משה שוובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
|||
שורה 12:
|הערות=
}}
'''משה''' ('''מקס''') '''שְוָבֶּה''' (נכתב לעיתים '''שוובה''', '''שוואבה'''; ב[[גרמנית]]: '''Moshe''' ('''Max''') '''Schwabe''';{{כ}} [[20 ביולי]] [[1889]], [[האלה]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] – [[11 בספטמבר]] [[1956]], [[תל אביב]]) [[פילולוג]] וחוקר [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[יוונית|יווניות]] ו[[לטינית|רומיות]] [[גרמני]]-[[ישראלי]]. ממייסדי [[חינוך משלים|החינוך המשלים]] בארץ ישראל. כיהן כ[[נשיא (ארגון)|נשיא]] בפועל של ה[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]].
==ביוגרפיה==
שורה 19:
פעל ב[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] מנעוריו. ב-[[1920]] הוזמן ל[[ליטא]] ושימש כמנהלה הפדגוגי של [[הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה|הגימנסיה העברית]] ב[[קובנה]], שנקראה אחר כך על שמו (בין תלמידותיו הייתה [[לאה גולדברג]]). היה נשיא הסתדרות [[החלוץ]] בליטא וחבר מרכז החלוץ העולמי, כמו כן כיהן כיו"ר [[קרן היסוד]] בליטא ויו"ר [[השומר הצעיר]] שם. ב-[[1921]] היה חבר הנשיאות של כנס היסוד של ההסתדרות העולמית של החלוץ, ב[[קרלסבד]].
ב-[[1925]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], ועם פתיחת [[האוניברסיטה העברית]] באותה שנה, הוזמן מטעם ההנהלה לשמש בה כמרצה. באותה שנה הקים את [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער החלוצית]] הראשונה בארץ ישראל, "לגיון צופי ירושלים". ב-[[1928]] ייסד יחד עם פרופ' [[אביגדור צ'ריקובר]] את החוג ל[[יוונית עתיקה|לשון]] ו[[ספרות יוון העתיקה|ספרות יוונית]].{{הערה|1=[http://web.archive.org/20040111114723/icj.huji.ac.il/cherrick/chogim.htm חוגי ההוראה הראשונים באוניברסיטה העברית] שנות יסוד החוגים ושמות מרצים מרכזיים בתקופת המנדט}} השתתף בקונגרס הבינלאומי ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]] הראשון, ב[[אמסטרדם]], [[1938]]. מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היה כעשרים שנה יו"ר הוועדה הפדגוגית של מפעל גוגנהיימר לנופש עבור ילדים, וחבר בוועדת גוגנהיימר לנופש.{{הערה|[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_86.9.pdf מגרשי המשחקים של גוגנהיימר-הדסה], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 86, עמ' 82. }}
בהשראתו הוקמו החל משנת 1925 [[מגרש משחקים|מגרשי המשחקים]] הראשונים בישראל, ב[[ירושלים]], [[תל אביב]], [[צפת]] ו[[חיפה]] על פי מודל שנועד למנוע שוטטות וניצול נכון של שעות הפנאי בעיקר בקרב [[נוער בסיכון|בני נוער "עזובים"]] ש[[נשירה מהלימודים|לא למדו במסגרות מסודרות]].{{הערה|1=[[יובל דרור (חוקר חינוך)|יובל דרור]], "החינוך הבלתי פורמלי של הנוער ב"יישוב" ובמדינת ישראל" בתוך: שלמה רומי ומרים שמידע (עורכים), '''החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה''', ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשס"ז" עמ' 33.}}
שורה 49:
{{נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:שובה, משה}}
[[קטגוריה:ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים]]
| |||