יעקב נאומבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
בשנת [[תקנ"ג]] ([[1793]]) הדפיס ב[[פיורדא]] את ספרו על [[מסכתות קטנות|המסכתות הקטנות]], בשם "נחלת יעקב"{{הערה|הספר {{HebrewBooks||'''נחלת יעקב'''|24641|[[פיורדא]] [[תקנ"ג]]}}}}. פירושו זה הפך לביאור הבסיסי למסכתות אלו כשנדפס על גליונות ש"ס זיטומיר ושוב ב[[ש"ס וילנא]] במסכתות אלו בדומה ל[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]]. מאז הוא נדפס בכל מהדורות הש"ס המבוססות על דפוס וילנא.
 
בשנת [[תקס"ו]], [[1806]], כתב את ספרו '''חלק יעקב''', פירוש על ה[[ספרי]]. חיבורו זה לא נדפס וכתב היד נמצא ב[[בית הספרים הלאומי]] ב[[ירושלים]]. בהקדמתו לכתביו, מְתנה המחבר את צערו על לאשלא זכה לילדים חיים וקיימים, וכותב שמצב זה הניע אותו לכתיבתם כדי להנציח את עצמו. [[מנחם מנדל זלוטקין]] מזכיר גם כתב יד בשם "חידושי ר"י נוימבורג" המכיל פירוש שלו על [[מדרש רבה]]{{הערה|זלוטקין, '''אוצר הספרים''', ח"ב, ירושלים תשכ"ה. אות ח' פריט 343. עמ' 95.}}.
 
מלבד ספריו אלו נדפס ביאורו לפיוט "אמיץ כח" המתאר את [[יום הכיפורים בבית המקדש|סדר עבודת יום כיפור]], במחזור קרובות של [[וולף היידנהיים|הרוו"ה]]. הרוו"ה מצטט פירוש שלו על הפיוט "אל אמונה... אומץ אדירי כל חפץ" שב[[קדושה (תפילה)|קדושה]] ל[[תפילת מוסף]] ביום הראשון של [[ראש השנה]], בתוך "פירוש הרוו"ה" הנדפס ב[[מחזור תפילה|מחזורים]].