איסור אכילת קטניות בפסח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יאיר הנווט (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
מ ניסוח |
||
שורה 61:
בשנת תרס"ט ([[1909]]), [[הרב קוק]] ובית דינו ביפו נזקקו לשאלה האם מותר להשתמש בשמן שומשומין, שיוצר על ידי יהודי בשם בן ציון ברסלב בבית חרושת ביפו. הם התירו זאת כל עוד מתייחסים לשומשום באופן דומה למיני דגן, ודואגים שלא יבוא במגע עם [[מים]] באף שלב של הייצור, וזאת בין השאר על בסיס ההנחה שלא ייתכן שנחמיר בקטניות יותר מאשר בדגן גמור, שמוגדר כחמץ רק אם באו עליו מים{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/23_64A1360.jpg היתרו של הרב קוק], מכתבי הרב קוק בנושא נדפסו בשו"ת אורח משפט מסימן ק"ט והלאה}}. ההיתר גרם לפולמוס בין הרב קוק ובית דינו ובין [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים|בד"ץ חסידים בירושלים]] שאסרו שמן זה{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/24_L1013.jpg האיסור שפורסם על ידי בד"ץ חסידים]}}.
עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נהגו להשתמש ב[[שמן סויה]] בפסח{{מקור}}, אולם מאז יש שאסרו ויש שהתירו{{הערה|בין המתירים הרב [[שלמה אבינר]] והרב [[דב ליאור]]}}. [[שמן כותנה|שמן הכותנה]] נמכר בעבר כשמן "ללא חשש קטניות"{{הערה|1=הרב צבי פסח פרנק נתן הכשר לשמן זה}}. אך יש שחלקו על כך{{הערה|1=מנחת יצחק ג, קלח}} ובתקופה האחרונה מקובל במערכות הכשרות להתייחס אליו כשמן קטניות, והמחמירים משתמשים רק ב[[שמן דקלים]], [[שמן אגוזים]] או [[שמן זית]]. הסיבה להקלה בהתחלה נעוצה בעובדה שפירות ה[[כותנה]] נחשבות כלא-ראויות למאכל, והשמן שלהן היה בשימוש זניח מאד, במיוחד בהשוואה לשימוש ב[[צמר כותנה|צמר הכותנה]] אשר היווה את עיקר ייעוד המגדל של הצמח. שני תהליכים שתרחשו במקביל גרמו למהפך ביחס הכשרותי: נטישת גידול הכותנה לשם צמר עקב העלייה בשימוש ב[[צמר סינטטי]], ובמקביל, עלייה גבוהה בביקוש לשמן כותנה עקב כשרותו לפסח. על כן,
גם [[שמן קנולה]] יש מתירים, מאחר שהוא מיוצר מ[[לפתית]] שמקורה בקנדה ולא הייתה מצויה בזמן הגזירה ואף לא שימשה למאכל עד להפקת שמן מזנים מוכלאים. עם זאת, בשמן קנולה המועשר ב[[ויטמין E|וויטמין E]] יש תערובת נוזל המופק מסויה, בשיעור קטן מ-1/60{{הערה|סקירת הרב חגי בן גיורא, הממונה על מחלקת תעשייה וחרושת ברבנות הראשית לישראל, מתוך [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/80/Idkun577311.pdf עדכון כשרות לקראת פסח תשע"ג]}}.
שורה 89:
בימי [[מלחמת קרים]] גויסו חיילים יהודים ל[[כוחות היבשה הרוסיים|צבא הרוסי]], והקהילות היהודיות ברוסיה דאגו לספק לאותם חיילים מזון כשר בכל מהלך המלחמה. לפני פסח נשאלו הרבנים האם אפשר להתיר את הקטניות בגלל המצב. [[הנצי"ב מוולוז'ין]], פסק שיש להקל בקטניות. ומשנשאל האם ההיתר הוא לחיילים היהודים, ענה: "אנחנו (=הבעלבתי"ם") נאכל קטניות - ואילו את החיילים היהודים נאכיל רק אוכל שאינו מכיל קטניות". לעומת זאת, החכם האיטלקי רבי [[ישמעאל הכהן ממודנה|ישמעאל הכהן]] בשו"ת [[זרע אמת]], אסר אכילת קטניות גם בזמן מחסור, כשהוא מנמק זאת בחשש מפני התוצאות העלולות להגרם מהיתרים מיוחדים בתקופה של ירידה כללית בהקפדה בשמירת המצוות. בתקופת [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]], התיר הרב [[צבי פסח פרנק]] לאכול אורז וקטניות בפסח, בשל המחסור במזון{{הערה|1=[http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html הבלוג של רב צעיר]}}. כעבור שנה בתקופת ה[[צנע]] בפסח תש"ט ([[1949]]) התירה [[הרבנות הראשית]] באופן כללי אכילת קטניות בפסח בשל המחסור במזון בארץ{{הערה|http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg}}.
כנסת הרבנים של [[התנועה המסורתית בישראל |התנועה הקונסרבטיבית]] בישראל פסקה ב-1989 כי יש לבטל איסור אכילת קטניות בפסח ואף כינתה את המנהג "מנהג שטות". בתשובה לשאלה בדבר האיסור לאכול קטניות ענתה: "לדעתנו מותר (ואולי אף חובה) לבטל את המנהג הזה. הוא עומד בניגוד לפסק מפורש בתלמוד הבבלי וכן בניגוד לדעתם של כל חכמי המשנה והתלמוד להוציא אחד. כמו כן הוא עומד בניגוד להלכה ולמעשה של האמוראים, של הגאונים, ושל רוב רובם של חכמינו הראשונים... מנהג זה נזכר לראשונה בצרפת ובפרובנס בראשית המאה הי"ג ומשם התפשט לארצות שונות, ואף היקף המנהג התרחב ללא הרף. ברם טעמו לא היה ידוע וכתוצאה מכך
==לקריאה נוספת==
| |||