פרשת אחרי מות – הבדלי גרסאות

 

קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי את הפטרת [[שבת הגדול]] ובשנים מעוברות בהם [[פסח]] יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת [[ראש חודש]] או "מחר חודש"{{הערה|{{HebrewBooks|אהרן נייוירטה|על הפטרת אחרי/קדושים הנדירה|56117|אור ישראל ז', עמ' קנז ואילך|עמוד=158}}}}. על כן, רק בשנים מסוג [[שנת זחג|זחג]] (כ 6% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט".

 

בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרת [[פרשת קדושים]] היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה של [[ירושלים]], ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבת [[ראש חודש]] או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים".{{הערה|[[משנה ברורה]], סימן תכח, ס"ק כו}} המנהג היה מבוסס על דעת [[רבי אליעזר]] ב[[משנה]] שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי לא נתקבלה דעתו ל[[הלכה]]). ([[מסכת מגילה|מגילה]] ד', י')