יוטיוב – הבדלי גרסאות

בעת העלאת סרטון וידאו לאתר יוטיוב, מוצגת בפני המשתמש הודעה, הדורשת ממנו להימנע מהפרת זכויות יוצרים, כפי שאלו מעוגניםמעוגנות בחוק. למרות דרישה זו, עודם קיימים באתר, כמו גם המועלים אליו מדי יום ביומו- סרטונים ותכנים אחרים (ישנים או חדשים)- המפרים זכויות יוצרים אלו. אחד הגורמים העיקריים לתופעה זו הנוהנה העובדה, שיוטיוב אינה יכולה לפקח ולאכוף סרטונים- קודם העלאתם לאתר. עניין זה אינו מותיר לבעלי זכויות היוצרים של תכנים אלו ברירה כלשהי- אלא לפרסם הודעה אשר עיקרה: הודעת הסרה של הפרסום בידי בעלי זכויות היוצרים- בכפוף ל[[חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות]] {{אנ|Digital Millennium Copyright Act}}, ובהתאם לתנאיו של [[חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט]] {{אנ|Online Copyright Infringement Liability Limitation Act}}. סרטון כלשהו, אשר התקבלה לגביו תלונה בדבר הפרה של זכויות יוצרים, ואשר התבררה כנכונה- מושבת לאלתר על ידי יוטיוב. יותר מכך, במידה והתברר כי משתמש מסוים הפר שלוש פעמים זכויות יוצרים- חשבונו, כמו גם כל סרטוני הווידאו שהעלה- יימחקו. ארגונים עליהם נמנים: חברת התקשורת "[[ויאקום]]", ענקית ה[[שידור מסחרי|שידור המסחרי]] {{אנ|Commercial broadcasting}}, חברת "[[מדיה-סט]]" {{אנ|Mediaset}} האיטלקית ו[[פרמייר ליג|ליגת הפרמייר ליג האנגלית]] הגישו תביעות כנגד יוטיוב, בטענם כי "יוטיוב עשתה מעט מדי- כדי למנוע העלאה של תוכן בעל זכויות יוצרים- לאתר החברה". חברת ויאקום, אשר תבעה את יוטיוב במרץ 2007, בסכום כולל של מיליארד דולרים בעקבות הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של תכניה- טענה כי באתר יוטיוב נמצאו למעלה מ-150,000 סרטונים מסוג זה, השייכים לחברה, ואשר צברו בסך הכל "מספר צפיות מדהים, העומד על מיליארד פעמים וחצי". יוטיוב, בתגובה, הצהירה כי "חברת יוטיוב עושה מעל ומעבר לחובותיה המשפטיים הנדרשים ממנה על פי החוק, כדי לסייע לבעלי תכנים, המעוגנים בזכויות יוצרים- להגן על עבודותיהם (מפני הפרה של זכויות היוצרים של יצירותיהם)". במהלך ה[[משפט (דין)|הליך המשפטי]], ביולי 2008, זכתה ויאקום ב[[פסק דין|פסיקת בית המשפט]], אשר חייב את יוטיוב לפרסם למעלה משנים עשר [[בית (מחשב)|טֶרָה-בתים]] של מידע, המפרט את הרגלי הצפייה של '''כל המשתמשים, אשר נכנסו לאתר וצפו באחד או יותר מסרטוני הווידאו הקיימים בו'''. החלטה זו של בית המשפט זכתה לביקורת מצד [[קרן החזית האלקטרונית]], אשר כינתה את פסיקת בית המשפט "מפלה עבור [[זכויות הפרט]]"- זאת, בהתייחס להפרה של פרטיות הגולשים באתר, [[עוגייה (אינטרנט)|מעקב אחר תנועותיהם ואיסוף נתונים אודותם]]. ביוני 2010, נדחתה תביעתהּ המשפטית של ויאקום כנגד גוגל, לאחר [[הליך שיפוט מהיר]] {{אנ|Summary judgment}}, עם פסיקתו של ה[[שופט פדרלי (ארצות הברית)|שופט הפדרלי]] {{אנ|United States federal judge}} [[לואי לי סטנטון (שופט פדרלי)|לוּאִי לי סְטֶנְטוֹן]] {{אנ|Louis L. Stanton}}- שגוגל הייתה מוגנת מפני [[הפרשה (חשבונאות)|הפרשות כספיות]] עבור חברות כלשהן (בכללן ויאקום), במסגרת "חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות". בעקבות פסיקה זו, הכריזה ויאקום על כוונתה להגיש [[ערעור]] בנדון. ב-5 באפריל 2012, חידש [[בית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני]] {{אנ|United States Court of Appeals for the Second Circuit}} את הדיון בתיק, באפשרו לויאקום להשמיע את תביעתה פעם נוספת- בין כתלי בית המשפט<ref>{{Cite news |title=Google and Viacom: YouTube copyright lawsuit back on |publisher=BBC News |url=http://www.bbc.co.uk/news/business-17631703 |accessdate=April 5, 2012 |date=April 5, 2012}}</ref>. ב-18 במרץ 2014 נסגר התיק באופן סופי, לאחר שבע שנים מרגע פתיחתו, לאחר חתימת [[הסכם סודיות]] {{אנ|Non-disclosure agreement}} בין החברות "ויאקום" ו"גוגל"<ref>{{Cite news |title=Google and Viacom settle seven-year YouTube row |work=[[BBC News]] |url=http://www.bbc.co.uk/news/technology-25665596 |accessdate=March 18, 2014 |date=March 18, 2014}}</ref>.

באוגוסט 2008, פסק בית משפט בארצות הברית את הפסיקה: "[[סטפני לנץ נגד יוניברסל מיוזיק גרופ|סטפני לנץ נגד (Versus) יוניברסל מיוזיק גרופ]]" {{אנ|Lenz v. Universal Music Corp.}}, הגורסת שבעלי זכויות יוצרים של קובץ או סרטון מסוימים- אינם יכולים להורות על הסרת קובץ, אשר הועלה זה מכבר לרשת האינטרנט (כלומר: "קובץ מקוון")- מבלי לקבוע תחילה האם השימוש בו, כמו גם עריכת תוכנו והליך פרסומו- היו כפופים ונאמנים לדיני ה[[שימוש הוגן|שימוש ההוגן]], אשר חלו עליו- החל מרגע העלתו לרשת האינטרנט (כלומר: במידה והקובץ/הסרטון המועלה (והמקוון) עבר על דיני השימוש ההוגן, אין עילה מצד מעלה קובץ זה- לדרוש להסירו מרשת האינטרנט, זאת- כיוון שמעלה הקובץ בעצמו פעל כניגודבניגוד לחוק). בפרשה זו הייתה מעורבת סטפני לנץ, תושבת [[גאליצין, פנסילבניה]] {{אנ|Gallitzin, Pennsylvania}}, אשר [[הסרטה|הסריטה]] את בנהּ הפעוט, בן 13 חודשים- רוקד לצלילי שירו של המוזיקאי [[פרינס]]: "[[Let's Go Crazy]]" ("בואו נשתגע"), ולאחר מכן העלתה את הסרטון, בן 29 שניות- לאתר יוטיוב<ref>{{Cite news |first=Bob |last=Egelko |title=Woman can sue over YouTube clip de-posting |url=http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2008/08/20/MNU412FKRL.DTL |quote= |work=San Francisco Chronicle |date=August 20, 2008 |accessdate=August 25, 2008}}</ref>.