] שתכנן נגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז [[דוד בן-גוריון]] עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הבריטים למוקש המטרייה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת [[1942]] לשורות [[הצבא הבריטי]], ונשלח לאנגליה לבסיס ה[[מחקר ופיתוח]] של [[האדמירליות]] בעיר [[פורטסמות]] לעסוק בפיתוח נשק נגד [[צוללת|צוללות]]. בין היתר היה מעורב בפיתוח ה[[מרגמה SQUID]] נגד צוללות, שפגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת [[1947]] נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל; הבריטים סירבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו [[אזרחות|נתינות]] בריטית. לאור זאת, רטנר התחזה כחולה סופני המבקש להיקבר בארץ ישראל. לאחר הגיעו ארצה הצטרף למחלקה המדעית של "ההגנה", היה ממייסדי [[חיל המדע]] של צה"ל והפך למהנדס הראשי של החיל. במסגרת תפקידו בחיל המדע פיתח אמצעי לחימה רבים כגון [[מוקש]]ים, [[מרגמה 6 אינץ']] ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו ב[[מלחמת העצמאות]].
בעקבות פיזור חיל המדע עבר לגוף המחליף, [[אגף מחקר ותיכון]] ב[[משרד הביטחון]]. לאחר הקמת [[רפא"ל]], בשנת [[1958]], עבר לעבוד בה ועסק בפיתוח אמצעי לחימה. ברפא"ל הקים את חטיבת החימוש, שבה שימש ראש פרויקט מרכזי. בגין עבודתו הוענק לו פעמיים [[פרס ביטחון ישראל]], באחת מהן הוענק לו הפרס בשנת [[1959]] על פיתוח ה[[רב-בזוקה]].
| |||