כביש חוצה הקוטב הדרומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
תחנת מק-מרדו היא מקום המוצא של כל הציוד, ה[[מזון]], ה[[דלק]] ומתקני הבינוי המגיעים לתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט בקוטב הדרומי. היה צורך לתת מענה זול וחסין מפגעי מזג האוויר לכמויות הציוד הגדלות והולכות שנדרשו בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט. לשם כך נסלל הכביש חוצה הקוטב הדרומי. הכביש הוא בעצם דרך על קרח מהודק ש[[חריץ קרח|חריצי הקרח]] בו מולאו בקרח מהודק. צידי הכביש מסומנים ב[[דגל]]ים כדי שהטרקטורים לא יסטו מהדרך בתנאי ראות לקויה.
 
הציוד בין התחנות משונע בקיץ (דצמבר--פברואר) בלבד בידי [[טרקטור]]ים זחליליים הגוררים [[מזחלת|מזחלות]] ענקיות. התנועה נעשית ב[[שיירה|שיירות]] ומשך המסע בין התחנות כ-40 ימים. בדרך חזרה, כשהטרקטורים לא טעונים, המסע מהיר בהרבה.
 
ב-[[27 בדצמבר]] [[2013]] הגיעה [[מריה לייג'רסטם]] לראשונה אל הקוטב הדרומי באופניים לאחר מסע [[אופניים]] שנמשך 10 ימים, 14 שעות ו-56 דקות על כביש חוצה הקוטב הדרומי. היא הראשונה שהגיעה אל הקוטב הדרומי באופניים.