שטרסבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמפלגה הנאצית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 152:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] החלו היהודים לשוב לשטרסבורג, אליהם הצטרפו יהודים רבים מצפון אפריקה בשנות ה-60. רבה הראשי של העיר הרב אברהם דויטש קרא לרב [[אברהם דוד הורוביץ]], לימים אב בית דין ב[[העדה החרדית|עדה החרדית בירושלים]], לשמש כדיין בשטרסבורג, תופעה יוצאת דופן בזמנים אלו, שתרמה רבות לביסוס הקהילה ולהפיכתה למרכז רוחני ותורני בולט בצרפת, עם מוסדות תורניים רבים ([[ישיבה תיכונית]], [[כולל אברכים]], [[תלמוד תורה]], מערכת כשרות ענפה ועוד).
 
כיום חיים אלפי יהודים בשטרסבורג (כ-15-20,000 יהודים, מתוכם רק כ-2,000 דתיים). מספרית, היא איננה מדורגת בין הקהילות הגדולות ביותר במדינה, אך משקלה מבחינה תורנית ורבנית וגם היותה חלק מערש [[יהדות צרפת]] המודרנית - עושים אותה לקהילה חשובה ביהדות צרפת. 60% מתוכם [[אשכנזים]] והיתר [[יהדות ספרד|ספרדים]]. בכך מתאפיינת הקהילה כאחת היחידות בצרפת בה המסורת האשכנזית תופסת מקום מכריע, ברבנות, במנהג ויש שיאמרו גם באופי, כולל של הקהילות הספרדיות. בשל הכח התורני של הקהילה, גם פעילותה של [[חסידות חב"ד]] בעיר, אף כי חשובה, בעיקר ברב הסטודנטים, איננה תופסת את המקום המכריע לו היא זוכה בשאר הקהילות במדינה.
 
הקהילה נתפסת כבעלת אופי "[[ליטאים (זרם)|מתנגד]]", בוודאי לעומת האופי הרווח בקהילות הספרדיות בצרפת. תרמו לכך המסורת האשכנזית, פעילות אינטלקטואלית מאוד מושרשת בחוגי הלימוד המקומיים (הן בחוגים המסורתיים והן בחוגים התורניים יותר) ובמידה מסוימת השפעתן של משפחות מבית מדרשו של הרב אליהו אביטבול, אשר ריכז סביבו סטונדטים תועים בתקופת מהומות [[מאי 1968]], וקירבם ליהדות בעלת אופי ליטאי אך פתוח לשפה הפילוסופית והאינלקטואלית. מהן השתלמו בבית מדרשו של הרב [[גדליה נדל]] ופתחו כמה בתי מדרש בעיר המושפעים מאופי לימודו והשקפתו (בעיקר במה שמהווה הריכוז היהודי השני בעיר, סביב גינות [[האורנג'רי]] {{צר|Orangerie_(Strasbourg)}} ו[[המוסדות האירופיים בשטרסבורג|המוסדות האירופיים]] {{אנ|European_institutions_in_Strasbourg}}).
 
בעיר יש כיום בתי כנסת ובתי מדרש רבים, בתי ספר, חנויות מכולת ומסעדות וכן מספר קהילות חרדיות. כל אלה יוצרים מרקם חיים פעיל עם נראות רבה (בעיקר ברובע ה[[קונטד]] {{צר|Contades_(Strasbourg)}}, בו קיים ריכוז יהודי בולט). רב העיר משנת 1987 הואהיה הרב [[גרשון (רנה) גוטמן]] {{אנ|René_Gutman}}, יליד צרפת ובוגר ישיבות ליטאיות בארץבישראל ואינטלקטואל מוערך בקרב הקהילה ומחוצה לה.החליף אותו הרב אברהם וייל, יליד העיר וחשעבר רבה של טולוז, בשנת 2017. הרב מרדכי זקבך, כיום מתגורר בעיר [[מודיעין עילית]], מילא את מקומו של אב בת הדין הרב הורוביץ, וכיום משמש במשרת ה[[אב"ד]] הרב מיכאל שמערלא, רב הקהילה היחידה המתפללת ב[[נוסח ספרד|נוסח ספרד-חסידים]] (מלבד בית חב"ד), "עדת ישראל". קיימת [[יהדות חרדית|קהילה חרדית]] ותיקה עוד מלפני השואה, קהילת "עץ חיים", בראשות הרב [[שמואל עקיבא שלזינגר]]. עד שנות ה-2000 היא היוותה עדות אחרונה לחיים היהודיים במרכזם הישן, קרוב לתחנת הרכבת העירונית. הקהילה נאלצה להעתיק את מקומה וממוקמת כיום סמוך לבית הכנסת הגדול. בית הכנסת הישן, ששרד את השואה, נהרס עד היסוד. בית הכנסת של קהילת עדת ישראל אף הוא היה ממוקם באזור היהודי הישן, עד אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. מאז, לא ניתן למצוא בעיר בתי כנסת מלפני מלחמת העולם השנייה, כי אם מחוץ לעיר, בכפרים ברחבי המחוז.
 
לעיר קיים [[עירוב]], בחלקו טבעי ([https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1wt2XKTQSNLO9HR4vQbMKya4FONU&hl=en_US מפת הערוב]), המאפשר לטלטל בשבת. רוב האוכלוסייה הדתית סומכת עליו, אך החוגים החרדיים יותר מחמירים על עצמם ולא מטלטלים בשבת בעיר.
 
אתרים רבים בעיר מנציחים את [[יהדות אלזס]]:
*'''[[קתדרלת שטרסבורג]]''' - בחזית השער הדרומי של ה[[קתדרלה]] נמצאים שני פסלים המבטאים את יחסהּ של הנצרות אל היהדות בראשית [[ימי הביניים]]. אלו שני פסלים של נשים ששמן Ecclesia ו-Synagoga (''"הכנסייה"'' ו''"בית הכנסת"'', או "כנבת ישראל") והן מייצגות את ה[[נצרות]] וה[[יהדות]]. ''Ecclesia'' היא אישה זקופה הלובשת בגד יפה, מישירה מבט וכתר על ראשה. היא מחזיקה בידה שרביט וגביע. הבעת הפנים של הפסל מבטאת ניצחון על אויבתהּ, ''Synagoga''. לעומתה הפסל של ''Synagoga'' לובשת בגד מרופט, השרביט שבידה שבור ולוחות הברית שבידה עומדים ליפול. את הבעת פניה אי אפשר לראות שכן ראשה מורכן ועיניה מכוסות כדי להראות שהיא איננה רואה את האמת של הנצרות.
*'''מוזיאון הקתדרלה - Musee de l'Oeuvre Notre Dame''' – במוזיאון מוצגות יצירות אמנות משטרסבורג והסביבה מ[[המאה ה-11]] ועד [[המאה ה-17]]. בחצר המוזיאון אפשר לראות מספר מצבות יהודיות מ[[המאה ה-12]] ועד [[המאה ה-14]]. במקור הוצבו מצבות אלה בבית קברות היהודי ב"כיכר הרפובליקה".
*בכיכר אין זכר לבית הקברות, אך בסמוך ניתן לראות את "גשר היהודים" (Passerelle des Juifs), עדות לחוק שהיה אוזר ליהודים לגור בעיר ולכך שבסוף יום המסחר היו יוצאים את העיר דרך הגשר ההוא.