פרדיגמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
מ ←היסטוריה: גרשים הוחלפו בסימני גרשיים |
||
שורה 3:
המונח פרדיגמה נטבע בסוף [[המאה ה-19]]. בתחילה היה השימוש במילה רווח בשדה ה[[דקדוק]]. מילונים מתחילת [[המאה ה-20]] מציינים את משמעות המילה רק בהקשר הדקדוקי של ה[[שפה]] או ה[[רטוריקה|רטורי]], כתחליף ל[[משל]]. בשדה ה[[בלשנות]] השתמש [[פרדינן דה סוסיר]] במונח "פרדיגמה" על מנת להצביע על סדרה של אלמנטים לשוניים הדומים זה לזה.
[[פילוסופיה של המדע|פילוסוף המדע]] [[תומאס קון]] נתן למונח את משמעותו הנוכחית כאשר השתמש בו כדי להתייחס למערך הכולל של העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים את החשיבה המדעית בתקופה נתונה. ב[[ספר]]ו "[[המבנה של מהפכות מדעיות]]" משנת [[1962]] טבע קון את המונח
# הכללות סמליות - המרכיבים הצורניים או הניתנים להצרנה בקלות של התאוריה המדעית, כגון נוסחאות [[מתמטיקה|מתמטיות]], ניסוחי תגובות כימיות וכו'.
# התחייבויות מטאפיזיות של קהילת המדענים - ההסכמה בין המדענים על ה[[אונתולוגיה]] של התאוריה, כלומר: העצמים שקיימים ב[[עולם]] ותכונותיהם.
# ערכים - האמונות לגבי מהי תאוריה טובה, מהם ניבויים טובים, מהם באופן כללי המאפיינים של הסבר טוב וכו'.
# אקסמפלאר - אוסף דוגמאות משותפות של פתרונות של בעיות, המשמשות מופת ודגם לחיקוי כיצד יש לפתור בעיות דומות.
למונחים "[[חשיבה קבוצתית]]" (groupthink) ו "הלך רוח" (mindset) ישנה משמעות דומה בהקשר של דוגמאות בקנה מידה גדול יותר וקטן יותר של המחשבה המדעית המאורגנת. [[מישל פוקו]] השתמש במונחים "[[אפיסטמה]]" ו"[[שיח (מדעי החברה)|שיח]]", "[[מאתיסיס]]" ו"[[טקסינומיה]]" בדברו על "פרדיגמה" במובן בו השתמש קון.
| |||