רחוב יפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Migeo (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור למושב זקנים
שורה 31:
בשנת [[1897]] הפך הרחוב למשמעותי עד כדי כך שהממשל העות'מאני הפסיק לנעול את שער יפו בלילות ובימי שישי בצהריים (כפי שהיה נהוג עד אז) ובכך אפשר חיבור תדיר של העיר העתיקה אל הרחוב{{הערה|קרויאנקר, '''רחוב יפו, ירושלים''' (להלן ב"לקריאה נוספת"). עמ' 37.}}. בשנת [[1898]], לכבוד [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו בארץ של וילהלם השני]], קיסר גרמניה, שופץ הרחוב והוצבו בו ספסלים ועמודי תאורה.{{הערה|צוער ואהרנסון, '''מדרך ראשית''', להלן "קישורים חיצוניים", עמ' 107}} בנוסף, נפרץ קטע החומה הסמוך לשער ומולא החפיר שהגן על [[מגדל דוד]] ובכך הרחוב חובר לחלוטין לעיר העתיקה.
 
עם הזמן התרחב הרחוב מערבה והוקמו בו גם מבני ציבור שונים ואתרים שונים, בשנת [[1880]] נפתח ברחוב [[בית הספר אליאנס (ירושלים)|בית הספר אליאנס]], ב-[[1891]] החל לפעול [[בית החולים העירוני (ירושלים)|בית החולים העירוני]], ב-[[1902]] נחנך [[בית החולים שערי צדק]] ובשנת [[1908]] נפתח [[בית היתומים הספרדי]]. בקצהו המערבי של הרחוב נבנו בתי [[מושב זקנים]] [[מושב הזקנים הכללי המאוחד|אשכנזי]] (נחנך ב-[[1901]]) ו[[בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי|ספרדי]] (נחנך ב-[[1906]]) וכן בית חולים פסיכיאטרי - [[בית חולים הרצוג#"בית ישע אהרון"|עזרת נשים]] (נחנך ב-[[1906]]). ב-[[1891]] הוקם [[גן דניאל|גן העיר]] במקום מרכזי ברחוב והפך לרחבת כינוסים ומסדרים רשמיים של [[הצבא העות'מאני]]. גם בתים מידות פרטיים כדוגמת [[משטרת מחנה יהודה|בית הקונסול פין]] או [[בית משיח ברוכוף]] ו[[בתי סיידוף]] הוקמו ברחוב בתקופה זו. רוב שטח הרחוב לא היה בנוי בצפיפות בראשית המאה, ובין המבנים היו שטחים ריקים רבים.
 
====רחבת שער יפו====