הבדלים בין גרסאות בדף "איוואן זמורנו"

נוספו 35 בתים ,  לפני 3 שנים
במדי ריאל מדריד, בין השנים [[1992]]-[[1996]], זכה זמורנו באליפות הליגה, ב[[גביע המלך הספרדי]], ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ הספרדי]] וב[[הסופר קאפ האירופי|סופר קאפ האירופי]]. בשנת [[1995]], תחת הדרכתו של [[חורחה ולדאנו]], זמורנו סייע לריאל מדריד לזכות באליפות ספרד, כאשר כבש 27 שערים - כולל שלושער מול היריבה הענקית [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]]. הוא זכה ב[[תחרות הפיצ'יצ'י]] (מלכות השערים של הליגה הספרדית). באותה השנה, הוא השלים לריאל את חודה ההתקפי הקטלני כאשר חבר לעושה המשחק [[מיכאל לאודרופ]]. בסך הכל, הוא ייצג את ריאל ב-137 משחקים, בהם כבש 76 שערים. בעונות {{בספורט|1992|1993}} ו-{{בספורט|1994|1995}} הוא זכה בתואר מטעם ה[[עיתון|עיתונות]] הספרדית, אשר מוענק בכל שנה לשחקן ה[[חצי האי האיברי|איברי]]-[[אמריקה|אמריקני]] הטוב ביותר.
 
לאחר חמש עונות בליגה הספרדית, זמורנו שיחק 4 עונות ב[[סרייה א']] האיטלקית במדי אינטר, בין השנים 1996 ל-[[2000]], שם שיחק לצד [[יורי דז'ורקף]], [[דייגו סימאונה]], [[חבייר זנטי]], [[רונאלדו]] ואחרים. במאי [[1998]], זכתה אינטר בגביע אופ"א אחרי שניצחה בגמרב[[גמר גביע אופ"א 1998|גמר כל-איטלקי]] את [[לאציו (כדורגל)|לאציו]] 3-0, כאשר זמורנו כבש את השער הראשון במשחק.
 
זמורנו עבר לשחק במקסיקו במדי [[קלוב אמריקה]] בשנת [[2001]], שם שיחק שנתיים, שבהן זכה באליפות בשנתו הראשונה בקבוצה. הוא סיים את הקריירה במועדון הצמרת הצ'ילאני, קולו קולו, אותו אהד מאז ילדותו. הוא פרש מכדורגל בסוף שנת [[2003]], אחרי ששיחק כדורגל מקצועני יותר מ-16 שנים.